ארכיון תגים | תכנית לאומית להפחתה

הסופה הוכיחה: אנחנו חיים באקלים חדש (פוסט אורח)

קיווינו שנצליח לחמוק מהצרה הזאת, אבל שינוי האקלים משפיע גם עלינו – ואת ההוכחה ראינו בסופת השלגים. הגיע הזמן שנפסיק להתכחש למציאות- צור משעל, מנכ"ל עמותת אקולנוע וחבר קואליציית דרכים לקיימות בפוסט אורח שפורסם כטור בYNET

השלג כבר נמס ועמו הדיון הציבורי שרובו הטחת האשמות הדדיות – הרשויות המקומיות כלפי המשטרה, המשטרה כלפי פיקוד העורף, וכולם כלפי חברת החשמל. הדבר המרתק בדיון הוא ניתוקו מן המציאות אשר גרמה לסופה. הוא מתקיים בגבולות הידע הציבורי הקיים, וכמעט אינו נוגע בנושא אשר ניתן היה לצפות כי הוא יהיה מרכזי, כאשר הדיון הוא על תופעה אקלימית: אנחנו חיים באקלים חדש.

הסופה איננה "היסטורית". התפיסה שלפיה סופה כזו מתרחשת פעם ב-150 שנה, היא היסטורית ולא רלוונטית. פאנל החוקרים הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים (IPCC) כולל מאות מדענים מרחבי העולם. ממצאיו מייצגים יותר מ-95 אחוז מהמדענים אשר עוסקים באקלים. והקונצנזוס הזה קובע כי שינוי האקלים מתרחש כאן ועכשיו.

על מנת להקטין את הנזקים נדרשת הפחתה מהירה ומשמעותית בפליטות גזי חממה, למשל באמצעות מעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת. במקביל, נדרשת היערכות לשינויים באורח החיים כפי שאנו מכירים אותם.

שינוי האקלים מורגש היטב בכל העולם. שנת 2012 הייתה החמה ביותר בארה"ב מאז שהחלו המדידות. בסוף שנה זו התרחשה סופת ההוריקן סנדי, ששיתקה לחלוטין את ניו יורק. באותה שנה, חוותה אוסטרליה גל חום חסר תקדים שבו נשברו כל השיאים המוכרים ושריפות ענק השתוללו ברחבי המדינה. החזאים נאלצו להוסיף צבע חדש, סגול, המסמל את הטמפרטורות הגבוהות ביותר בסקאלה.

הארגון המטאורולוגי הבינלאומי סיכם כך את 2012: "שנה נוספת של אירועי אקלים קיצוניים". ומה לגבי 2013? בימים אלה עדיין מתמודדים בפיליפינים עם נזקי הטייפון הייאן אשר מחק עיר שלמה עם רוחות במהירות 300 קמ"ש והביא למותם של אלפי אנשים.

 ילדינו ישלמו על המחדל 
התחושה היא שישראל איננה חלק מן המשחק. קיווינו בסתר ליבנו שמן הצרה הזו נצליח לחמוק. יש לנו אוסף צרות משלנו. אנחנו מוכנים לוותר על שינוי האקלים לטובת אוסטרליה ושבדיה. ואכן ויתרנו, הנושא לא קיים בישראל. אך מסתבר שגם לישראל יש אקלים, למרות שאנחנו לא רוצים בו.

המשרד להגנת הסביבה פרסם דו"ח המתאר את ההשלכות של שינויי האקלים על ישראל ובו נכתב: "לשינויי האקלים שהם חלק מן המציאות העכשווית, יהיו השפעות ניכרות, צפויה פגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות, פגיעה בתשתיות בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוניים – שיטפונות, הצפות, סערות".  האקלים שונה, זה כבר לא סוד. השאלה שצריכה להישאל היום היא איך קורה שמדינה שלמה לא מודעת ולא נערכת לאקלים החדש?

הילדים שלנו ישלמו על המחדל. אנחנו משאירים עולם עם מזג אוויר שבו איש לא באמת מעוניין לצאת מן הבית. אך לפני כן נשלם אנחנו, דרך מיסים. ב-2006 פרסם הכלכלן סר ניקולס שטרן דו"ח מקיף עבור ממשלת בריטניה, בו נכתב כי יש להשקיע 1% מן התמ"ג העולמי על מנת להקטין את ההשפעות של שינוי האקלים. לעומת זאת, חוסר הצלחה בהתמודדות עם שינויי האקלים יעלה לאנושות עד כ-20% מהתמ"ג העולמי.

השנה, באופן אירוני, הקפיאה הממשלה את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי החממה שבה תוכנן להשקיע 2.2 מיליארד שקלים. ב-2009 הקימה הממשלה את "מרכז הידע לשינויי אקלים". הידע נאסף, אך עדיין לא נעשה בו שימוש.שלג בירושלים. צילם: דני דיאמנט

שלג בירושלים. צילם: דני דיאמנט

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, השווה את הסופה האחרונה להוריקן סנדי. להזכירכם, כאשר מושל ניו-יורק, אנדרו קואומו, דיבר על הוריקן סנדי, הוא אמר כי "כל מי שאומר שאין שינוי דרמטי בתבניות מזג האוויר פשוט מכחיש את המציאות".

אולי הגיע הזמן שגם אנחנו נפסיק להתכחש למציאות. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, יש לנו אקלים שכיף לחיות בו, ויש לנו עדיין זמן.

נגמרו סימני השאלה – AR5 IPCC

ביום שישי, ה-27 בספטמבר, פורסם דו"ח הערכת המצב החמישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים. בקול הברור ביותר שהקהילה המדעית תוכל להשמיע מתבררת התמונה המדאיגה. ומה לגבי השמועות וה"הדלפות" שפורסמו בשבועות האחרונים? פשוט מאוד: יש גורמים חזקים שעלולים להיפגע מהאמת. והם מ-פ-ח-ד-י-ם

ביום שישי האחרון פורסם ה- Assessment Report החמישי (ובקיצור AR5) של ה-IPCC. מדובר באחד האירועים המדעיים החשובים והמתוקשרים ביותר בעולם, שכן לדו"ח הייחודי, תוצר עבודה מפרכת של למעלה מ-800 מדענים מכל רחבי העולם, יש השלכות משמעותיות על מדיניות הממשלות – לא רק בקבלת ההחלטות בועידת האקלים העולמית שתתקיים בעוד כחודשיים, אלא גם בהתנהלות לגבי השקעות כספיות, פיתוח מקורות אנרגיה, הערכות סיכונים ועוד ועוד.

קדמו לפרסום הדו"ח מספר "הדלפות" ו"הדלפות לכאורה" מתוך הדו"ח, שביקשו בעיקר לעורר ספקות, להפריח שמועות ועל ידי כך לערער את אמינותו של הפאנל הבין ממשלתי ואת מסקנות הדו"ח.  לאחר עיון בתמצית הדו"ח החמישי, כמו גם בתגובות מקצועיות אליו מרחבי העולם, ניתן לקבוע בשקט שההדלפות האלה הן סערות בכוס תה, שמטרתן היתה להסיט את הדיון מהעיקר.

הדו"ח המדובר הוא לא פחות מהמסמך המדעי המקיף, המבוסס, והמדויק ביותר שפורסם אי פעם בנושא האקלים. אז למה לבזבז את הזמן בשיחות סרק על שמועות? בואו נתרכז בדבר האמיתי.

השורות התחתונות: אין פה כל הפתעה. מי שעוקב  אחר הדיווחים המדעיים לא יופתע מהדו"ח החמישי הקובע בקול צלול וברור – אולי באופן הברור ביותר שהקהילה המדעית יכולה להשמיע –  שינויי האקלים מתרחשים. הם מתרחשים כאן ועכשיו, והם נגרמים בעיקר בגלל פליטות גזי חממה שמקורן אנושי. נדרשות הפחתות מהירות וגדולות בפליטות גזי חממה, אבל זה לא יספיק – נדרשת גם הערכות כוללת ומסיבית לשינויים חריפים בשגרת החיים כפי שהכרנו אותה בעשרות ומאות השנים האחרונות.

לראשונה, ה- IPCC קובע רמה (מספר מדויק) של פליטות גזי חממה נוספות, אותו אסור לעבור אם רוצים למנוע התחממות הרסנית: עצירת ההתחממות הגלובלית על תוספת של עד שתי מעלות צלזיוס נוספות בטמפ' הממוצעת השנתית העולמית. החדשות הרעות: למרות שהרף הזה כבר מופיע באמנת האקלים מספר שנים, במגמה הנוכחית שלנו אנו צפויים להתחממות של בין 3-6 מעלות צלזיוס נוספות בממוצע השנתי העולמי (כלומר- מקומות מסוימים יתחממו הרבה יותר). החדשות הטובות: על פי הדו"ח, עמידה ביעד הזה, גם אם היא קשה ביותר, עדיין אפשרית.

המשמעות במספרים: נותר לנו לפלוט לאטמוספירה עד טריליון טון (אלף ג'יגה-טון) גזי חממה. מתוך הכמות הזו, חצי מהכמות כבר שוחררה לאטמוספירה. כלומר: חצי טרליון טון פחמן דו חמצני – זה מה שנותר (הרבה פחות מהפוטנציאל שקיים בעתודות הנפט והפחם הקיימות).
על פי הערכת הפאנל – רף זה, בקצב הנוכחי, יחצה עד שנת 2040.

IPCC-AR5-WGI-cover

 "התחממות מערכת האקלים הינה חסרת תקדים, ומאז שנות 1950, רבים מהשינויים הנצפים הינם חסרי תקדים לאורך עשרות עד אלפי שנים. האטמוספירה והאוקיינוסים התחממו, כמויות השלג והקרח הצטמצמו, מפלס מי הים עלה, וריכוז גזי החממה באטמוספירה עלה..  כל אחד משלושת העשורים האחרונים היה חם יותר –מבחינת טמפ' יבשתית- מכל העשורים הקודמים החל משנת 1850. בחצי הכדור הצפוני, התקופה שבין 1983-2012היתה ככל הנראה 30 השנה החמות ביותר ב-1400 השנים האחרונות" (IPCC, סיכום למקבלי החלטות, עמוד 2).

הדו"ח קובע (ממצאים חלקיים):

  • ריכוז  גזי החממה באטמוסיפרה הולך ועולה, ונמצא כיום ברמה שלא הגענו אליה ב-800 אלף השנים האחרונות. מאז המהפכה התעשייתית חלה עליה של כ-40% בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה – בראש ובראשונה משריפת דלקים פוסיליים, ולאחר מכן עקב שינויים בשימוש קרקע – כריתת יערות. האוקיינוסים סופגים כ-30% מהפחמן הדו חמצני שנפלט לאוויר, וממתנים (בינתיים) את אפקט ההתחממות.
  • קיים קשר ברור בין ריכוז גזי החממה ועליית הטמפ' העולמית הממוצעת, ונראה גם קשר ביניהם למחזורי שינוי בכיפות הקרח בקטבים וגודל הקרחונים.
  • גזי החממה, שמקורם בפעילות אנושית, הם הגורם המוביל את שינויי האקלים העולמיים.
  • ניכרת התחממות בטמפ' האוקיינוסים, וצמצום משמעותי בכיסוי הקרח בקטבים ובגרינלנד.
  •  ניכרים שינויים במשקעים העולמיים. הצפי הוא שעונות המונסונים יתארכו, ושהפער בין העונות היבשות לרטובות יגדל, כמו גם הפער בין אזורים הסובלים כבר עכשיו ממחסור במשקעים לכאלה שסובלים מעודפים.
  • אדמת הפרמפרוסט מתחממת מאז תחילת שנות 1980. ההתחממות הברורה ביותר נרשמה באלסקה, ב-3 מעלות צלסיוס.

מהמדע למדיניות
תזמון פרסום הדו"ח מן הסתם לא היה מקרי: בעולם מקווים כי פרסום הדו"ח ובו האמירה הברורה מאי פעם יזיז את מקבלי ההחלטות ויפעל לטובת קבלת הסכם עולמי חדש ושאפתני יותר בוועידת האקלים שתתקיים בנובמבר בפולין.

אצלנו, כזכור, לפני כחודש החליטה הממשלה להקפיא את התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה, בניגוד להגיון הכלכלי, סביבתי וחברתי של התכנית ולתועלות המוכחות שלה לאחר שנתיים ראשונות של יישום. אמנם חלקנו בתרומה העולמית לפליטות גזי החממה נמוך (פחות מחצי אחוז), אבל אנחנו נסבול לא פחות מכולם מהתוצאות (ואולי יותר מרבים אחרים, בשל מיקומנו המיוחד). האם הממשלה תוציא את הראש מהחול ותבחר להיות חלק מהפתרון – ולא חלק מהבעיה?

קישורים לקריאה נוספת:

IPCC-הערכת מצב חמישית – תקציר מנהלים
מהו ה-IPCC?
דיווח צפריר רינת בהארץ
YNET על פרסום הדו"ח 
סתמו את הפה לשוללי התחממות כדור הארץ – אופיר פינס 

 

טעות יקרה שעוד אפשר למנוע

אפילו בארצות הברית אובאמה מדבר על שינויי אקלים ועל מאמץ להפחתת פליטות פחמן, בעוד שבישראל צועדים בנחישות לאחור.

בחודשיים האחרונים נאבקים ארגוני הסביבה, לצד מרכז השלטון המקומי, התאחדות התעשיינים, איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת וגופים נוספים – נגד כוונת הממשלה להקפיא את התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה. התכנית שנמצאת בשנת היישום השניה מתוך 10 מתוכננות, כבר התחילה להראות תועלות כספיות, חברתיות, בריאותיות וסביבתיות שעולות על מטרתה המקורית – הפחתת גזי חממה.

כל צעדי התוכנית נבחרו על ידי האוצר לפי הכדאיות הכלכלית שלהם (צעדים חשובים רבים נדחו מכיוון שלא הבטיחו החזר השקעה מהיר). כעת האוצר שוב עושה פניית פרסה ובולם מדיניות ממשלתית חשובה, אחת מהחיוביות שהובילה הממשלה בשנים האחרונות.

מה תרמו השנתיים הראשונות של יישום התוכנית?

  • מסלול המענקים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בלבד, הביא לפרויקטים שיפחיתו כ-442 אלף טון גזי חממה מידי שנה.
    אותו מסלול מינף השקעות של קרוב ל-470 מליון שקלים מהמגזר העסקי בפרויקטים של התייעלות וחדשנות, מתוך השקעה של 106 מליון שקלים בלבד. ללא המשך התמיכה, המנוף הזה יעצר.
  • מרבית הפרויקטים נפתחו ברשויות מקומיות ובתעשיה בפריפריה – ולא היו יוצאים לפועל לולא התוכנית. יחד איתם מתפתחים גם מקומות עבודה חדשים – ומכאן תרומה חברתית חשובה.
  • מסלול גריטת מקררים ומזגנים ישנים של משרד האנרגיה, אמור להוביל לחיסכון של 50 מליון קוט"ש בשנה – כ-700 שקלים הקלה לחשבון החשמל השנתי של משק בית ממוצע.
  • כל אלה לא לוקחים בחשבון הפחתה בזיהום האוויר הודות למעבר לדלקים נקיים יותר וחסכון בייצור חשמל, הפחתה בתחלואה וכו'.
  • אסור לשכוח כמובן, שהתכנית נועדה להביא אותנו  ליעד שממשלת ישראל התחייבה עליו בפני האו"ם, להפחתת 20% מהגידול הצפוי בגזי החממה עד שנת 2020. עשיה בנושא, גם אם צנועה, מעמידה אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות והמתקדמות שנאבקות יחד במשבר האקלים.
  • אובאמה בנאום האקלים ההיסטורי באונ' ג'ורג'טאון ביוני, אפילו בארה"ב משנים כיוון

    אובאמה בנאום האקלים ההיסטורי באונ' ג'ורג'טאון ביוני האחרון. אפילו בארה"ב משנים כיוון. מקור http://www.dw.de

    בהמשך מובא מכתב, אחד מיני רבים, שנשלח על ידי ארגוני הסביבה החברים בקואליציית דרכים לקיימות, בהצטרפות איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, לחברי הכנסת.  גם ועדת הפנים של הכנסת, משרד הפנים, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה ונשיא המדינה הצטרפו ופנו בקריאה פומבית למשרד האוצר וראש הממשלה להמשיך את מימון התכנית.

מאוחר יותר, בתוך פחות מיומיים בעזרת קמפיין משותף עם תנועת 350 העולמית, יותר מ-600 אזרחים שלחו מכתבים דומים בלחיצת כפתור אחת לחברי הכנסת. גם אתם יכולים !! לחצו כאן.

המאבק טרם הוכרע ועוד לא נאמרה המילה האחרונה. עיקבו אחרינו בבלוג ובעמוד הקואליציה.


למידע נוסף בקרו בעמוד בקואליציה.

-=-

לכבוד: חבר/ת הכנסת,

הנדון: דחיית יישום התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה – החלטה שתעלה לנו ביוקר

ארגוני הסביבה בישראל פונים אליך בעקבות הכוונה במסגרת תקציב המדינה המוצע לדחות את יישום חלקה השני של התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לשנים 2016-2023, וכן לאסור כל תקינה חדשה שתאפשר את הטמעת הבנייה הירוקה בישראל.

משמעות צעדים אלה היא בלימת מהלכים חיוניים לחסכון באנרגיה וצמצום פליטות גזי חממה וזיהום אוויר בישראל, וכתוצאה מכך חסימת השקעות משמעותיות לפיתוח חדשנות והתייעלות, פגיעה בהפחתת יוקר המחיה והנצחת התנהלות בזבזנית ובלתי אחראית. יתר על כן, ההחלטה תפגע אנושות ביכולתה של מדינת ישראל לעמוד בהתחייבותה הבינלאומית להפחתת 20 אחוז מהגידול בפליטות גזי החממה מתחומה עד שנת 2020

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר (4.6) בועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מירי רגב, במסגרת יום הסביבה בכנסת, קבעה הועדה פה אחד כי אין להקפיא את יישום התכנית, לאור התועלות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות שלה – העולות בהרבה על מטרתה המקורית.

א. המשמעות בהיבט המקומי: אובדן מאות מיליוני שקלים למשק

בעקבות החלטת הממשלה על קביעת יעד לצמצום פליטות גזי החממה, בשנת 2010 הכינה, אימצה ותקצבה הממשלה תכנית לאומית להפחתת פליטות, שהייתה אמורה לאפשר את השגת היעד באופן חלקי בלבד, עד לשנת 2020. צעדי התכנית הלאומית נבחרו לאחר תהליך ממושך וקפדני, מתוך סל רחב של אמצעים אפשריים, בראש ובראשונה על פי כדאיותם הכלכלית – כלומר על פי הבטחת החזר השקעה מהיר למשק, תוך מעבר לשימוש חסכוני במשאבים והפחתה בצריכת החשמל בכל המגזרים.

צעדים ראשונים שננקטו במסגרת התכנית, בראשם חינוך הציבור להתייעלות בצריכת החשמל, זכו עד כה להצלחה גורפת, והביאו לחסכון חשוב בהוצאה של משקי הבית. כך, למשל, המבצע הנוכחי של משרד האנרגיה והמים להחלפת מזגנים ביתיים לבדו אמור להוביל לחסכון של 50 מליון קוט"ש בשנה בצריכת החשמל, שהם הקלה של כ-700 שקלים בחשבון החשמל השנתי של משפחה ממוצעת שהשתתפה במבצע.

בנוסף, תכנית המענקים להפחתת פליטות של המשרד להגנת הסביבה, שנכללה גם היא בתכנית הלאומית להפחתת פליטות , צפויה לחסוך למשק 235 מליון קוט"ש מידי שנה עד 2020, שהם למעלה מ-80 מליון ש"ח מידי שנה על הוצאות החשמל, וזאת כפועל יוצא של יישום שני המקצים הראשונים בלבד! זאת ועוד, עד כה יישום התוכנית מינף השקעות של כ-470 מליון שקלים נוספים מהמגזר הפרטי, לאחר השקעה של כמאה מליון שקלים בלבד של המשרד להגנת הסביבה. מרביתן המוחלט של ההשקעות הופנו לפרויקטים בפריפריה, שלא היו יוצאים לפועל אלמלא יישום התכנית – ומכאן חשיבות נוספת, חברתית ותעסוקתית, להמשך יישום תוכנית זו.

איסור על תקינה חדשה בתחום הבנייה ימנע מאמצי פיתוח חשובים של תחום הבנייה הירוקה בישראל, המהווה מנוע חשוב לצמיחה ירוקה ואחד המכשירים העיקריים להפחתת פליטות גזי חממה בכל העולם, ובנוסף מאפשר התייעלות בצריכת המשאבים והאנרגיה והוזלה בעלויות המחייה לטווח הבינוני והארוך לדיירים.

כלל התועלות שהוזכרו לעיל אינן מביאות בחשבון תועלות נוספות, כגון חסכון באלפי טונות של דלקים מזהמים בפרויקטים להתייעלות במערכות חימום מים במפעלים, עסקים ומוסדות ציבור, וכן תועלות עקיפות של הפחתת זיהום אוויר, הורדת רמת התחלואה ואף יצירת מקומות עבודה חדשים.

 ב. ההיבט הבינלאומי:

משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי. בועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן בדצמבר 2009 התחייבה מדינת ישראל להפחית 20% מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה מתחומה עד לשנת 2020. בעקבות זאת, אישרה הממשלה בחודש נובמבר 2010 תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ותקציב נלווה, שיאפשר את ביצוע התכנית. התחייבות זו מהווה חלק מבסיס ההבנות שאפשר את הצטרפותה של ישראל למועדון מדינות ה-OECD. הקפאת התכנית הלאומית תביא לכשלון מאמצי הממשלה לעמידה ביעד ותפגע במעמדה הבינלאומי ובאמינותה בזירת ה-OECD.

מדינות מפותחות רבות הציבו יעדי הפחתה גבוהים בהרבה מזה של ישראל, ובלוח זמנים קצר יותר. מדינות אלה מקדישות לנושא זה תקציבים נרחבים לאורך זמן, מתוך הבנה שהמאמץ להפחתת הפליטות מסייע, בראש ובראשונה, למצבן הכלכלי והחברתי, תורם לקידום טכנולוגיה מקומית ולשיפור בבריאות הציבור. בדומה למתרחש במדינות מפותחות אחרות, יש לראות בתכנית הישראלית להפחתת פליטות גזי חממה כמנוף אסטרטגי להתייעלות וחסכון, ומעבר להתנהלות ממשלתית אחראית ונכונה.

 ג. לסיכום:

אנו סבורים כי הקפאת התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה היא מהלך חמור שראוי להימנע ממנו. חשוב להבין שההחלטה על דחיית התכנית משמעותה בפועל ביטול התוכנית, כפי שהעריך גם השר להגנת הסביבה, ותביא להפסד משולש למשק: הן כתוצאה מאי-מימוש הפוטנציאל להתייעלות אנרגטית, חסכון במשאבים והפחתת תחלואה; הן מחסימת השקעות בסדר גודל של מאות מליוני שקלים להתייעלות במסגרת השלטון המקומי, התעשייה ומוסדות ציבור; והן מפגיעה במעמדה של ישראל ומחויבותה לתהליך הבינלאומי.

לאור כל האמור לעיל, אנו קוראים לך להצביע נגד הקיצוץ בסעיף זה בתקציב!

400 חלקיקים והחלטה שתעלה לנו ביוקר

תארו לעצמכם שבחדשות מודיעים על גל שריפות ענק המתקרב אלינו ברגעים אלה ממש. עד כה שום גורם לא הצליח לעצור או להשתלט על האש, והיא מכלה כל דבר בדרכה. תארו לעצמכם שבעוד שגל הלהבות מתקרב, מודיעה הממשלה שהיא החלטה לקצץ בתקציב של שירותי הכיבוי וההצלה, ולא רק זאת אלא גם לפזר כמה מיכלי דלק בשדות פתוחים. נשמע מופרך לחלוטין, נכון? לצערנו, לא לגמרי.

 מה עשיתם ב-9 במאי 2013?

ב-9 במאי הודיעה תחנת המחקר בהוואי שרמת הפחמן הדו חמצני באוויר חצתה את רף ה-400 חלקיקים למליון, מצב ששרר על פני כדור הארץ בפעם האחרונה ככל הנראה רק לפני כשלושה מליון שנה. אז כדור הארץ נראה מעט אחרת. בין היתר, לא היו לו כיפות קרח בקטבים, גובה פני הים היה כ-30 מטרים גבוה יותר (מכסה שטחים רבים שעליהם מתרכזת מרבית אוכלוסיית העולם היום), והטמפ' במקומות רבים לא איפשרו התיישבות אנושית.

רף ה-400 חלקיקים למליון הוא נקודה היסטורית בזמן. קו אדום בוהק מהבהב נוסף שחצינו ביעף. הצוותים שעוקבים אחר ריכוז גזי החממה באטמוספירה מתריעים על עליה חדה בריכוז גזי החממה, שהפחמן הדו חמצני הוא השכיח ביניהם, מאז המהפכה התעשייתית. כבר לפני כמה שנים המדע סימן את רף 350 חלקיקים למליון בתור הטווח הבטוח, אליו צריך לחזור במהירות כדי למנוע השלכות קטסטרופליות ובלתי הפיכות בקנה מידה שלא הכרנו.

אבל אין שום סימן, או סיבה, נכון לעכשיו, שהגרף יאט את עלייתו. רק לפני חמש שנים, כשהוקמה התנועה העולמית 350, רמת הפחמן הדו חמצני באטמוספירה עמדה על 390. מאז קצב שריפת הדלקים, הרס היערות, קניית המכוניות, אכילת הבשר, ייצור הבטון  – רק הלך וגבר, ואיתו ריכוז גזי החממה באטמוספירה, ולאחרונה גם – תופעות חריגות המעידות על שינויי אקלים עולמיים.

Photo: For the first time, NOAA's Mauna Loa observatory measured daily CO2 averages above 400 parts per million. That's higher than CO2 levels have been in 5 million years. We have a lot of work to do. But we're starting to do it. Today is certainly sobering. But please SHARE this if you have hope for people power. 350 made this site to mark the occasion today: http://400.350.org/

מתוך עמוד הפייסבוק של תנועת 350

והנה, לפני כמה ימים התבשרנו גם על כוונת האוצר לדחות את היישום של התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה.  התכנית שהוכנה, אושרה ואף תוקצבה –ב-2.2 מליארד שקלים עד תום העשור בעקבות התחייבות ישראל בפני האו"ם (ומאוחר יותר גם בפני ה-ECD ) להפחית 20% מהגידול הצפוי בפליטת גזי החממה מתחומה עד 2020 – כללה בראש ובראשונה צעדים בעלי כדאיות כלכלית: כלומר רק כאלה שהבטיחו לקופת המדינה החזר השקעה ברור, ולא תוך זמן ארוך.

 לכן ההחלטה לדחות את יישום התכנית בשלוש שנים (בואו נודה על האמת – 'דחייה' היא מילה נרדפת ל'ביטול', רק עם תוספת של חוסר ודאות) בעיתוי הזה של מצוקה כלכלית וההודעה החמורה על הדרדרות מצב האטמוספירה תמוה ביותר. לא רק שעוצרים תוכנית חשובה ומוצדקת, עוזבים את שורת המדינות המפותחות שיוצרת חזית מאבק במשבר האקלים ומפנים עורף להתחייבויות שלנו, לא זו בלבד שמתעלמים באופן חסר אחריות מתחזיות מדעיות מדאיגות – גם יורים לעצמנו ברגל ומונעים מתושבי המדינה תועלות כלכליות ובריאותיות מובהקות.

 YNET: דחיית התכנית – מכת מוות להתייעלות אנרגטית בישראל

בשיחות שערכנו עם אנשי המשרד להגנת הסביבה, עלה כי כי ההשקעות שהתקיימו עד עכשיו, מיישום שני סבבים ראשונים בלבד של תמיכה בפרויקטים להתייעלות, הביאו לכך שהשקעה של כמאה מליון שקלים מינפה השקעות של כשש מאות מליון שקלים מהמגזר הפרטי והציבורי – שיצרו מקומות עבודה, פתרונות חדשניים, וחסכון באנרגיה.

במשרד האנרגיה והמים, מעריכים כי הפרויקטים של גריטת מכשירי החשמל הישנים וסבסוד מכשירים חדשים יעילים יותר, חוסך למשפחות רבות מאות שקלים מידי חודש על ידי צריכת פחות חשמל- שמיתרגמת לחסכון של מאות מליוני שקלים למשק. זאת כמובן מבלי להזכיר (כי אף אחד אינו מודד) – תועלות למשק כתוצאה ממעבר לדלקים נקיים יותר בפרויקטים השונים והפחתת תחלואה עקב הקטנה של זיהום האוויר.

נאור ירושלמי בישראל היום: הגיע הזמן להוציא את הראש מהחול

ארגוני הסביבה הפועלים במסגרת קואליציית "דרכים לקיימות" התגייסו למאבק להגנה על התוכנית להפחתת גזי חממה. מכתבים דחופים נשלחו אל שרי האוצר, הכלכלה, השיכון והבינוי, הגנת הסביבה והאנרגיה והמים, כמו גם לנשיא המדינה שמעון פרס, שהיה זה שהתחייב בעצמו בשם הממשלה באו"ם על יעד הפחתת הפליטות. השר פרץ ונשיא המדינה התגייסו אף הם והעבירו מסרים ברורים לממשלה שלא לפגוע ביישום התוכנית.

NRG: הנשיא לאוצר – לכלול בחוק את הפחתת גזי החממה

תמונה שעלתה ברשת 350 העולמית לעידוד הקמפיין הישראלי לשמירה על התכנית להפחתת גזי חממה (מתוך עמוד 350 בפייסבוק)

הבוקר אמורה ליפול ההחלטה בישיבת הממשלה. הגנה על התוכנית הזו היא חיונית. לא רק להפחתת פליטות ולהתייעלות אנרגטית – אלא להתנעת תהליכים ארוכי טווח, לאיפשרו צמיחה ירוקה במשק, בנייה ירוקה, חדשנות – מעבר להתנהלות נכונה ואחראית יותר (כבר דיברנו על זה, קוראלים לזה מנהיגות). בואו נקווה שבהחלטת הממשלה ירימו את הכפפה.

עוד על חציית רף ה-400PPM:

בגארדיאן  || בדה- מרקר || ב-TIME  || ב- New York Times

דו"ח חדש: צדק אקלימי ומדיניות כלכלית

מאת: כרמית לובנוב, האגודה לצדק סביבתי

דו"ח צדק אקלימי ומדיניות כלכלית מס' 1  הינו סיכום מחקר חדש של האגודה לצדק סביבתי בשיתוף המכון למחקר חברתי אוניברסיטת תל אביב. במסגרת המחקר נבחנו ההמלצות המתגבשות בישראל לקידום המדיניות להפחתת פליטות של גזי חממה בכלים מתחום הכלכלה החברתית.

המחקר מתמודד עם הטענה שהועלתה בפורומים מדיניים בינלאומיים לפיה המשך ההתעלמות מאי שוויון בתחומי צריכה רבים ובכלל זה דלקים, מהווה חסם מרכזי בתהליכים לגיבוש הסכמים בינלאומיים בנוגע להפחתת כמות פליטות גזי החממה ויישומם.

המחקר בחן את ההשפעה של מדיניות אקלים על הצדק החברתי בישראל בעזרת שתי שאלות   מרכזיות: האם התוכניות להפחתת גזי חממה בישראל, מובילות להגדלה או להקטנה של הפערים בין העשירונים הסוציו אקונומיים בישראל?; ומהי ההשפעה של הצעדים להפחתת גזי חממה על העוני ועל קבוצות האוכלוסייה החלשות במדינה?

המחקר מצביע על כך כי ניתן לקדם מדיניות אקלימית בעלת השלכות חברתיות חיוביות. באמצעות רשימה מומלצת של אמצעי מדיניות קונקרטיים בתחומי החשמל, תחבורה, בנייה, פסולת וכן מספר צעדים כלליים, ניתן לקדם מדיניות צודקת להפחתת גזי החממה.

למידע נוסף: כרמית לובנוב, האגודה לצדק סביבתי carmit@aeji.org.il

עדכון משולחן הקואליציה – התכנית הלאומית להפחתת גז"ח

אחת המשימות החשובות של קואליציית "דרכים לקיימות" היא לעקוב אחר יישום התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה על ידי הממשלה.

למי שפחות מכיר, התכנית הוכנה בהוראת החלטת הממשלה משנת 2009 על ידי צוות בין משרדי בראשותו של חיים שני שהיה מנכ"ל משרד האוצר. לאחר אישורה על ידי הממשלה בסוף 2010, היא תוקצבה בסכום נאה של 2.2 מליארד שקלים ליישום עד תום העשור הנוכחי.

לעמדת ארגוני הסביבה אודות התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה לחצו כאן.
בחודש יוני נפגשו נציגי קואליציית דרכים לקיימות מארגונים שונים עם נציגת אגף התקציבים של משרד האוצר בצוות הבין משרדי האמון על יישום התוכנית. בחודשים אלה מתקיימת בחינה מחודשת של צעדי ההפחתה שתוקצבו עד כה, על מנת להמליץ לממשלה על תקופת התקצוב הבאה של התכנית, בין 2013 ועד סוף העשור.

נציגי הארגונים (ביניהם: המועצה הישראלית לבניה ירוקה, עמותת מרחב, ישראל בשביל אופניים, העמותה הישראלית לכלכלה בת קיימא, העמותה לקידום תיירות אקולוגית ובת קיימא בישראל, גרינפיס ים תיכון,  הפורום הישראלי לאנרגיה וחיים וסביבה) הציגו הערות על יישום התכנית עד כה וכן המלצות לצעדים נדרשים נוספים.

בין היתר, הוצגו ההמלצות הבאות:

– לבחון פרויקטים של הקטנת הנסועה ברכב פרטי, שיפור תחבורה ציבורית ותשתיות אופניים(הוצעו מספר רעיונות שונים)
– להקים מרכז מקצועי שיפקח על מהלכי ההתייעלות האנרגטית באופן מסודר
-להפנות משאבים רבים יותר לתחום הבניה הירוקה, לרבות יצירת פיילוטים בבניה חדשה ורטרופיטינג (שיפוץ מבנים קיימים)
– להשקיע במנגנוני ניטור, מעקב ובקרה של תהליך ההפחתה (כרגע לא ברור אם וכיצד מתבצעת מדידה של ההפחתה)
– להגביר את שקיפות המהלך כולו לציבור

 הצוות הבינמשרדי אסף תגובות ממשרדי הממשלה שהשתתפו בתכנית, ופרט להם, פנה לשלושה גורמים חיצוניים: התאחדות התעשיינים, השלטון המקומי, וארגוני הסביבה – דרך קואליציית דרכים לקיימות.

בשבוע הבא תיערך ישיבה מקצועית של הצוות לגבי ההמלצות השונות שנאספו, והחלטות על הצעדים הבאים. נמשיך לעקוב ולעדכן..

דיווח מדיון בכנסת: ישראל והפחתת גזי חממה- מה מצבנו?

אחד ההדים החיוביים של ועידת דרבן, היא התעוררות הצורך בבדק בית אצלנו. איך מתקדם, אם בכלל, יישום התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה של ממשלת ישראל?

זה היה נושא הדיון שהתקיים היום בכנסת, בועדת הבריאות והסביבה בניהולו של חבר הכנסת דב חנין. הוועדה ביקשה לקבל דיווח ממשרדי הממשלה השונים שאמונים על סעיפים שונים של ביצוע התכנית לקבל דיווח על סטטוס ההתקדמות. כמו כן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין מבעוד מועד מסמך המשקף את תמונת המצב העדכנית במשרדים השונים באשר לביצוע התוכנית.

רגע להשלמת פערים
לטובת הקוראים המסורים, נעצור לרגע ונוסיף מעט רקע. לאחר וועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן, בדצמבר 2009, ממשלת ישראל התחייבה על יעד הפחתה של 20 אחוזים מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה שלה עד שנת 2020. כבר נאמר, שבהשוואה למדינות חברות
OECD אחרות, מדובר ביעד בלתי שאפתני בעליל, ואף בעייתי בהגדרתו (לא מדובר בערכי החלטה מוחלטים אלא יחסיים לגידול צפוי, שמשתנה לפי תרחישים שונים).

בהמשך הוקמה ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני. הוועדה פרסמה המלצות לתכנית פעולה בנובמבר 2010, ערב וועידת האקלים של האו"ם בקנקון, וההמלצות – בצורת התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לשנים 2012-2020 – אושרו על ידי הממשלה ואף תוקצבו בסכום חסר תקדים של 2.2 מליארד שקלים. ארגוני הסביבה היו שותפים חלקיים לתהליך, אך בשל אופי התקדמות התהליך (רמז: לא בדיוק שקוף ושיתופי) – נאלצו בעיקר לבקר את תוצאותיו. ביולי האחרון פורסם דו"ח משותף של ארגוני הסביבה החברים בקואליציית דרכים לקיימות, ובו ריכוז המלצות בתחומים שונים ופערים שזוהו בתכנית הלאומית. במקביל, המשכנו לעקוב אחר (אי) יישום התכנית.

בחזרה לדיון.
נתחיל מהסוף: גם אם תמומש תכנית הפעולה, במלואה, על פי התכנון, ישראל לא תעמוד ביעד שהציבה לעצמה להפחתת גזי חממה, שהוא הפחתת 22.6 מליון טון גזי חממה. לא נדרשים כוחות קסם או ראיית הנולד לאמירה זו, מהסיבה הפשוטה שהועדה הבין משרדית שכתבה את תכנית הפעולה פשוט לא ניסתה להגיע ליעד. בניגוד למצופה, העבודה לא התחילה מיעד ההפחתה שנקבע על ידי הממשלה, אלא נבדק מהם צעדי ההפחתה הכלכליים (כלומר, אלה המביאים לתועלת כלכלית למשק הישראלי תוך זמן קצר יחסית), העריכה את ההפחתה שניתן להשיג באמצעותם, ואז סכמה אותם יחד לתכנית, המביאה אותנו במקרה הטוב להפחתת 15.95 מליון טון גזי חממה (שהם 14.6% הפחתה, במקום 20%).
צעדים שמחייבים השקעות גדולות עם החזר השקעה ארוך יותר לא נכללו בתכנית, וצעדים שאינם מתבססים על אמצעים טכנולוגיים בלבד אלא מחייבים שינויי התנהגות (כמו למשל, עידוד מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית) – לא נבחנו מלכתחילה. חה"כ דב חנין תהה בקול אודות מתודולוגיית העבודה שהביאה את הועדה לתכנית זו, וטען: "היה יעד ברור, אבל הוא נזנח…נראה שקודם כל נורה החץ, ורק לאחר מכן סומנה סביבו המטרה".

ומה קורה עם הפחתת 15.95 מליון הטון שכן נכללים בתכנית? ובכן, על פי תמונת המצב, אף אחד ממשרדי הממשלה לא עומד כרגע בלוח הזמנים שנקבע על ידי התכנית. נוכחות נציגי משרדי הממשלה בדיון תאמה את מידת התקדמותם בביצוע התכנית. המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים (לשעבר- משרד התשתיות הלאומיות), שלחו נציגים (יש לציין כי שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, אף השתתף בתחילת הדיון), והתייחסו ברצינות לחלקם בתכנית. גם אצלם ניכרים עיקובים בביצוע, אבל ייאמר לזכותם שמדובר בצעדים לא פשוטים (במיוחד כי נדרש אישור ממשרד האוצר, שכידוע, נוהג להאט תהליכים), וכי כן חלה התקדמות חיובית ביותר בתחומים שתחת אחריותם.

לעומתם, משרד השיכון והאוצר לא השתתפו בדיון, והאחרון אף לא השיב לבקשה הרשמית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת להעברת מידע (בניגוד לחוק).


גם אנחנו היינו שם
אמתכם הנאמנה ונאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, השתתפו ודיברו בדיון. כאן תוכלו לקרוא את נייר העמדה שהוגש היום לועדה. לממהרים, להלן ההמלצות / דרישות העיקריות של ארגוני הסביבה מהממשלה בנושא:

  1. להתייחס ליעד ההפחתה שנקבע כאל יעד התחלתי בלבד, להציב כעת יעדים שאפתניים יותר ולפעול להשגתם.
  2. להשלים את פעילות הועדה הבינמשרדית ולבחון שיפור התכנית בתחומים החסרים (בעיקר אנרגיה, תחבורה ובניה ירוקה) תוך בחינה של כלל ההחלטות המקודמות בנושא זה במשק ותיעדופן בראיה רחבה.
  3. לבחון אפשרות להקמת גוף לריכוז תחום האקלים במשרדי הממשלה השונים, שילווה את יישום תכנית ההפחתה הלאומית, ויקדם את ההיערכות לשינויי האקלים ובניית חוסן לקראתם.
  4. להכין בהקדם תוכניות מעשיות להתמודדות עם ההשפעות החריפות הצפויות של משבר האקלים, כגון אירועי אקלים קיצוניים, גידול בתחלואה בקרב שכבות חלשות ופגיעה חמורה בחקלאות.
  5. לראות בתחום לא רק איום אסטרטגי, אלא הזדמנות: מדינות שמשכילות להבין זאת שמות לעצמן יעדים מרחיקי לכת שיובילו לפריחה כלכלית. בהקשר זה, הוזכר התהליך הממשלתי לצמיחה ירוקה שמקודם בימים אלה על ידי משרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה: חשוב לקשור את נושא שינוי האקלים כם לנושא הצמיחה הירוקה, ולבחון החלטות המתקבלות בתהליך גם לאור שיקולים של השפעתן על תחום זה.

והשורות התחתונות
לאור העובדה שלפני שלוש שנים ממשלת ישראל לא הכירה בנושא משבר האקלים ובודאי שלא הקדישה משאבים לטיפול בו – שינוי הכיוון בפעילות הממשלה הינו מבורך. עם זאת, בהעדר מדיניות רוחבית מסודרת וברורה בנושא של התמודדות עם משבר האקלים, יימשך מצב האבסורד בו הממשלה מקדמת תכנית לאומית להפחתת גזי חממה, ובו זמנית, תומכת בידה השניה בצעדים שיתרמו ישירות לגידול בפליטות גזי החממה והזיהום (כגון מיזם ענק והרסני להפקת פצלי שמן בחבל עדולם, עידוד סלילת כבישים ובניית יישובים חדשים, והפעלת תחנת הכח החדשה שתקום באשקלון על פחם).

לא יתכן גם שפעילות קריטית שאמורה להיות במרכז סדר היום המדיני (כפי שמתרחש במדינות אחרות), תהיה תלויה באוויר – מאז התפטרותו של חיים שני, הועדה כונסה פעם אחת לכינוס פנימי בלבד, ולא המשיכה את פעולתה.

חה"כ חנין הודיע שיישלחו מכתבים למשרדי הממשלה השונים (תחבורה, אוצר ונוספים) בדרישה לקבל דיווח על תוכניותיהם לעמוד בתכנית הלאומית להפחתת גזי חממה. כמו כן, מכתבים עתידים לצאת למבקר המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה – "לעדכנם כי היעד שעליו התחייב הנשיא בפני האו"ם לא יושג".

גם אנחנו נמשיך לעקוב, להתריע, לבקר – ולעדכן.

קישורים:

התכנית הלאומית להפחתת גז"ח – מסמך המלצות ארוני הסביבה

המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת