וועידת האקלים בוורשה מסתיימת באכזבה

אי שם בין שבת לראשון, הרבה מעבר לדד ליין הרשמי (שנקבע ליום שישי בשעה 6), התפזרו אחרוני הנציגים של המשלחות ואיצטדיון הכדורגל הלאומי בוורשה שאיכלס בשבועיים האחרונים את האוכלוסיה המעונבת ביותר שראה מימיו, התרוקן סופית.

כרגיל בשנים האחרונות, המתח, הויכוחים, הדרמה ואי הודאות נמשכו ממש עד הרגע האחרון, ולכן עדיין לא כל הפרטים ידועים לגבי תוצאות הוועידה. עם זאת, מה שידוע מספק כדי לקבוע: ההסכם אליו הגיעו הוא חלקי ביותר ובקצב הזה המסלול הבינלאומי לא יושיע אותנו משינויי אקלים בלתי הפיכים. ואם היינו פיזית באולם הדיונים, גם אנחנו היינו עוזבים בכעס ותסכול יחד עם מאות נציגי הארגונים האזרחיים בשבוע שעבר.

 

נציגי הארגונים האזרחיים יוצאים מהוועידה באופן מאורגן בסוף השבוע שעבר. צילום adoptanegotior

עם מה יצאנו?

האם ניתן לצפות למשהו אופטימי מוועידה שמארחיה יוזמים במקביל וועידת "פחם ואקלים"?  בתום מספר ימים שבמהלכם נראה היה שהוועידה יורדת מהפסים לחלוטין, התוצאות עדיין מאכזבות. היום ברור לגמרי מה עומד על הכף. ברור שאין זמן יותר לדיבורי סרק. ברור שצריך לפעול באופן נחרץ ומהיר, לא עוד חמש שנים, לא מחר –אלא אתמול. על רקע הדחיפות והאיום האמיתיים, המעט שהושג ממש מתסכל ומרגיז.

"אנשים לפני פחם" מתוך המחאה מחוץ לוועידת האקלים. צילום: adoptanegotiator

 אנחנו מתנחמים בעובדה שמרבית הפעילות החשובה שמתקיימת להפחתת גזי חממה, התייעלות ומעבר לאנרגיה מקיימת – אינה באה לידי ביטוי במוכנות של מדינות להתחייב לתהליך הבינלאומי. מאות ערים נוקטות פעולה יום יום. ברמה מקומית ואזורית נעשים צעדים בשטח, מבלי לחכות להסכם בינלאומי, פשוט מתוך ההבנה שזו האופציה היחידה האפשרית לעתיד מקיים. בזירה הבינלאומית, לעומת זאת, מופעלים לחצים אדירים של בעלי הון שמשתקים את הממשלות ומונעים התקדמות ממשית.

 אז עם מה, בכל זאת, יצאנו מימי הדיונים בוורשה?

א. לגבי הפחתת גזי חממה

1. בשורה טובה אם כי לא מספיק משמחת היא, שהדד ליין של מעבר להסכם גולבלי מחייב בשנת 2015 עומד בעינו, למרות ניסיונות שונים לדחות ולשנות את ההחלטה הזו. למדינות השונות יש עד הרבע הראשון של 2015 לגבש יעדים ברורים של הפחתת גזי חממה, כולל תוכניות פעולה איך להשיג יעדים אלו.
2. חלק מהותי בהסכם שאמור להיחתם הוא, מעבר ממצב שבו יש אבחנה בין מדינות מתפתחות (שאינן מחויבות להפחית גזי חממה אלא רק להצהיר על מאמצים) ומדינות מפותחות (המחויבות, לכאורה, להפחית גזי חממה ולדווח על כך באופן מסודר) – למצב בו כל המדינות שוות בפני ההסכם, ומחויבות  לעשות מאמצים להפחתת גזי חממה. קבוצת G77 וסין – קבוצה המשתפת פעולה כקואליציה במו,מ וצוברת כח בשנים האחרונות, הצליחה להתעקש כי המדינות המתפתחות לא יצהירו על התחייבויות, אלא על תרומתן למאמץ – נוסח פחות מחייב.
3. לא נקבע, למרבה הצער, מה צריך להיות היעד המשותף (כמה גזי חממה חייבים להפחית באופן גלובלי על מנת למנוע התחממות עולמית מעל רף שתי מעלות צלסיוס בממוצע), עד מתי הוא צריך להיות מושג, ואיך בדיוק הוא יתחלק בין המדינות השונות (נושא שצפוי להיות טעון ביותר).
4. למרות כוונה "לחייב מדינות לנקוט צעדים שאפתניים" לפני כניסה לתוקף של ההסכם החדש (שיחתם אמנם, אולי, ב2015, אך ייכנס לתוקף ב-2020)  – עקב התנגדות של מדינות רבות נמנעה החלטה כזו, והנוסח הסופי שנחתם נוקט לשון רכה ביותר (מעודד מדינות לצעדים שאפתניים…).

 

מחאה בתוך הוועידה על התחמקות המדינות העשירות מנושא המימון המובטח. צילום: adoptanegotiator

נושאים נוספים:

5. מימון: המדינות המפותחות התחייבו כבר לפני שלוש שנים, בוועידת האקלים בקנקון (COP16) על הקמת "קרן אקלים ירוקה" שתסייע למדינות מתפתחות להטמעת אמצעי התייעלות, העברת ידע והפחתת גזי חממה. מדינות מפותחות ובראשן ארה"ב התחייבו לגייס לא פחות ממאה מיליארד דולר מידי שנה עד 2020 לפעילות הקרן.  במהלך הוועידה מחו נציגי מדינות מתפתחות וארגונים אזרחיים על "העלמות" הנושא, ולא נראה שההסכם בסוף הוועידה הצליח לענות על השאלות הבוערות: איך יגוייס הכסף? כיצד, מתי ולמי יחולק?
6. כפי שדיווחנו, נושא שעמד במרכז הסערה בוועידה היה דרישה של מדינות מתפתחות יחד עם סין להקים מנגנון שידון בנפרד ב"אובדן ונזק" – כשלמעשה מדובר בתביעת פיצויים מהמדינות המפותחות, על אסונות טבע הפוגעים במדינות העניות. חרף התנגדות עזה, המדינות המתפתחות השיגו הישג כשהוחלט שהוא יכלל בהסכם המתגבש, אך לא במנותק מנושא ההיערכות לשינויי אקלים ("אדפטציה").
7. התקדמות בפעילות דווקא הושגה במסלול הדיונים אודות אדפטציה – היערכות לשינויי האקלים. מנגנון לתמיכה בפרויקטים של בניית חוסן והיערכות החל לפעול בביצוע של הבנק העולמי, ובמהלך הוועידה דווח אודות הכספים שהועברו והפרויקטים המתוכננים. בנושא של ייעור (REDD+) גם חלה התקדמות בנושא מימון משותף למאמצי הגנה על יערות קיימים מפני כריתה.

דרישה לשוויון בין דורי. שבעת הדורות הבאים יסבלו ממעשינו.
צילום: adoptanegotiator

מבזקופ2: האם וועידת האקלים יוצאת משליטה?

מחר אמורה להינעל וועידת האקלים בוורשה. לפי מצב ההתקדמות בדיונים, נראה שגם הפעם, בדומה לשנים הקודמות, יחרגו הדיונים מהדד-ליין הרשמי, ויימשכו לתוך סוף השבוע במאמץ לצאת "עם משהו" ולא לסגת בכשלון צורב. בינתיים, נראה שהוועידה יוצאת משליטה…

ממשלת יפן הודיעה שהיא למעשה מוותרת על כל מאמצי הפחתת גזי החממה שלה; ראש ממשלת פולין פיטר את השר להגנת הסביבה ששימש כנשיא הוועידה ללא התרעה מוקדמת (אם כי הודיע שהוא ימשיך לנהל את ענייני אמנת האקלים מטעם פולין) ; תעשיית הפחם גנבה את הפוקוס התקשורתי בוועידה רשמית אלטרנטיבית מול הוועידה ואם כל זה לא מספיק, נציגים של לא פחות מ- 132 מדינות עזבו אתמול בהפגנתיות את הדיוניםלאחר שגוש המדינות האמידות, ביניהן ארה"ב, האיחוד האירופאי ואוסטרליה, סירבו לדון בנושא פיצויים כספיים למדיניות מתפתחות שנפגעו ממשבר האקלים לפני שנת 2015.

פעילים מביעים את דעתם על התקדמות מסלול השיחות שדן במימון פיננסי. Photo by Adopt a Negotiator / Flickr – Creative Commons (CC BY-ND 2.0)

מאני טיים
ביום שלישי נפתח בוועידה שלב הדרג הגבוה, אליו מגיעים פוליטיקאים ומנהיגים כדי "לחתום את העסק"… העובדה שמדינות רבות בחרו השנה שלא לשלוח מנהיגים בדרג גבוה מראה על החשיבות שהן מייחסות לתהליך, או לתקווה שלהן להצלחתו. חברי "אמץ נציג" (עליהם כתבנו במבזק הקודם) שעוקבים מקרוב אחרי הנושא הביעו תרעומת על דרג המשלחת שהגיע לשיחות מאוסטרליה  ופירסמו כי אוסטרליה שולחת קואלה לוועידת האו"ם..

מאמץ להשאיר את אסון הייאן בפיליפינים במרכז תשומת הלב ולדרבן התקדמות אמיתית בשיחות: הנציג הפיליפיני בוועידה מציג למעלה מ-600 אלף חתימות על עצומה ברשת
צילום AVAAZ

בינתיים נראה שאין תזוזה בנושא החשוב ביותר של הוועידה – ניסיון לגרום למדינות להתחייב להפחית גזי חממה באופן משמעותי, כזה שימנע התחממות עולמית ממוצעת אל למעלה מ-2 מעלות צלסיוס נוספות. המשמעויות, כפי שכבר מתחילים לראות בסופות הענק המתגברות, הן קשות ביותר.

ומי תוקע את העסק? מקובל מאוד להאשים את הודו וסין, מעצמות בצמיחה מהירה שמתבצרות בעמדתן ולא מוכנות לעשות כל צעד לפני תזוזה מצד המדינות המפותחות. במידה רבה, זה נכון גם לועידה זו. עם זאת, הן התחילו לעשות מהלכים עצמאיים להפחתת פליטות מבית, ודווקא מדינות אחרות כמו אוסטרליה, קנדה, יפן  ופולין עצמה עושות כעת ככל יכולתן למנוע התקדמות משמעותית בשיחות כדי להבטיח את האינטרסים שלהן בהמשך הסחר בדלקים פוסיליים מזהמים.

מקור: 350.org

ברקע נעשים מאמצים של ארגוני החברה האזרחית להשאיר את אסון היאן בפיליפינים במרכז תשומת הלב הציבורית והתקשורתית ולעודד התקדמות משמעותית בשיחות. עצומה של הארגון אוואז עברה 700,000 חתימות קוראת לנציגים הנמצאים בוורשה לפעול ללא דחיה כדי למנוע הישנות של אסון כמו הייאן. אירועי זכרון ומחאה לצד מאמצי איסוף סיוע מתרחשים באופן תדיר ברחבי העולם ומול הוועידה בפולין.

עד כאן הפעם… המשיכו לעקוב לעדכונים נוספים.

מבזקופ: מה קורה בוועידת האקלים בוורשה?

שינוי המערכת – לא שינוי אקלים. צעדות מחאה במהלך הסופ"ש בוורשה. מתוך 350.org

המחצית הראשונה של וועידת האקלים של האו"ם בוורשה, פולין, כבר מאחורינו. כל מי שעוקב אחר הוועידות הללו (היו כבר 19 במספר) יודע ששום דבר למעשה לא סופי עד השעות האחרונות של הוועידה, והיום – חמישה ימים לפני סופה – מוקדם מידי לחזות את תוצאותיה. ובכל זאת, אנחנו מביאים מבזק מהמתרחש בוועידה, בדיונים ומאחורי הקלעים.

 שאלת השאלות היא כמובן האם המדינות יסכימו סוף סוף להתחייב להפחית באופן משמעותי את פליטות גזי החממה מתחומן. אנחנו צופים שהתשובה תינתן אם לא בדקה ה-90 אז בזמן הפציעות של הוועידה, אך בינתיים הרוח המנשבת ממסדרונות הוועידה העגולים (מי מכנס וועידת או"ם באיצטדיון כדורגל?) אינה אופטימית. נציג אחת המשלחות התבטא כי "לאחר חמישה ימי דיונים הצלחנו להבין את מבנה האצטדיון ולהפסיק ללכת בו לאיבוד. עכשיו כדאי שנפסיק ללכת במעגלים בדיונים עצמם".

דיון סוער על "אובדן ונזק"
בשנים האחרונות נראה שהמאמץ למנוע את משבר האקלים על ידי חתירה להפחתת גזי חממה רבה ככל הניתן מפנה את מקומו (לצערנו) למאמצי אדפטציה – כלומר, השלמה עם הרעיון שאת המשבר לא ניתן למנוע לחלוטין אלא לצמצם בלבד, ולכן יש השקעה בהתאמה לתנאים החדשים שנוצרים והתמודדות עם שינויי האקלים בפועל. וועידות דוחא (שנה שעברה) וורשה מסמנות את השלב הבא: "אובדן ונזק". בסוף וועידת דוחא השיגו המדינות המתפתחות נצחון משמעותי, כאשר הוסכם לראשונה כי מדינות מתפתחות שיספגו את מירב הנזק כתוצאה ממשבר האקלים – למרות מאמצי היערכות והתמודדות – יקבלו סיוע ופיצויים כספיים מהמדינות המפותחות. המדינות המתפתחות דוחפות לכינון מנגנון עצמאי, חדש, שיבנה מגוון אפשרויות סיוע כלכלי כולל שמיטת חובות, התערבות מהירה וסיוע מסוגים שונים לאחר אסונות טבע.
בכך יש ניסיון להתמודד עם אי הצדק האקלימי ההיסטורי, שהרי המדינות שאחראיות למירב גזי החממה ולחילול המשבר עקב פיתוח מואץ ורמת חיים גבוהה תסבולנה פחות מהמדינות העניות שלא נהנו מפירות הפיתוח ותרמו פחות ליצירת המשבר.

הוועידה נפתחה בקריאה נרגשת של נציג הפיליפינים, שקרא להתנהלות הנוכחית "טירוף" ואיים לפתוח בשביתת רעב אלמלא תהיה כוונה רצינית לפעולה מצד המדינות. על רקע המחזות הקשים בפיליפינים בשל טייפון הייאן נושא הפיצוי והנזק נמצא במרכז השיח בוועידה. קבוצת G77 – קבוצת משא ומתן חזקה הכוללת את נציגיהן של 77 מדינות מתפתחות, בעיקר מאפריקה, דרום אמריקה ומדינות האיים שאליהן הצטרפה סין – דוחפת את היוזמה למנגנון פיצוי אבדן ונזק באופן אינטנסיבי.

נציג הפיליפינים בוועידת האקלים. מתוך 350.org

נייר מקדים לוועידה שדלף לרשת מראה כי ארצות הברית מתנגדת לרעיון פיצוי המדינות הנפגעות על אבדן ונזק, ומנסה לדחוף את האחריות למימון על המגזר הפרטי. סביר שמדינות מפותחות רבות אחרות יצטרפו לארצות הברית שכן המנגנון המוצע מטיל עליהן עול כלכלי כבד, נוסף על סיוע כלכלי רחב שכבר התחייבו אליו בעבר.

"אנחנו מודעים לדאגות הלגיטימיות של המדינות הפגיעות לשינויי האקלים. אנחנו רוצים להגיב עליהן בדרך שלא תטיל עול כבד על מנגנון אמנת האקלים של האו"ם ותקשה עליה להתמקד בעיקר – המאמצים להפחתת פליטות ולהיערכות לשינויי האקלים (מיטיגציה ואדפטציה)…" נאמר במסמך. "..ככל שמדינות יתמקדו יותר בנושאי פיצוי ואחריות, הן יבינו שזו לא דרך פרודוקטיבית לקידום הסכם האקלים".

החברה האזרחית

סיפרנו כבר שפולין, התלויה בתעשיית הפחם ל-80% מייצור החשמל שלה, נתנה מקום רשמי במהלך הוועידה לאירוע שקיבל את הכותרת הבעייתית "הועידה הבינ"ל לאקלים ופחם", ובכך עוררה את זעמם של פעילי אקלים. מהלך זה עירער את הלגיטימציה של פולין כמדינה המארחת ומנחה את הדיונים והוסיף טון אירוני למרבית הכתבות אודות הוועידה. פעילים סביבתיים "התלבשו" על אירוע זה ומוחים במגוון פעילויות כדי להזכיר לעולם שאין דבר כזה "פחם נקי" ואין אפשרות להמשיך להישען על אנרגיה פוסילית מזהמת ובו זמנית למנוע משבר אקלים שיפגע במאות מליונים.
זאת ועוד, בסוף השבוע צעדו אלפים ברחובות ורשה בדרישה להגיע להסכם מחייב ושאפתני בסבב הדיונים הנוכחי.

מחאת גרינפיס על דריסת הרגל של תעשיית הפחם בוועידה. מתוך: adoptanegotiator.org

אמץ לך נציג
נציגי ארגונים אזרחיים, זכויות אדם, סביבה, זכויות נשים ועמים ילידים נוכחים כל העת בוועידה, בתוכה ובאירועים שסביבה, ומדווחים מנקודת ראותם. פרויקט adopt a   negotiator  הוא פרויקט מעניין במסגרתו אומן צוות של צעירים המתלווים כל אחד אל משלחות הנציגים של מדינתם למעקב צמוד אחר הפעילות. הצוות  חושף פערים בין ההצהרות לדיונים הפנימיים ומדווח מאחורי הקלעים.

עד כאן להפעם – עקבו אחרינו לדיווחים נוספים.

לעמוד הוועידה בפייסבוק לחצו כאן.

וועידת האקלים העולמית נפתחת בפולין

מחר תיפתח בוורשה שבפולין הוועידה ה-19 של אמנת האקלים של האו"ם – COP19.
מזג אוויר נאה של 8 מעלות יקדם את פניהם של משלחות מ-195 מדינות, ואלפי נציגים נוספים של ארגונים אזרחיים, חוקרים, פוליטיקאים ועיתונאים מרחבי העולם. במשך שבועיים ינסו המשלחות לעשות צעד משמעותי נוסף במגוון רחב של נושאים, לקראת הסכם מחייב חדש שאמור להיחתם עד סוף 2015.

המקום המארח ערוך (והפעם: איצטדיון הכדורגל הלאומי של פולין. אולי האווירה הספורטיבית תעשה טוב לדיונים?), המשלחות כבר שם, אלפי טיוטות, תזכורות ומסמכי הכנה נכתבו, ואפילו האקטיביסטים מוכנים עם בובות דובי הקוטב (אנחנו צופים קאמבק גדול לדובים השנה, אחרי שהוועידה הקודמת נערכה במדבר בקטר). אולם בשונה מהשנים הקודמות, יותר מאי פעם ברור מה עומד על הפרק. אחרי שבסוף השבוע סופת הטייפון הייאן – יש אומרים מהגדולות בהיסטוריה – דרסה ערים שלמות בפיליפינים והרגה אלפי אנשים, וחודש אחרי שה–IPCC קבע ששינויי האקלים מתרחשים במהירות והיקף גדולים משצפו, ושהם נגרמים מפעילות אנושית –  ברור שלא מדובר פה על סתם מספרים – אלא על חיי אדם. לראשונה גם קבע דו"ח הערכת המצב רף כמותי של דלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז) שאותו אין לעבור אם ברצוננו למנוע משבר אקלים בלתי הפיך.

האצטדיון הלאומי בו ייערכו הדיונים. האם האווירה הספורטיבית תסייע?
מקור: משרד איכות הסביבה הפולני

אז מה צפוי לנו?
 מבחינה פוליטית, המצב לא נראה מזהיר. אמנם לא מעט מדינות מקדמות באופן עצמאי תוכניות אקלים, אבל המהלכים איטיים ולא בהיקף מספק. האיחוד האירופאי, שהיה עד עכשיו הרץ המוביל במחויבות להפחתת גזי חממה נתקל בקשיים עקב המשברים הכלכליים בבית, ויכולתו להמשיך ולהוביל את התהליך נמצאת בסימן שאלה. ואם זה לא מספיק, חילופי שלטון ביפן ואוסטרליה מאיימים על המשך הפעילות של מדינות אלה להפחתת גזי חממה – שנחשבה מתקדמת עד כה.

לוועידה מגיעים גם גופים רבים שפרנסתם תלויה בהמשך שריפת דלקים פוסיליים – כלומר, בהחמרת המצב – ומפעילים לחצים לאורך כל השנה על הממשלות על מנת להימנע מהגבלות על פליטות שיפגעו להם בעסקים. בדרך כלל גופים אלה מורידים פרופיל בזמן הוועידה, אך השנה, בצעד מעורר מחלוקת, קיבלה תעשיית הפחם במה יוצאת דופן מהמדינה המארחת, ותקיים אירוע צד רשמי תוך כדי הוועידה. 80% מייצור החשמל של פולין תלוי בפחם, וממשלת פולין לא עושה סימנים שמצב זה עשוי להשתנות בקרוב. הגישה הזו לא תסייע לעולם בניהול הדיונים המורכבים שצפויים בשבועיים הקרובים.

מתוך corporateeurope.org לוגו הוועידה "מתוקן" – ביקורת על השפעת תעשיית הפחם הפולנית

הזווית הישראלית
למרבה הצער, לאחר שנתיים של פעילות חיובית בכיוון הפחתת גזי חממה, בחרה ממשלת ישראל לבלום הכל ודווקא לקחת צעד אחורה. התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה הוקפאה בהחלטת ממשלה בחודש ספטמבר (משיקולים תקציביים), למרות התנגדות משרדי ממשלה וגופים נוספים ועל אף שבשנתיים הראשונות ליישומה (מתוך עשר מתוכננות) כבר הראתה תועלות כלכליות, חברתיות וסביבתיות.
המשלחת הישראלית הרשמית שתייצג את ישראל בוועידה היא אחת הקטנות אי פעם, ומורכבת מקומץ נציגים נחושים של המשרד להגנת הסביבה. הסיבה היא כמובן תקציבית, אך גם משקפת את המקום הנמוך בסדר העדיפויות שמייחסת הממשלה לנושא האקלים.

ממשלת ישראל בחרה לטמון את ראשה בחול בשעה שמדינות העולם מאמצות צעדים משמעותיים להפחתת גזי חממה, והאו"ם מקדם הסכם הפחתת פליטות שיחייב את כל מדינות העולם באופן זהה, כולל ישראל.

ההסכם המתהווה אמור לבטל את ההפרדה הקיימת היום בין מדינות מפותחות למתפתחות, שפוטרת את האחרונות (ביניהן, את ישראל) מהתחייבות רשמית להפחתת גזי חממה. וכך, ב-2015 יש סיכוי סביר שנמצא את עצמנו מחויבים להפחתות שיהיו קשות שבעתיים. התעלמות מהנושא היום לא תפטור את הממשלה מהצורך להתמודד עם לחצי הקהילה הבינלאומית ועם שינויי האקלים הצפויים באזורנו – אלא רק תחריף את קשיי ההתמודדות ותגדיל את עלותם בבוא היום.

עקבו אחרינו לדיווחים נוספים מהוועידה, מאחורי הקלעים ומהתקשורת העולמית.

"COP19 הוא הזדמנות לגבש את ההתמודדות עם שינויי האקלים, ולהראות יוזמות רבות להפחתת גזי חממה כמו גם להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים שכבר מיושמות ברחבי העולם. עלינו להרחיב ולהגביר את הפעילות ולהתכונן על ידי כך להסכם עולמי חדש שיאפשר עתיד בטוח יותר"
כריסטיאנה פיגוורז, מזכ"ל אמנת האקלים של האו"ם.

קישורים שימושיים:
שידור חי מהמליאה ומהדיונים
טוויטרים מומלצים: UN_ClimateTalks, @CFigueres, @ClimateCorridor@