דיווח מדיון בכנסת: ישראל והפחתת גזי חממה- מה מצבנו?

אחד ההדים החיוביים של ועידת דרבן, היא התעוררות הצורך בבדק בית אצלנו. איך מתקדם, אם בכלל, יישום התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה של ממשלת ישראל?

זה היה נושא הדיון שהתקיים היום בכנסת, בועדת הבריאות והסביבה בניהולו של חבר הכנסת דב חנין. הוועדה ביקשה לקבל דיווח ממשרדי הממשלה השונים שאמונים על סעיפים שונים של ביצוע התכנית לקבל דיווח על סטטוס ההתקדמות. כמו כן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין מבעוד מועד מסמך המשקף את תמונת המצב העדכנית במשרדים השונים באשר לביצוע התוכנית.

רגע להשלמת פערים
לטובת הקוראים המסורים, נעצור לרגע ונוסיף מעט רקע. לאחר וועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן, בדצמבר 2009, ממשלת ישראל התחייבה על יעד הפחתה של 20 אחוזים מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה שלה עד שנת 2020. כבר נאמר, שבהשוואה למדינות חברות OECD אחרות, מדובר ביעד בלתי שאפתני בעליל, ואף בעייתי בהגדרתו (לא מדובר בערכי החלטה מוחלטים אלא יחסיים לגידול צפוי, שמשתנה לפי תרחישים שונים).

בהמשך הוקמה ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני. הוועדה פרסמה המלצות לתכנית פעולה בנובמבר 2010, ערב וועידת האקלים של האו"ם בקנקון, וההמלצות – בצורת התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לשנים 2012-2020 – אושרו על ידי הממשלה ואף תוקצבו בסכום חסר תקדים של 2.2 מליארד שקלים. ארגוני הסביבה היו שותפים חלקיים לתהליך, אך בשל אופי התקדמות התהליך (רמז: לא בדיוק שקוף ושיתופי) – נאלצו בעיקר לבקר את תוצאותיו. ביולי האחרון פורסם דו"ח משותף של ארגוני הסביבה החברים בקואליציית דרכים לקיימות, ובו ריכוז המלצות בתחומים שונים ופערים שזוהו בתכנית הלאומית. במקביל, המשכנו לעקוב אחר (אי) יישום התכנית.

בחזרה לדיון.
נתחיל מהסוף: גם אם תמומש תכנית הפעולה, במלואה, על פי התכנון, ישראל לא תעמוד ביעד שהציבה לעצמה להפחתת גזי חממה, שהוא הפחתת 22.6 מליון טון גזי חממה. לא נדרשים כוחות קסם או ראיית הנולד לאמירה זו, מהסיבה הפשוטה שהועדה הבין משרדית שכתבה את תכנית הפעולה פשוט לא ניסתה להגיע ליעד. בניגוד למצופה, העבודה לא התחילה מיעד ההפחתה שנקבע על ידי הממשלה, אלא נבדק מהם צעדי ההפחתה הכלכליים (כלומר, אלה המביאים לתועלת כלכלית למשק הישראלי תוך זמן קצר יחסית), העריכה את ההפחתה שניתן להשיג באמצעותם, ואז סכמה אותם יחד לתכנית, המביאה אותנו במקרה הטוב להפחתת 15.95 מליון טון גזי חממה (שהם 14.6% הפחתה, במקום 20%).
צעדים שמחייבים השקעות גדולות עם החזר השקעה ארוך יותר לא נכללו בתכנית, וצעדים שאינם מתבססים על אמצעים טכנולוגיים בלבד אלא מחייבים שינויי התנהגות (כמו למשל, עידוד מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית) – לא נבחנו מלכתחילה. חה"כ דב חנין תהה בקול אודות מתודולוגיית העבודה שהביאה את הועדה לתכנית זו, וטען: "היה יעד ברור, אבל הוא נזנח…נראה שקודם כל נורה החץ, ורק לאחר מכן סומנה סביבו המטרה".

ומה קורה עם הפחתת 15.95 מליון הטון שכן נכללים בתכנית? ובכן, על פי תמונת המצב, אף אחד ממשרדי הממשלה לא עומד כרגע בלוח הזמנים שנקבע על ידי התכנית. נוכחות נציגי משרדי הממשלה בדיון תאמה את מידת התקדמותם בביצוע התכנית. המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים (לשעבר- משרד התשתיות הלאומיות), שלחו נציגים (יש לציין כי שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, אף השתתף בתחילת הדיון), והתייחסו ברצינות לחלקם בתכנית. גם אצלם ניכרים עיקובים בביצוע, אבל ייאמר לזכותם שמדובר בצעדים לא פשוטים (במיוחד כי נדרש אישור ממשרד האוצר, שכידוע, נוהג להאט תהליכים), וכי כן חלה התקדמות חיובית ביותר בתחומים שתחת אחריותם.

לעומתם, משרד השיכון והאוצר לא השתתפו בדיון, והאחרון אף לא השיב לבקשה הרשמית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת להעברת מידע (בניגוד לחוק).

גם אנחנו היינו שם
אמתכם הנאמנה ונאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, השתתפו ודיברו בדיון. כאן תוכלו לקרוא את נייר העמדה שהוגש היום לועדה. לממהרים, להלן ההמלצות / דרישות העיקריות של ארגוני הסביבה מהממשלה בנושא:

1. להתייחס ליעד ההפחתה שנקבע כאל יעד התחלתי בלבד, להציב כעת יעדים שאפתניים יותר ולפעול להשגתם.
2. להשלים את פעילות הועדה הבינמשרדית ולבחון שיפור התכנית בתחומים החסרים (בעיקר אנרגיה, תחבורה ובניה ירוקה) תוך בחינה של כלל ההחלטות המקודמות בנושא זה במשק ותיעדופן בראיה רחבה.
3. לבחון אפשרות להקמת גוף לריכוז תחום האקלים במשרדי הממשלה השונים, שילווה את יישום תכנית ההפחתה הלאומית, ויקדם את ההיערכות לשינויי האקלים ובניית חוסן לקראתם.
4. להכין בהקדם תוכניות מעשיות להתמודדות עם ההשפעות החריפות הצפויות של משבר האקלים, כגון אירועי אקלים קיצוניים, גידול בתחלואה בקרב שכבות חלשות ופגיעה חמורה בחקלאות.
5. לראות בתחום לא רק איום אסטרטגי, אלא הזדמנות: מדינות שמשכילות להבין זאת שמות לעצמן יעדים מרחיקי לכת שיובילו לפריחה כלכלית. בהקשר זה, הוזכר התהליך הממשלתי לצמיחה ירוקה שמקודם בימים אלה על ידי משרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה: חשוב לקשור את נושא שינוי האקלים כם לנושא הצמיחה הירוקה, ולבחון החלטות המתקבלות בתהליך גם לאור שיקולים של השפעתן על תחום זה.

והשורות התחתונות
לאור העובדה שלפני שלוש שנים ממשלת ישראל לא הכירה בנושא משבר האקלים ובודאי שלא הקדישה משאבים לטיפול בו – שינוי הכיוון בפעילות הממשלה הינו מבורך. עם זאת, בהעדר מדיניות רוחבית מסודרת וברורה בנושא של התמודדות עם משבר האקלים, יימשך מצב האבסורד בו הממשלה מקדמת תכנית לאומית להפחתת גזי חממה, ובו זמנית, תומכת בידה השניה בצעדים שיתרמו ישירות לגידול בפליטות גזי החממה והזיהום (כגון מיזם ענק והרסני להפקת פצלי שמן בחבל עדולם, עידוד סלילת כבישים ובניית יישובים חדשים, והפעלת תחנת הכח החדשה שתקום באשקלון על פחם).

לא יתכן גם שפעילות קריטית שאמורה להיות במרכז סדר היום המדיני (כפי שמתרחש במדינות אחרות), תהיה תלויה באוויר – מאז התפטרותו של חיים שני, הועדה כונסה פעם אחת לכינוס פנימי בלבד, ולא המשיכה את פעולתה.

חה"כ חנין הודיע שיישלחו מכתבים למשרדי הממשלה השונים (תחבורה, אוצר ונוספים) בדרישה לקבל דיווח על תוכניותיהם לעמוד בתכנית הלאומית להפחתת גזי חממה. כמו כן, מכתבים עתידים לצאת למבקר המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה – "לעדכנם כי היעד שעליו התחייב הנשיא בפני האו"ם לא יושג".

גם אנחנו נמשיך לעקוב, להתריע, לבקר – ולעדכן.

קישורים:

התכנית הלאומית להפחתת גז"ח – מסמך המלצות ארוני הסביבה

המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

24 שעות אחרי מועד סיום הוועידה -עדיין מדברים…

וועידת דרבן היתה אמורה להינעל אתמול (שישי), אבל הדיונים עדיין נמשכים ממש ברגעים אלה. לחץ הזמן והעייפות נראים בבירור על פני הנציגים. חלק מהמשלחות גם היו צריכות לעזוב והחשש הוא שהנוכחות לא תהיה מייצגת בצורה מספקת. ובכל זאת, הדיונים ממשיכים.

כמו שכבר אמרנו, בשלב הזה שהוא כבר הרבה אחרי הדקה התשעים, עקרון השקיפות מתפוגג. כל ה"אקשן" מתרחש מאחורי דלתות סגורות ולנו, ולשאר העולם, נותר רק לקושש פירורי מידע מפה ומשם.

למיטב הבנתנו, אמש לקראת חצות פורסמה טיוטה חדשה להסכם, גם היא לא מעובדת מספיק – כ-56 עמודים שמורכבים מכמה מגרסאות שונות לכל פרק (במקרים בהם לא הצליחו לאחד נוסחים ולהסכים על טקסט יחיד). שרים וחברי הדרג הגבוה נפגשו לדון בטיוטה הזו משעות הבוקר המוקדמות היום (שבת), כשדיון רחב יותר נקבע ל-10 בבוקר, ומאוחר יותר נדחה לארבע אחר הצהריים.

הטקסט המדובר לא מסכים על יעדים להפחתת פליטות גזי חממה, אלא דן במסגרת להמשך התהליך – אם תהיה המשכיות לפרוטוקול קיוטו, אם יחולו בו שינויים – ואם כן אם תהיה תקופת ביניים שבמהלכה יוגדרו מחדש הסטטוסים של מדינות שונות, ובהתאם גם החובות והזכויות שיחולו עליהן. גם אופציה של אי חידוש ההסכם או כל פעילות אחרת קיימת – אבל בסבירות נמוכה יותר. כרגע נראה שמבין המדינות המפותחות הגדולות רק האיחוד האירופאי תומך בהמשך רציף של פרוטוקול קיוטו. מרבית המדינות הגדולות והבעייתיות, כולל חלק מה"כלכלות העולות" דרום אפריקה וברזיל, נוטות להסכים על תקופת דיונים (review) שתמשך עד 2015, אז ייחתם (בשאיפה), הסכם מחייב עולמי חדש, שייכנס לתוקף עד 2020.

כלומר, הסכם, אם ייחתם כזה, יהיה רק לגבי התווית דרך אפשרית לגבי ה-הסכם שכולנו מקווים לראות כבר לא מעט שנים. בקרב הארגונים האזרחיים הרבים שעוקבים אחר הוועידה מתחזקת התחושה שאסור לחכות יותר לממשלות לתת את הטון במסגרת הקיימת למו"מ. גם חברי משלחות רשמיות נשמעו מתבטאים כנגד משטר האמנה, שמחייב להגיע לקונצנזוס עם כל המדינות על מנת להתקדם. "אם ארצות הברית לא מוכנה להתקדם, לפחות שלא תפריע לאלה שמוכנות לרוץ קדימה. צריך למצוא מנגנון או שיטה שתאפשר התקדמות של חלק מהמדינות ללא הסכמה של הכלל. כרגע כולנו תקועים" אמר מאחורי הקלעים נציג של האיחוד האירופאי.

ובנתיים, נראה שהיה ניסיון תמוה לזייף טיוטת הצעה להסכם שכביכול נכתבה על ידי מספר מדינות בחשאי. כולן הכחישו את העניין וככל הנראה, לאור כל מיני אי דיוקים והתרשלויות (החל משוני בנקודות תוכן מהותיות שמנוגדות לעמדה הידועה של המדינות האלה ועד טעות בתאריך ושימוש בפונט הלא נכון) – אכן מדובר בטעות או נסיון מרושל לזיוף ולטירפוד הסכמה. נשיאת הוועידה נאלצה לבזבז זמן יקר ולפרסם הצהרה רשמית שהטקסט התמוה אינו נלקח בחשבון.

הוועידה ננעלת מחר: הדיונים במשבר

רגע של שקט ותדהמה הקפיא אתמול את חדר הדיונים בנושא שיתוף הפעולה ארוך הטווח תחת אמנת האקלים, כשנציגי ארצות הברית הציגו, בלי להתבלבל, את הצעתם לדחות כל הסכם או התחייבות אחרת עד לשנת 2020.

כלומר, עשור שלם של חוסר פעילות וחוסר התקדמות בשטח. כמובן שהם הציגו זאת כטווח זמן שיאפשר "דיון מעמיק ובחינה מחודשת"' אבל למליוני אנשים מסביב לעולם, המשמעות היא לא פחות מאשר אסון וגזר דין מוות.

באחד מחדרי הדיונים. מאחור: הסתודדות של נציגי קבוצת המו"מ של G77 – המדינות המתפתחות

אם זה לא מספיק, בדיון אחר לא רחוק משם, האיחוד האירופי הצטרף בצעד קריטי לעמדתה של ארצות הברית להקפיא באופן זמני את המימון ארוך הטווח שהובטח כבר בקנקון למדינות המתפתחות.

ארגון 350 פתח בעצומה אינטרנטית שאתם מוזמנים להצטרף אליה כאן – בקריאה לארצות הברית לא לעכב את הדיונים בעשור.

נמשיך לעדכן…

מרוב טיוטות לא רואים את היער

השבוע השני והמכריע של הדיונים נפתח היום בועידה. לאחר סוף שבוע רגוע יחסית, המסדרונות, חדרי הישיבות, הקפיטריות וכל פינות העבודה שוב התמלאו וקשה מאוד למצוא מקום לשבת לרגע. אנשים לבושים בהידור לצד נזירים בודהיסטים ובני נוער בחולצות קרועות אינם מחזה נדיר, במיוחד במתחמים בהם ארגונים אזרחיים מעבירים פעילויות והרצאות. זה גם השבוע בו מגיעים לועידה מנהיגים פוליטיים רבים, והלחץ והעייפות מתחילים להופיע ולהשפיע.

משיחות מסדרון עם נציגים שונים, לצערנו אי אפשר לבשר על תפנית חיובית בשיחות (עדיין..?).

היםו נודע לנו על מחלוקות חריפות בקבוצת העבודה שדנה בתקופת ה-Review. כפי שסוכם בקנקון לפני שנה, המדינות אמורות לערוך חשיבה מחדש, בהתבסס על ידע מדעי שהתווסף, על מטרת ה-2 מעלות ולבחון האם היא מספיקה ותעמוד במטרות של אמנת האקלים (מניעת משבר אקלים בלתי הפיך). מתברר, כי טיוטת העבודה שהוגשה למשלחות אינה תואמת את ההבנות שהושגו, ולמעשה במובנים רבים מחזירה את העבודה לאחור.

בנושא של התחייבות על תקופת הפחתה נוספת להפחתת גזי חממה, משלחות מתלוננות כי טיוטת העבודה (שמגיעה לעשרות רבות של עמודים) היא מסורבלת, ארוכה מידי ובלתי אפשרית לעבודה. לגבי התוכן, נראה שאין שום התגמשות בעמדות המשלחות לדיונים: מדינות מפותחות כמו ארה"ב, קנדה, רוסיה ויפן אינן מוכנות להתחייב לתקופה נוספת כל עוד המתפתחות לא לוקחות על עצמן שום מחויבות, והמתפתחות תובעות פעולה מיידית מיתר העולם, אך ללא שינוי בתנאים שחלים עליהן.

נציגים שיתפו בתסכול הרב שהם חשים לנוכח חוסר ההתקדמות.  למרות ההבנה של חשיבות השיתוף המירבי של כל המדינות על מנת לנסות לגבש קונצנזוס, חלקם אמרו שמדינות מתפתחות רבות משתמשות בבמה הניתנת להם באופן שגוי ומעכבות כל דיון ודיון, גם בהערות טכניות שוליות יחסית (כולל על מיקום סימני הפיסוק בטיוטות העבודה), ובכך למעשה מחבלות בעצמן בהזדמנות שניתנת להן.

עוד נרמז, שתקופת התחייבות נוספת, אם תהיה כזו, תחל לא לפני 2020 – ולכן מדינות מערביות רבות שכבר הסכימו בעבר לתמוך כספית במדינות מתפתחות ולהעביר סכומים גדולים מאוד לGreen Climate Fund שוקלות להשהות את הסיוע הכספי עד לתקופה זו. יש הטוענים שזה צעד מובן לא רק בשל המשבר הכלכלי הנוכחי אלא גם בגלל סכומים לא מבוטלים שכבר הושקעו על ידי מדינות אלה בסיוע למדינות המתפתחות.

 

עד כאן לבינתיים.

רגע לפני שמתחילים: מסר ממזכ"לית UNFCCC

"Durban can, Durban must-cupture the global momentum for change and push it forward"

כריסטינה פיגווארז, מזכ"לית UNFCCC ומי שזכתה לשבחים רבים על רוח ההידברות הפרגמטית שהנהיגה בועידת קנקון, במסר חזק ומלא תקווה לקראת פתיחת ועידת דרבן. קוראת למחויבות המדינות לעתיד דל פחמן, שהוא התרחיש בר-הקיימא היחיד האפשרי למין האנושי.