ארכיון תגים | IPCC

וועידת האקלים העולמית נפתחת בפולין

מחר תיפתח בוורשה שבפולין הוועידה ה-19 של אמנת האקלים של האו"ם – COP19.
מזג אוויר נאה של 8 מעלות יקדם את פניהם של משלחות מ-195 מדינות, ואלפי נציגים נוספים של ארגונים אזרחיים, חוקרים, פוליטיקאים ועיתונאים מרחבי העולם. במשך שבועיים ינסו המשלחות לעשות צעד משמעותי נוסף במגוון רחב של נושאים, לקראת הסכם מחייב חדש שאמור להיחתם עד סוף 2015.

המקום המארח ערוך (והפעם: איצטדיון הכדורגל הלאומי של פולין. אולי האווירה הספורטיבית תעשה טוב לדיונים?), המשלחות כבר שם, אלפי טיוטות, תזכורות ומסמכי הכנה נכתבו, ואפילו האקטיביסטים מוכנים עם בובות דובי הקוטב (אנחנו צופים קאמבק גדול לדובים השנה, אחרי שהוועידה הקודמת נערכה במדבר בקטר). אולם בשונה מהשנים הקודמות, יותר מאי פעם ברור מה עומד על הפרק. אחרי שבסוף השבוע סופת הטייפון הייאן – יש אומרים מהגדולות בהיסטוריה – דרסה ערים שלמות בפיליפינים והרגה אלפי אנשים, וחודש אחרי שהIPCC קבע ששינויי האקלים מתרחשים במהירות והיקף גדולים משצפו, ושהם נגרמים מפעילות אנושית –  ברור שלא מדובר פה על סתם מספרים – אלא על חיי אדם. לראשונה גם קבע דו"ח הערכת המצב רף כמותי של דלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז) שאותו אין לעבור אם ברצוננו למנוע משבר אקלים בלתי הפיך.

האיצטדיון הלאומי הפולני בו ייערכו הדיונים. האם האווירה הספורטיבית תסייע לשיחות?

האצטדיון הלאומי בו ייערכו הדיונים. האם האווירה הספורטיבית תסייע?
מקור: משרד איכות הסביבה הפולני

אז מה צפוי לנו?
 מבחינה פוליטית, המצב לא נראה מזהיר. אמנם לא מעט מדינות מקדמות באופן עצמאי תוכניות אקלים, אבל המהלכים איטיים ולא בהיקף מספק. האיחוד האירופאי, שהיה עד עכשיו הרץ המוביל במחויבות להפחתת גזי חממה נתקל בקשיים עקב המשברים הכלכליים בבית, ויכולתו להמשיך ולהוביל את התהליך נמצאת בסימן שאלה. ואם זה לא מספיק, חילופי שלטון ביפן ואוסטרליה מאיימים על המשך הפעילות של מדינות אלה להפחתת גזי חממה – שנחשבה מתקדמת עד כה.

לוועידה מגיעים גם גופים רבים שפרנסתם תלויה בהמשך שריפת דלקים פוסיליים – כלומר, בהחמרת המצב – ומפעילים לחצים לאורך כל השנה על הממשלות על מנת להימנע מהגבלות על פליטות שיפגעו להם בעסקים. בדרך כלל גופים אלה מורידים פרופיל בזמן הוועידה, אך השנה, בצעד מעורר מחלוקת, קיבלה תעשיית הפחם במה יוצאת דופן מהמדינה המארחת, ותקיים אירוע צד רשמי תוך כדי הוועידה. 80% מייצור החשמל של פולין תלוי בפחם, וממשלת פולין לא עושה סימנים שמצב זה עשוי להשתנות בקרוב. הגישה הזו לא תסייע לעולם בניהול הדיונים המורכבים שצפויים בשבועיים הקרובים.

מתוך http://corporateeurope.org/ ביקורת על השפעת תעשיית הפחם הפולנית

מתוך corporateeurope.org לוגו הוועידה "מתוקן" – ביקורת על השפעת תעשיית הפחם הפולנית

הזווית הישראלית
למרבה הצער, לאחר שנתיים של פעילות חיובית בכיוון הפחתת גזי חממה, בחרה ממשלת ישראל לבלום הכל ודווקא לקחת צעד אחורה. התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה הוקפאה בהחלטת ממשלה בחודש ספטמבר (משיקולים תקציביים), למרות התנגדות משרדי ממשלה וגופים נוספים ועל אף שבשנתיים הראשונות ליישומה (מתוך עשר מתוכננות) כבר הראתה תועלות כלכליות, חברתיות וסביבתיות.
המשלחת הישראלית הרשמית שתייצג את ישראל בוועידה היא אחת הקטנות אי פעם, ומורכבת מקומץ נציגים נחושים של המשרד להגנת הסביבה. הסיבה היא כמובן תקציבית, אך גם משקפת את המקום הנמוך בסדר העדיפויות שמייחסת הממשלה לנושא האקלים.

ממשלת ישראל בחרה לטמון את ראשה בחול בשעה שמדינות העולם מאמצות צעדים משמעותיים להפחתת גזי חממה, והאו"ם מקדם הסכם הפחתת פליטות שיחייב את כל מדינות העולם באופן זהה, כולל ישראל.

ההסכם המתהווה אמור לבטל את ההפרדה הקיימת היום בין מדינות מפותחות למתפתחות, שפוטרת את האחרונות (ביניהן, את ישראל) מהתחייבות רשמית להפחתת גזי חממה. וכך, ב-2015 יש סיכוי סביר שנמצא את עצמנו מחויבים להפחתות שיהיו קשות שבעתיים. התעלמות מהנושא היום לא תפטור את הממשלה מהצורך להתמודד עם לחצי הקהילה הבינלאומית ועם שינויי האקלים הצפויים באזורנו – אלא רק תחריף את קשיי ההתמודדות ותגדיל את עלותם בבוא היום.

עקבו אחרינו לדיווחים נוספים מהוועידה, מאחורי הקלעים ומהתקשורת העולמית.

"COP19 הוא הזדמנות לגבש את ההתמודדות עם שינויי האקלים, ולהראות יוזמות רבות להפחתת גזי חממה כמו גם להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים שכבר מיושמות ברחבי העולם. עלינו להרחיב ולהגביר את הפעילות ולהתכונן על ידי כך להסכם עולמי חדש שיאפשר עתיד בטוח יותר"
כריסטיאנה פיגוורז, מזכ"ל אמנת האקלים של האו"ם.

קישורים שימושיים:
שידור חי מהמליאה ומהדיונים
טוויטרים מומלצים:
UN_ClimateTalks, @CFigueres, @ClimateCorridor@

 

נגמרו סימני השאלה – AR5 IPCC

ביום שישי, ה-27 בספטמבר, פורסם דו"ח הערכת המצב החמישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים. בקול הברור ביותר שהקהילה המדעית תוכל להשמיע מתבררת התמונה המדאיגה. ומה לגבי השמועות וה"הדלפות" שפורסמו בשבועות האחרונים? פשוט מאוד: יש גורמים חזקים שעלולים להיפגע מהאמת. והם מ-פ-ח-ד-י-ם

ביום שישי האחרון פורסם ה- Assessment Report החמישי (ובקיצור AR5) של ה-IPCC. מדובר באחד האירועים המדעיים החשובים והמתוקשרים ביותר בעולם, שכן לדו"ח הייחודי, תוצר עבודה מפרכת של למעלה מ-800 מדענים מכל רחבי העולם, יש השלכות משמעותיות על מדיניות הממשלות – לא רק בקבלת ההחלטות בועידת האקלים העולמית שתתקיים בעוד כחודשיים, אלא גם בהתנהלות לגבי השקעות כספיות, פיתוח מקורות אנרגיה, הערכות סיכונים ועוד ועוד.

קדמו לפרסום הדו"ח מספר "הדלפות" ו"הדלפות לכאורה" מתוך הדו"ח, שביקשו בעיקר לעורר ספקות, להפריח שמועות ועל ידי כך לערער את אמינותו של הפאנל הבין ממשלתי ואת מסקנות הדו"ח.  לאחר עיון בתמצית הדו"ח החמישי, כמו גם בתגובות מקצועיות אליו מרחבי העולם, ניתן לקבוע בשקט שההדלפות האלה הן סערות בכוס תה, שמטרתן היתה להסיט את הדיון מהעיקר.

הדו"ח המדובר הוא לא פחות מהמסמך המדעי המקיף, המבוסס, והמדויק ביותר שפורסם אי פעם בנושא האקלים. אז למה לבזבז את הזמן בשיחות סרק על שמועות? בואו נתרכז בדבר האמיתי.

השורות התחתונות: אין פה כל הפתעה. מי שעוקב  אחר הדיווחים המדעיים לא יופתע מהדו"ח החמישי הקובע בקול צלול וברור – אולי באופן הברור ביותר שהקהילה המדעית יכולה להשמיע –  שינויי האקלים מתרחשים. הם מתרחשים כאן ועכשיו, והם נגרמים בעיקר בגלל פליטות גזי חממה שמקורן אנושי. נדרשות הפחתות מהירות וגדולות בפליטות גזי חממה, אבל זה לא יספיק – נדרשת גם הערכות כוללת ומסיבית לשינויים חריפים בשגרת החיים כפי שהכרנו אותה בעשרות ומאות השנים האחרונות.

לראשונה, ה- IPCC קובע רמה (מספר מדויק) של פליטות גזי חממה נוספות, אותו אסור לעבור אם רוצים למנוע התחממות הרסנית: עצירת ההתחממות הגלובלית על תוספת של עד שתי מעלות צלזיוס נוספות בטמפ' הממוצעת השנתית העולמית. החדשות הרעות: למרות שהרף הזה כבר מופיע באמנת האקלים מספר שנים, במגמה הנוכחית שלנו אנו צפויים להתחממות של בין 3-6 מעלות צלזיוס נוספות בממוצע השנתי העולמי (כלומר- מקומות מסוימים יתחממו הרבה יותר). החדשות הטובות: על פי הדו"ח, עמידה ביעד הזה, גם אם היא קשה ביותר, עדיין אפשרית.

המשמעות במספרים: נותר לנו לפלוט לאטמוספירה עד טריליון טון (אלף ג'יגה-טון) גזי חממה. מתוך הכמות הזו, חצי מהכמות כבר שוחררה לאטמוספירה. כלומר: חצי טרליון טון פחמן דו חמצני – זה מה שנותר (הרבה פחות מהפוטנציאל שקיים בעתודות הנפט והפחם הקיימות).
על פי הערכת הפאנל – רף זה, בקצב הנוכחי, יחצה עד שנת 2040.

IPCC-AR5-WGI-cover

 "התחממות מערכת האקלים הינה חסרת תקדים, ומאז שנות 1950, רבים מהשינויים הנצפים הינם חסרי תקדים לאורך עשרות עד אלפי שנים. האטמוספירה והאוקיינוסים התחממו, כמויות השלג והקרח הצטמצמו, מפלס מי הים עלה, וריכוז גזי החממה באטמוספירה עלה..  כל אחד משלושת העשורים האחרונים היה חם יותר –מבחינת טמפ' יבשתית- מכל העשורים הקודמים החל משנת 1850. בחצי הכדור הצפוני, התקופה שבין 1983-2012היתה ככל הנראה 30 השנה החמות ביותר ב-1400 השנים האחרונות" (IPCC, סיכום למקבלי החלטות, עמוד 2).

הדו"ח קובע (ממצאים חלקיים):

  • ריכוז  גזי החממה באטמוסיפרה הולך ועולה, ונמצא כיום ברמה שלא הגענו אליה ב-800 אלף השנים האחרונות. מאז המהפכה התעשייתית חלה עליה של כ-40% בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה – בראש ובראשונה משריפת דלקים פוסיליים, ולאחר מכן עקב שינויים בשימוש קרקע – כריתת יערות. האוקיינוסים סופגים כ-30% מהפחמן הדו חמצני שנפלט לאוויר, וממתנים (בינתיים) את אפקט ההתחממות.
  • קיים קשר ברור בין ריכוז גזי החממה ועליית הטמפ' העולמית הממוצעת, ונראה גם קשר ביניהם למחזורי שינוי בכיפות הקרח בקטבים וגודל הקרחונים.
  • גזי החממה, שמקורם בפעילות אנושית, הם הגורם המוביל את שינויי האקלים העולמיים.
  • ניכרת התחממות בטמפ' האוקיינוסים, וצמצום משמעותי בכיסוי הקרח בקטבים ובגרינלנד.
  •  ניכרים שינויים במשקעים העולמיים. הצפי הוא שעונות המונסונים יתארכו, ושהפער בין העונות היבשות לרטובות יגדל, כמו גם הפער בין אזורים הסובלים כבר עכשיו ממחסור במשקעים לכאלה שסובלים מעודפים.
  • אדמת הפרמפרוסט מתחממת מאז תחילת שנות 1980. ההתחממות הברורה ביותר נרשמה באלסקה, ב-3 מעלות צלסיוס.

מהמדע למדיניות
תזמון פרסום הדו"ח מן הסתם לא היה מקרי: בעולם מקווים כי פרסום הדו"ח ובו האמירה הברורה מאי פעם יזיז את מקבלי ההחלטות ויפעל לטובת קבלת הסכם עולמי חדש ושאפתני יותר בוועידת האקלים שתתקיים בנובמבר בפולין.

אצלנו, כזכור, לפני כחודש החליטה הממשלה להקפיא את התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה, בניגוד להגיון הכלכלי, סביבתי וחברתי של התכנית ולתועלות המוכחות שלה לאחר שנתיים ראשונות של יישום. אמנם חלקנו בתרומה העולמית לפליטות גזי החממה נמוך (פחות מחצי אחוז), אבל אנחנו נסבול לא פחות מכולם מהתוצאות (ואולי יותר מרבים אחרים, בשל מיקומנו המיוחד). האם הממשלה תוציא את הראש מהחול ותבחר להיות חלק מהפתרון – ולא חלק מהבעיה?

קישורים לקריאה נוספת:

IPCC-הערכת מצב חמישית – תקציר מנהלים
מהו ה-IPCC?
דיווח צפריר רינת בהארץ
YNET על פרסום הדו"ח 
סתמו את הפה לשוללי התחממות כדור הארץ – אופיר פינס 

 

הדלפה חמה

ביום חמישי האחרון פורסמו כותרות שחורות מתוך טיוטת הדו"ח התקופתי האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי למשבר האקלים (IPCC). הIPCC הוא גוף המונה מאות מדענים שהוסמך על ידי האו"ם לתת הערכות מקיפות ומקצועיות לגבי שינויי האקלים והמדע המלווה.

הכותרת העיקרית מתוך ההדלפה היא השינוי ברמת הנחרצות של הפאנל: שינויי האקלים נגרמים עקב פעילות אנושית. מעט דברים מאיימים על חוקרים ואנשי מדע יותר מאשר להיאשם בקביעות נחרצות ובלתי מבוססות, ולכן תמיד מתלוות הסתייגויות והערות לקביעות והתחזיות בדו"ח. פרק נפרד מיוחס לרמת הודאות שבה נאמרים הדברים. בדו"ח הקודם, קבעו המחברים כי השינויים האקלימיים נובעים מפעילות אנושית ברמת ודאות של 90% (כלומר, 10% סיכוי לטעות), ואילו בדו"ח הנוכחי, רמת הודאות עלתה ל"כמעט ודאית" – כלומר 99% אחוזי ודאות.
כותרת מדאיגה נוספת, עוסקת בתרחישי ההתחממות: בין תוספת של 2 מעלות צלסיוס ל4.8 מעלות לטמפ' הגלובלית הממוצעת. המשמעות היא שישנם מקומות שיתחממו הרבה יותר, עד כדי הפיכתם לאזורים שאינם ניתנים ליישוב.

פורסם במקור בבלוג MIND OF DAN  עם פרסום פרשת קליימטגייט, 2009

פורסם במקור בבלוג MIND OF DAN עם פרסום פרשת קליימטגייט, 2009


אבל הסיפור סביב ההדלפה מעניין לא פחות מהתוכן שלה. 
 ה-IPCC מפרסם הערכה מדעית מקיפה ביותר לגבי שינויי האקלים אחת ל-7 שנים, לאחר תהליך לא פשוט של התייעצות ופידבק בין 800 חוקרים וכותבים מוסמכים.

אחד מה-800 האלה, בשם Alec Rawls, מכחיש אקלים, החליט להדליף את הטיוטה האחרונה של אחת מקבוצות העבודה על הדו"ח לרשת והאשים את המחברים בהסתרה ועיוות העובדות, בהקשר לאחת הפסקאות הדנה בהשפעת קרינה קוסמית על אקלים כדור הארץ.  כעת מדענים רבים בצוות תוקפים את ההדלפה של הטיוטה בטרם עת (המסמך אמור היה להתפרסם רק בספטמבר 2013) , ומסבירים כי ההאשמות לא פחות ממגוחכות, כי אם קוראים את הפרק בשלמותו ניתן להבין את הכוונה האמיתית, שהיא הפוכה לטענת המכחיש-המדליף.

אין זו הפעם הראשונה שדוחות ה-IPCC הם מטרה להדלפות. בשנת 2000, הדו"ח השלישי הודלף בשלמותו לניו-יורק טיימס, ואילו הדו"ח הקודם, משנת 2009, פורסם על ידי ממשלת ארצות הברית שנה שלמה לפני מועד פירסומו המתוכנן.  כמו בפרשת קליימטגט, גם סיפור ההדלפה הנוכחי הוא למעשה ניסיון שולי להפריע ולעכב את הבלתי נמנע: קונצנזוס גורף של מדענים – ובעקבותיהם, במהרה אינשאללה – הפנמה של מובילי המדיניות שמה שהיה לא יכול להימשך, ושכדי שנוכל לחיות ולשגשג על פני הכדור, חייבים לקחת כמה החלטות אמיצות. באופן אירוני, מרבית הפרסומים בעולם מתעלמים לחלוטין מההאשמות המכחיש, ומפרסמות ובגדול את התוכן ששאף לערער.

לידיעה אודות ההדלפה בגארדיאן
לפרסום בנושא בYNET