קיימות. אתמול היום ומחר

כנס של המשרד להגנת הסביבה באוניברסיטת תל אביב הציג תחזיות עתידיות לקיימות בישראל מפי גורמים שונים הפועלים בתחום לקראת וועידת ריו העולמית לפיתוח בר קיימא. להלן כמה רשמים.

 הכנס נפתח במושב אופטימי ומרתק של ישומים כחול לבן בתחום הקלינטק, שסחפו את הקהל במצגות צבעוניות והבטחות לפתרון בעיות העולם: גידול אצות  כמקור לדלק, מזון ותוספי מזון, טיפוח חיידקים המטהרים שפכים ומייצרים על הדרך חשמל, והדברה ידידותית לסביבה – ללא כימיקלים – על ידי עוזרים קטנים על

6 ו-8,  כפי  שכונו על ידי המרצה – (טוב, בקיצור, חרקים ועכבישים). אין ספק ש"אומת הסטארטאפ" יכולה להציע לעולם כמה פתרונות שימושיים לאתגרים עולמיים שילכו ויחריפו: כיצד מנהלים משאבים (למשל מי שתיה), שומרים על קרקע פוריה ומקטינים תלות בדלקים פוסיליים מזהמים, ועדיין מספקים את צרכיהם של יותר ויותר בני אדם בכל שנה?

במושב הבא, נציגי החטיבה הסביבתית של ארגון ה-OECD הציגו את עיקרי הדו"ח שפורסם לא מזמן, המציג את התחזית הסביבתית שלהם לשנת 2050. תרחיש "עסקים כרגיל" אינו משמח, כצפוי. המשך מגמות גידול האוכלוסיה, עליה בצריכת המשאבים ותלות בדלקים פוסיליים מזהמים יהפכו את החיים קשים ביותר. אם המגמות תמשכנה, אנו צפויים לחצות את קו ה"אל חזור" מבחינת ריכוז גזי החממה באטמוספירה כבר בתוך כעשור. המשמעות היא שינויי אקלים קיצוניים שיהפכו אזורים שונים לבלתי אפשריים ליישוב אנושי. דוגמא נוספת: בנושא צריכת מי שתיה, מחברי הדו"ח צופים שללא שינויים בדפוסי הצריכה הנוכחיים, כמעט 40% מאוכלוסיית העולם תימצא במצוקה חריפה של מי שתייה עד שנת 2050.

 את הדו"ח המלא של ה-OECD תוכלו למצוא כאן.

הדוברים הדגישו את הצורך בשינוי מדיניות ברור, והזכירו ברוח דו"ח סטרן, שככל שהפעולות ינקטו מוקדם יותר, כך עלותן הכלכלית תהיה נמוכה יותר. עם זאת, לא התרשמנו במיוחד מסל ההצעות לשינוי המדיניות שהוזכרו בקצרה: ביניהם- הפיכת זיהום יקר יותר מאשר האופציות הידידותיות לסביבה בעיקר על ידי מיסוי ירוק, תמחור נכסי טבע ושירותי מערכת טבעיים, ביטול סובסידיות לדלקים פוסיליים, השקעה בטכנולוגיות קלינטק וכו'. חשוב להבהיר שכל האמצעים הנ'ל לא רק טובים אלא גם חיוניים, ושנשמח לראות את כולם מאומצים –ויפה שעה אחת קודם. עם זאת, לאור הקטסטרופות שתוארו בהמשך תרחיש "עסקים כרגיל", אנו תוהים אם הצעדים האלה מספקים כדי לשנות את התרחיש באופן משמעותי, או שלמעשה אין בהם בשורה של ממש, ומדובר בהמשך "עסקים כרגיל", רק בירקרק.

במושב הבא, נציגים של צוות החוקרים מטעם מכון ירושלים הציגו פירות תהליך מורכב ומרתק שעשו בחודשים האחרונים: ייצור חזון לקיימות לישראל לשנת 2030. כפי שהציגה ואלרי ברכיה, העומדת בראש הפרויקט, למספר '2030' אין משמעות ייחודית והוא יכול היה להיות גם 2050. חשיבות הפרויקט, שהוזמן על ידי אגף המדיניות במשרד להגנת הסביבה, הוא בעידוד חשיבה ארוכת טווח במציאות הכיאוטית הישראלית. לראשונה, כפי שהציגה גלית כהן, סמנכ"לית במשרד להגנת הסביבה האמונה על אגף המדיניות, יש שאיפה לעצור רגע ולחשוב קדימה על חזון רחב יותר, "עם כל תוכניות העבודה, אנחנו רוצים לדעת: לאן אנחנו הולכים? מה אנחנו רוצים להשיג?". נציגי המכון סיפרו על תהליך העבודה, במהלכו יצרו תסריטים שונים לישראל, כולם ריאליים ומבוססים על התפתחות מגמות שונות מתוך תסריט ה"עסקים כרגיל". לאחר מכן, פותחו חבילות של אסטרטגיות שונות והמלצות למקבלי החלטות – כיצד לעודד את החברה הישראלית לנוע לעבר חלק מהתסריטים הרצויים יותר.

 עוד אודות התהליך המרתק ותוצאותיו אתם מוזמנים לקרוא באתר קיימות 2030.

 לארגוני הסביבה הוקדש מושב עצמאי, תחת הכותרת: מושב החברה האזרחית: כלכלת המחר –  חזון כלכלה מקיימת בראי השיח העולמי.

את המושב הנחה נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, כפאנל שבו השתתפו: ד"ר אורלי רותם רונן – מנכ"לית מרכז השל לקיימות; עו"ד דנה טבצ'ניק מאדם טבע ודין; ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ידידי כדור הארץ המזרח התיכון; שגית פורת, רכזת אקדמית של המכון ע"ש אקירוב לעסקים וסביבה באונ' תל אביב ועורכת ראשית של פרויקט "כלכלת המחר"; ועינט קרמר, מנהלת ארגון טבע עברי.

מימין: נאור ירושלמי, אורלי רונן, דנה טבצ'ניק, יובל ארבל, עינט קרמר ושגית פורת. צילום: אוהד קרני

המושב היה קצר אך עמוס: בתוך כשעה הוצגו "טעימות" מתוך העשייה המגוונת של הארגונים בתחום הרחב של קיימות:

• סקירת מגמות בהתפתחות תפיסת הקיימות בישראל בעשור שחלף, מאז הוקמה קואליציית "דרכים לקיימות" בה חברים כל הדוברים הנ'ל (ד"ר אורלי רונן);
• פרויקט "כלכלת המחר", על אימוץ ישראל למגמה עולמית של שינויים מהותיים בכלכלה והפיכתה לבת קיימא (להבדיל מ"יירוק הכלכלה"…הוצג על ידי שגית פורת);
• עבודה של ארגון טבע עברי, המחברת בין סביבה ומקורות המסורת היהודית, ובודקת מה המקורות היהודיים יכולים להציע לעולם בשיח המתפתח על כלכלה בת קיימא (עינט קרמר);
• מחקר של ידידי כדור הארץ המזה"ת המראה כי ניהול משק מים בר קיימא יתרום למשק הישראלי מאות מקומות עבודה חדשים בטכנולוגיות סביבתיות ואחרות (ד"ר יובל ארבל)
• עמדות ארגוני הסביבה לגבי המצב הנוכחי ולקראת יציאת המשלחת הרשמית לריו: לדוגמא: אמנם חלה התקדמות גדולה בעשור שחלף בחקיקה הסביבתית בישראל, אך מצב האכיפה בכי רע, ויישום חוקים מרכזיים וחשובים, כמו חוק אוויר נקי, מעוכב על ידי הממשלה. מגמה של "צעד קדימה ושניים לאחור", שניכרת כמעט בכל תחומי השלטון וניהול המשאבים בישראל.

צילום: אוהד קרני

תודה גדולה לכל המשתתפים, ויישר כח על העשייה!

 ארגוני קואליציית "דרכים לקיימות" עובדים במרץ על סיום נייר העמדה המשותף לוועידת ריו+20. נמשיך ונעדכן.

צמחנו? רשמים מוועידת הצמיחה הירוקה

מאת: מאיה מילרד גבעון

ביום שלישי שעבר התקיימה במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב הוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועיתון כלכליסט.
רשימת הדוברים הבכירים שהשתתפו בוועידה כללה את ראש הממשלה בינימין נתניהו, שהופתע במהלך נאומו על ידי קריאות פעילים מהקהל כנגד הרפורמה בתכנון ובבניה שהוא מוביל; סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל שהציג את מיקום ישראל ביחס למדינות OECD במדדים שונים של רווחה ואיכות חיים; גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, שחזר ואמר כי צמיחה כלכלית הנמדדת על ידי התמ"ג בלבד היא "עגל זהב" וכי יש להכניס לשימוש מדדים משלימים; ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל; יו"ר חברת החשמל ועוד רבים מבכירי המשק.

דרמה קטנה התרחשה עוד לפני פתיחת הוועידה, כשאנשי הבטחון הרבים שמילאו את המקום נמלאו לפתע פאניקה ופינו את כל הנוכחים החוצה מהמלון, ככל הנראה מפאת חפץ חשוד. רק לאחר כרבע שעה הוחזרו הנוכחים פנימה, לתורים של בדיקות בטחוניות שלא היו מביישות את נתב"ג. מי שצלח את התהליך, הגיע אל הלובי המפואר של אזור הכנסים, שהיה מעוטר בדשא ונדנדות, וממנו לאולם בו התנהלו הנאומים והפאנלים.

את כל הדוברים תוכלו לשמוע באתר כלכליסט.

כבר כתבנו כאן לא מזמן על ההסתייגות שלנו מהתהליך לפיתוח תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל, כפי שהוא מתבצע. הממשלה מפתחת תכנית לאומית, מבלי ששחקני מפתח כמו משרד האנרגיה והמים, משרד התחבורה, מנהל תכנון (משרד הפנים) ומשרד האוצר יקחו חלק בתהליך (חלקם עקב סירובם להשתתף), ומגבילה מראש את התחומים הנדונים כך שנושאים קריטיים ומהותיים נשארים בחוץ (כמו למשל היבטים סביבתיים-חברתיים). נקודות חשובות נוספות עולות במאמר מצוין של פרופ' עדי וולפסון בYnet("ממשלה יקרה, צמיחה ירוקה זה לא רק קלינטק").

יחד עם זאת, מרענן לשמוע את בכירי הממשלה והמשק מכירים, לפחות לכאורה, בבעייתיות של ניצול המשאבים בו תלויה כיום צמיחה כלכלית, בוחנים מדדים משלימים לתמ"ג (הפתיע אותנו במיוחד סטנלי פישר, כשהציג נתונים מתוך עבודת המאסטר של הכלכלן חגי קוט, על מד קדמה אמין) ומאפשרים בחינת אפשרויות ושיתוף ציבור בתהליך פיתוח התכנית לצמיחה ירוקה.

ויחד עם זאת, אנחנו רוצים לראות יעדים שאפתניים יותר וארוכי טווח, תוך ערעור על תפיסת המציאות הקיימת שלפיה חובה לספק את הצריכה (במקום לנהל ביקושים), וחיזוק הקשר בין סביבה וחברה. תפקידנו, כארגונים אזרחיים, להמשיך ולאתגר את הממשלה ומקבלי ההחלטות – כפי שאמר נאור ירושלמי בפתיחת ישיבת השולחן העגול הגדולה שנערכה בתום הוועידה.

בישיבה, אגב, הוצגו התובנות שנאספו עד כה במהלך התהליך של השולחנות העגולים לצמיחה ירוקה עד כה, וכן כיווני הפעולה העיקריים המסתמנים. אנחנו חוזרים ומזמינים אתכם להציץ באתר של השולחן העגול, להתרשם מהתובנות ומדברים שנאמרו במהלך הדיונים, ולהגיב.

נמשיך ונעדכן אתכם על התקדמות התכנית ופעילות הארגונים בנושא.