הדרך לאקלים שפוי עוברת בבנק

במקום להילחם בדרקון, למה לא פשוט לייבש לו את אספקת החמצן?

350.org

תעשיות הדלקים לייצור אנרגיה (פחם, נפט וגז) הן המקור העיקרי לפליטות גזי החממה שגורמות להתחממות כדור הארץ ושינויי האקלים. מדובר בתאגידי ענק, מהחזקים ביותר הקיימים, שמחזיקים חברות לובי ועו"ד ומושכים בחוטים של ממשלות בכל העולם. התאגידים הללו גם נהנים מסובסידיות שונות כגון הקלות במיסים והטבות פיננסיות עצומות. אחרי שנים של תהליך בינלאומי מדשדש ואוזלת יד גורפת של ממשלות, בכל העולם מתגבשת ההבנה שאם רוצים להמנע ממשבר אקלים קטסטרופלי, צריך להתחיל לנבוח על העץ הנכון: ישירות על תעשיות הדלקים הפוסיליים. ולמה לנבוח, אם אפשר לייבש לו את אספקת המים?

מגמה חדשה ומסקרנת מתהווה בחודשים האחרונים. ארגונים כמו 350 הכריזו מלחמה על תעשיות הנפט דרך קמפיין ממוקד שקורא למוסדות להסיט את ההשקעות שלהם מתעשיות הפחם והנפט המזהמות, ולאחרונה מצטברים סימנים שהאסטרטגיה הזו יכולה להוביל לתוצאות.

 בארצות הברית, 15 רשויות מקומיות קיבלו החלטה רשמית להסיט השקעות באנרגיות מזהמות. למשל -הרשות של פרובידנס, רוד איילנד, קיבלה החלטה ביוני האחרון על הסטת השקעות; ראש עיריית סיאטל מדבר בעד הסטת השקעות למען הדורות הבאים. בסן פרנסיסקו, מועצת הפיקח של הרשות קיבלה החלטה באפריל האחרון, להסיט השקעת פנסיה של ועדת הפרישה בסך 583 מליון דולר מתעשיות נפט.

עוד בארה"ב, בלמעלה מ-300 קמפוסים בארה"ב  מתנהל קמפיין של הסטודנטים מול הנהלת האוניברסיטאות להפסיק התקשרויות כלכליות עם חברות נפט ופחם. בינתיים, שש אוניברסיטאות ומכללות החליטו לעשות את הצעד, ביניהן אוניברסיטת סן פרנסיסקו, קולג' בניו-יורק חוגג שנה להסטת ההשקעות

גם לקהילות ומוסדות דת יש כח כלכלי משמעותי. כנסיית פיטספילד בארצות הברית הודיעה כי בחמש השנים הבאות תשנה את כל אפיקי ההשקעה שלה ותמנע מכל תמיכה באנרגיה מזהמת. קהילות דתיות נוספות מנסות ללכת בדרכה

source: 350.org

באנגליה, ארגון "פיפל אנד פלאנט" מעודד סטודנטים לחקור את הקשרים בין תעשיות הנפט והפחם למחקרים, תרומות והשקעות בתחוך האוניברסיטה שלהם.

אבל השינויים המהותיים ביותר מתרחשים במוסדות הפיננסים הגדולים. הבנק העולמי הודיע החודש שימנע מהשקעות בהקמת תחנות כח פחמיות "למעט בתנאים יוצאי דופן". השבוע, גוף ההשקעות הגדול בעולם, בנק ההשקעות האירופי (EIB) הודיע כי הוא מאמץ את מדיניות האנרגיה של האיחוד האירופאי, ויגביר בהתאם השקעות באנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית ורשתות חכמות.  במקביל, הבנק יאמץ מפתח פליטות פחמן (Emissions Performance Standard) שישמש כקריטריון בוחן להשקעה באנרגיות פוסיליות – הרף שנקבע הוא פליטות של עד 500 גרם פחמן דו חמצני לקוט"ש – פרויקטים שיגרמו לפליטות גזי חממה מעל לרף זה, לא ימומנו. לידיעה ליחצו כאן. 

350.org

לעומתם, בנק השיקום והפיתוח האירופאי (EBRD) השקיע 48 אחוזים מהונו (העומד על 6.7 מליארד יורו) בדלקים פוסיליים במהלך השנים 2006-2011. הבנק פירסם אף הוא מדיניות עדכנית להשקעות בתחום האנרגיה, אומר הרבה מילים יפות על אתגר האקלים ואמנם הכניס דרישות מחמירות יותר לביצוע פרויקטים בתחום תעשיות הדלקים הפוסיליים, אך בפועל ימשיך לתמוך בפרויקטים מזהמים של תעשיות פוסיליות. לידיעה לחצו כאן.  

הכסף מסובב את העולם? אין ספק שהדרך עוד ארוכה אך אנו מקווים שאנחנו בתחילתו של גל שילך ויתגבר. כשיותר ויותר מוסדות פיננסיים, מוסדות חינוף, השכלה ומחקר, קרנות פנסיה, בעלי הון ומשקיעים פרטיים יתחילו לשאול שאלות, לחבר בין הנקודות של השלכות משבר האקלים לתעשיות בהן מושקע כספם – ולבסוף גם להשקיע את כספם באופן מודע ואחראי, השינוי יכול להיות דרמטי ומהיר.

טעות יקרה שעוד אפשר למנוע

אפילו בארצות הברית אובאמה מדבר על שינויי אקלים ועל מאמץ להפחתת פליטות פחמן, בעוד שבישראל צועדים בנחישות לאחור.

בחודשיים האחרונים נאבקים ארגוני הסביבה, לצד מרכז השלטון המקומי, התאחדות התעשיינים, איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת וגופים נוספים – נגד כוונת הממשלה להקפיא את התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה. התכנית שנמצאת בשנת היישום השניה מתוך 10 מתוכננות, כבר התחילה להראות תועלות כספיות, חברתיות, בריאותיות וסביבתיות שעולות על מטרתה המקורית – הפחתת גזי חממה.

כל צעדי התוכנית נבחרו על ידי האוצר לפי הכדאיות הכלכלית שלהם (צעדים חשובים רבים נדחו מכיוון שלא הבטיחו החזר השקעה מהיר). כעת האוצר שוב עושה פניית פרסה ובולם מדיניות ממשלתית חשובה, אחת מהחיוביות שהובילה הממשלה בשנים האחרונות.

מה תרמו השנתיים הראשונות של יישום התוכנית?

• מסלול המענקים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בלבד, הביא לפרויקטים שיפחיתו כ-442 אלף טון גזי חממה מידי שנה.
  אותו מסלול מינף השקעות של קרוב ל-470 מליון שקלים מהמגזר העסקי בפרויקטים של התייעלות וחדשנות, מתוך השקעה של 106 מליון שקלים בלבד. ללא המשך התמיכה, המנוף הזה יעצר.
• מרבית הפרויקטים נפתחו ברשויות מקומיות ובתעשיה בפריפריה – ולא היו יוצאים לפועל לולא התוכנית. יחד איתם מתפתחים גם מקומות עבודה חדשים – ומכאן תרומה חברתית חשובה.
• מסלול גריטת מקררים ומזגנים ישנים של משרד האנרגיה, אמור להוביל לחיסכון של 50 מליון קוט"ש בשנה – כ-700 שקלים הקלה לחשבון החשמל השנתי של משק בית ממוצע.
• כל אלה לא לוקחים בחשבון הפחתה בזיהום האוויר הודות למעבר לדלקים נקיים יותר וחסכון בייצור חשמל, הפחתה בתחלואה וכו'.
• אסור לשכוח כמובן, שהתכנית נועדה להביא אותנו  ליעד שממשלת ישראל התחייבה עליו בפני האו"ם, להפחתת 20% מהגידול הצפוי בגזי החממה עד שנת 2020. עשיה בנושא, גם אם צנועה, מעמידה אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות והמתקדמות שנאבקות יחד במשבר האקלים.
• 

  אובאמה בנאום האקלים ההיסטורי באונ' ג'ורג'טאון ביוני האחרון. אפילו בארה"ב משנים כיוון. מקור http://www.dw.de

  בהמשך מובא מכתב, אחד מיני רבים, שנשלח על ידי ארגוני הסביבה החברים בקואליציית דרכים לקיימות, בהצטרפות איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, לחברי הכנסת.  גם ועדת הפנים של הכנסת, משרד הפנים, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה ונשיא המדינה הצטרפו ופנו בקריאה פומבית למשרד האוצר וראש הממשלה להמשיך את מימון התכנית.

מאוחר יותר, בתוך פחות מיומיים בעזרת קמפיין משותף עם תנועת 350 העולמית, יותר מ-600 אזרחים שלחו מכתבים דומים בלחיצת כפתור אחת לחברי הכנסת. גם אתם יכולים !! לחצו כאן.

המאבק טרם הוכרע ועוד לא נאמרה המילה האחרונה. עיקבו אחרינו בבלוג ובעמוד הקואליציה.

למידע נוסף בקרו בעמוד בקואליציה.

-=-

לכבוד: חבר/ת הכנסת,

הנדון: דחיית יישום התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה – החלטה שתעלה לנו ביוקר

ארגוני הסביבה בישראל פונים אליך בעקבות הכוונה במסגרת תקציב המדינה המוצע לדחות את יישום חלקה השני של התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לשנים 2016-2023, וכן לאסור כל תקינה חדשה שתאפשר את הטמעת הבנייה הירוקה בישראל.

משמעות צעדים אלה היא בלימת מהלכים חיוניים לחסכון באנרגיה וצמצום פליטות גזי חממה וזיהום אוויר בישראל, וכתוצאה מכך חסימת השקעות משמעותיות לפיתוח חדשנות והתייעלות, פגיעה בהפחתת יוקר המחיה והנצחת התנהלות בזבזנית ובלתי אחראית. יתר על כן, ההחלטה תפגע אנושות ביכולתה של מדינת ישראל לעמוד בהתחייבותה הבינלאומית להפחתת 20 אחוז מהגידול בפליטות גזי החממה מתחומה עד שנת 2020. 

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר (4.6) בועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מירי רגב, במסגרת יום הסביבה בכנסת, קבעה הועדה פה אחד כי אין להקפיא את יישום התכנית, לאור התועלות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות שלה – העולות בהרבה על מטרתה המקורית.

א. המשמעות בהיבט המקומי: אובדן מאות מיליוני שקלים למשק

בעקבות החלטת הממשלה על קביעת יעד לצמצום פליטות גזי החממה, בשנת 2010 הכינה, אימצה ותקצבה הממשלה תכנית לאומית להפחתת פליטות, שהייתה אמורה לאפשר את השגת היעד באופן חלקי בלבד, עד לשנת 2020. צעדי התכנית הלאומית נבחרו לאחר תהליך ממושך וקפדני, מתוך סל רחב של אמצעים אפשריים, בראש ובראשונה על פי כדאיותם הכלכלית – כלומר על פי הבטחת החזר השקעה מהיר למשק, תוך מעבר לשימוש חסכוני במשאבים והפחתה בצריכת החשמל בכל המגזרים.

צעדים ראשונים שננקטו במסגרת התכנית, בראשם חינוך הציבור להתייעלות בצריכת החשמל, זכו עד כה להצלחה גורפת, והביאו לחסכון חשוב בהוצאה של משקי הבית. כך, למשל, המבצע הנוכחי של משרד האנרגיה והמים להחלפת מזגנים ביתיים לבדו אמור להוביל לחסכון של 50 מליון קוט"ש בשנה בצריכת החשמל, שהם הקלה של כ-700 שקלים בחשבון החשמל השנתי של משפחה ממוצעת שהשתתפה במבצע.

בנוסף, תכנית המענקים להפחתת פליטות של המשרד להגנת הסביבה, שנכללה גם היא בתכנית הלאומית להפחתת פליטות , צפויה לחסוך למשק 235 מליון קוט"ש מידי שנה עד 2020, שהם למעלה מ-80 מליון ש"ח מידי שנה על הוצאות החשמל, וזאת כפועל יוצא של יישום שני המקצים הראשונים בלבד! זאת ועוד, עד כה יישום התוכנית מינף השקעות של כ-470 מליון שקלים נוספים מהמגזר הפרטי, לאחר השקעה של כמאה מליון שקלים בלבד של המשרד להגנת הסביבה. מרביתן המוחלט של ההשקעות הופנו לפרויקטים בפריפריה, שלא היו יוצאים לפועל אלמלא יישום התכנית – ומכאן חשיבות נוספת, חברתית ותעסוקתית, להמשך יישום תוכנית זו.

איסור על תקינה חדשה בתחום הבנייה ימנע מאמצי פיתוח חשובים של תחום הבנייה הירוקה בישראל, המהווה מנוע חשוב לצמיחה ירוקה ואחד המכשירים העיקריים להפחתת פליטות גזי חממה בכל העולם, ובנוסף מאפשר התייעלות בצריכת המשאבים והאנרגיה והוזלה בעלויות המחייה לטווח הבינוני והארוך לדיירים.

כלל התועלות שהוזכרו לעיל אינן מביאות בחשבון תועלות נוספות, כגון חסכון באלפי טונות של דלקים מזהמים בפרויקטים להתייעלות במערכות חימום מים במפעלים, עסקים ומוסדות ציבור, וכן תועלות עקיפות של הפחתת זיהום אוויר, הורדת רמת התחלואה ואף יצירת מקומות עבודה חדשים.

 ב. ההיבט הבינלאומי:

משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי. בועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן בדצמבר 2009 התחייבה מדינת ישראל להפחית 20% מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה מתחומה עד לשנת 2020. בעקבות זאת, אישרה הממשלה בחודש נובמבר 2010 תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ותקציב נלווה, שיאפשר את ביצוע התכנית. התחייבות זו מהווה חלק מבסיס ההבנות שאפשר את הצטרפותה של ישראל למועדון מדינות ה-OECD. הקפאת התכנית הלאומית תביא לכשלון מאמצי הממשלה לעמידה ביעד ותפגע במעמדה הבינלאומי ובאמינותה בזירת ה-OECD.

מדינות מפותחות רבות הציבו יעדי הפחתה גבוהים בהרבה מזה של ישראל, ובלוח זמנים קצר יותר. מדינות אלה מקדישות לנושא זה תקציבים נרחבים לאורך זמן, מתוך הבנה שהמאמץ להפחתת הפליטות מסייע, בראש ובראשונה, למצבן הכלכלי והחברתי, תורם לקידום טכנולוגיה מקומית ולשיפור בבריאות הציבור. בדומה למתרחש במדינות מפותחות אחרות, יש לראות בתכנית הישראלית להפחתת פליטות גזי חממה כמנוף אסטרטגי להתייעלות וחסכון, ומעבר להתנהלות ממשלתית אחראית ונכונה.

 ג. לסיכום:

אנו סבורים כי הקפאת התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה היא מהלך חמור שראוי להימנע ממנו. חשוב להבין שההחלטה על דחיית התכנית משמעותה בפועל ביטול התוכנית, כפי שהעריך גם השר להגנת הסביבה, ותביא להפסד משולש למשק: הן כתוצאה מאי-מימוש הפוטנציאל להתייעלות אנרגטית, חסכון במשאבים והפחתת תחלואה; הן מחסימת השקעות בסדר גודל של מאות מליוני שקלים להתייעלות במסגרת השלטון המקומי, התעשייה ומוסדות ציבור; והן מפגיעה במעמדה של ישראל ומחויבותה לתהליך הבינלאומי.

לאור כל האמור לעיל, אנו קוראים לך להצביע נגד הקיצוץ בסעיף זה בתקציב!

מאיסטנבול תצא הבשורה? פוסט בתמונות

גלריה זו מכילה 11 תמונות

תנועת 350 שהתחילה מהסופר והמרצה ביל מקקיבן וכמה מתלמידיו באוניברסיטה בארצות הברית, שמה לה למטרה להאבק בתעשיות הפוסיליות שנועלות את העולם לעתיד קטסטרופלי ובו התחממות בלתי נשלטת ומשבר אקלים עולמי. האמצעים: בניית כח פוליטי חזק, עולמי וחוצה גבולות על ידי חיבור תנועות מקומיות. Global PowerShift – Phase one באיסטנבול היה הכינוס העולמי הראשון של פעילים […]

Global. Power. Shift.

Global. Power. Shift.

מחר אחר הצהריים ייפתח כינוס פסגה של 500 פעילי אקלים מכל העולם, תחת התנועה העולמית נגד משבר  האקלים – 350.

 

אמתכם הנאמנה זכתה לייצג את ישראל יחד עם שותפה נוספת. בתכנית: סדנאות הנעה לפעילות, תכנון מדיניות,  שיחות צפופות עם פעילים במדינות שכנות (!) ותכנון קמפיין עולמי מתוזמן נגד תעשיות הנפט והפחם שמנציחות את התלות שלנו בדלקים המזהמים ונועלות אותנו לעתיד של התחממות גלובלית חסרת שליטה.

עם טעם מר בפה מהחלטת הממשלה לוותר על הגז של הציבור לטובת ייצוא לא אחראי (תוך פיזום מלגלג "פופוליזם, פופוליזם") נחמד לשאוב מעט עידוד מהתהוות תנועה אקטיבית עולמית, תוססת ואמיתית, המורכבת ממאות התארגנויות מקומיות – שנאבקות באותם אתגרים כמונו.

מוזמנים להצטרף אלינו דרך הבלוג – לתמונות, חוויות, דיווחים וכל מה שנצליח לשתף בו. סביבה וחברה – אותה מהפכה.

החשבון המפחיד של משבר האקלים

בשבוע האחרון הוקרן בכל העולם הסרט Do the Math" של התנועה העולמית 350. אנחנו הקרנו אותו אתמול בתל אביב ב"מקום לשבט", בקבוצה סקרנית של אנשים טובים שנשארו לדבר עוד שעה ארוכה אחריו.

ביל מקיבן, סופר ומרצה שיזם את הקמת התנועה העולמית עם קבוצה קטנה ומסורה של שבעה מתלמידיו מככב ומלווה את הסרט בקולו, בין מונולוגים אישיים שחושפים אנטי-גיבור, מנהיג בעל כורחו שנע בין ייאוש לתקווה, לבין קטעי אינפוגרפיקה המגלגלים במהירות מספרים ותחזיות.

הסרטון נוצר אחרי מאמר שפרסם מקיבן במגזין הרולינג סטונס בשם "המתמטיקה החדשה והמפחידה של ההתחממות הגלובלית" לפני כשנה. המאמר זכה לאינספור שיתופים ותגובות והוביל לסיבוב הופעות של מקיבן ברחבי ארצות הברית, להסביר את עיקריו (מקיבן קיבל טלפון מעורך העיתון, שציין בהתרגשות שמקיבן קיבל יותר "לייקים" בפייסבוק מאשר הכתבה על ג'סטין ביבר שפורסמה במקביל).

במאמר – ובלב הסרט – מתמטיקה פשוטה ביותר, שכוללת שלושה מספרים:

המספר הראשון: כמה עוד נאפר לכדור להתחמם?
שתי מעלות. זה הגבול עליו הסכימו המדינות בתהליך הבינלאומי, בתור הרף העליון ביותר הנסבל – תוספת של שתי מעלות לממוצע השנתי העולמי. המשמעות היא שחלק מהמקומות יתחממו הרבה יותר וחלק אחר יתקררו. כבר בתוך התחום הזה שאולי נשמע מעט, מדובר על שינויים מאוד משמעותיים בכל מה שמוכר לנו כנורמלי מסביבנו – מהיעלמות הקוטב הצפוני (חצי ממנו אבד רק בתקופת חיינו) ועד התרבות אירועים קיצוניים כמו סופות ובצורות בכל העולם.

המספר השני: כמה גזי חממה אפשר עוד לפלוט לאטמוספירה שלנו, מבלי לעבור התחממות של שתי מעלות?
565 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני. זו הכמות, על פי הערכת מדענים, שמותר לנו לפלוט לאטמוספירה לפני שנעבור נקודות אל חוזר ונתחיל לראות תופעות קטסטרופליות ללא יכולת שליטה או האטה של התהליך. בקצב הפליט ההשנתי, זה נותן לנו עוד 2-3 עשורים חסרי אחריות, ואז – המסיבה נגמרת.

המספר השלישי והאחרון הוא המפחיד ביותר. כמה מאגרי פחמן (=גזי חממה) עומדים לרשות תעשיות הדלקים ועלולים להשתחרר לאטמוספירה?
2,795 ג'יגה טון. בערך פי חמש מהמספר הקודם -פי חמש ממה שעוד יאפשר לנו לחיות כאן.

"תעשיות הנפט נועלות אותנו לעתיד שאין לנו קיום בו" נטען בסרט. זו התובנה שהובילה את תנועת 350 להסיר את הכפפות. לאחר כחמש שנים של פעילות להעלאת מודעות (שהתפרסמה בעיקר ביצירת המספר 350 בשלל צורות ,צבעים ומיקומים אקזוטיים), החליטו להתמקד ישירות במקור לבעיה: תעשייות הדלקים הפוסיליים (פחם, נפט למוצריו וגז) – שיוצרות נזק בריאותי וסביבתי עצום ואינם משלמות עליו.

ביוני השנה תקיים התנועה מפגש של 500 פעילי אקלים מכל העולם, להתנעת הקמפיין החדש: Global Power Shift. אמתכם הנאמנה תנכח במקום ותעדכן אתכם בכל המתרחש .

globalpowershift.org

בינתיים, הסרט Do the Math זמין לצפיה ברשת (כ-40 דקות, אנגלית ללא כתוביות).

מחברים את הנקודות ברחבי העולם

בשבת, ה-5 במאי, מאות אנשים ברחבי העולם השתתפו ביום פעילות נוסף שנועד להעלות את המודעות בין התופעות שכבר מתרחשות בשטח, לבין הכותרת המאיימת והאמורפית לעיתים "משבר האקלים".

גם בישראל צוין היום המיוחד במספר מוקדים שונים ברחבי הארץ. סורל ריטר, שארגנה את הפעילות בחוף הצוק סמוך למרכז, סיפרה שמטרת הפעילות היתה להמחיש את הסכנה של עלית פני הים – תופעה שכבר מתרחשת בשטח. "הגיעו כ-65 אנשים. ביניהם גם לא מעט ילדים שלקחו חלק בפעילויות ההסברה של שינויי האקלים".

קליפ קצר שמאגד תמונות מרתקות, מפתיעות ומרגשות מהפעילויות ברחבי העולם תוכלו למצוא כאן.

בשבת הקרובה מחברים את הנקודות – גם בישראל

ביום שבת הקרוב, ה-5.5.2012, ייערכו בכל רחבי העולם מאות פעילויות במסגרת יום פעילות בינלאומי שיזם ארגון 350. האירוע, "מחברים את הנקודות", נועד לעזור לממשלות ולמקבלי ההחלטות לראות את הקשר בין מדע האקלים והתרחישים המדוברים – ובין התופעות שכבר מורגשות בשטח, על ידי מליוני בני אדם, בכל רחבי העולם.

כל אירוע יהווה "נקודה" – ויתווסף לאתר ולדיווחים שיצטרפו מכל העולם.

גם בארץ יערכו מספר פעילויות – מצאו את הקרובה אליכם!

לאירוע בחוף הים באזור המרכז – לחצו כאן

 לאירוע ידידי כדור הארץ – המזרח התיכון, בים המלח – לחצו כאן

 לאירועי התנועה הירוקה בחיפה ובתל אביב – לחצו כאן

 לתפילה מיוחדת בכותל המערבי – לחצו כאן

 לאירוע בכרמל – לחצו כאן

 לאירוע בנצרת – לחצו כאן

לצפיה ברשימת האירועים המלאה מכל רחבי העולם, וכן לדיווחים לאחר יום הפעילות – לחצו כאן

למה "350"?

ריכוז פחמן דו-חמצני של 350 חלקיקים למיליון באטמוספרה שלנו הוא, על פי ההסכמה המדעית, הגבול הבטוח העליון להמשך קיום תנאי חיים סביבים על פני כדור הארץ. בריכוז הנוכחי של מעל 390 חלקיקי פחמן דו חמצני למיליון, אנחנו כבר מעל לטווח הבטוח ואם לא נרד במהירות עד פחות מ-350 במאה זו, אנו מסתכנים בהשלכות בלתי הפיכות כמו המסת הקרח בגרינלנד ואנטארקטיקה ועלייה דרסטית במפלס פני הים.

ארגון 350 הוא רשת ארגונים מקומיים ולאומיים מכל רחבי העולם, הפועל להעלאת המודעות לנושא משבר האקלים וקורא לממשלות לשנות את דרכי הפעולה ולפעול במהירות להפחתת פליטות גזי חממה, הגורמים לשינוי האקלים.

יום פעילות האקלים הבינלאומית הראשון, באוקטובר 2009, היה יום הפעולה העולמי הנרחב ביותר בכל הזמנים.