ארכיון תגים | שולחן עגול
מרץ 4, 2012  

צמחנו? רשמים מוועידת הצמיחה הירוקה

מאת: מאיה מילרד גבעון

ביום שלישי שעבר התקיימה במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב הוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועיתון כלכליסט.
רשימת הדוברים הבכירים שהשתתפו בוועידה כללה את ראש הממשלה בינימין נתניהו, שהופתע במהלך נאומו על ידי קריאות פעילים מהקהל כנגד הרפורמה בתכנון ובבניה שהוא מוביל; סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל שהציג את מיקום ישראל ביחס למדינות OECD במדדים שונים של רווחה ואיכות חיים; גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, שחזר ואמר כי צמיחה כלכלית הנמדדת על ידי התמ"ג בלבד היא "עגל זהב" וכי יש להכניס לשימוש מדדים משלימים; ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל; יו"ר חברת החשמל ועוד רבים מבכירי המשק.

דרמה קטנה התרחשה עוד לפני פתיחת הוועידה, כשאנשי הבטחון הרבים שמילאו את המקום נמלאו לפתע פאניקה ופינו את כל הנוכחים החוצה מהמלון, ככל הנראה מפאת חפץ חשוד. רק לאחר כרבע שעה הוחזרו הנוכחים פנימה, לתורים של בדיקות בטחוניות שלא היו מביישות את נתב"ג. מי שצלח את התהליך, הגיע אל הלובי המפואר של אזור הכנסים, שהיה מעוטר בדשא ונדנדות, וממנו לאולם בו התנהלו הנאומים והפאנלים.

את כל הדוברים תוכלו לשמוע באתר כלכליסט.

כבר כתבנו כאן לא מזמן על ההסתייגות שלנו מהתהליך לפיתוח תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל, כפי שהוא מתבצע. הממשלה מפתחת תכנית לאומית, מבלי ששחקני מפתח כמו משרד האנרגיה והמים, משרד התחבורה, מנהל תכנון (משרד הפנים) ומשרד האוצר יקחו חלק בתהליך (חלקם עקב סירובם להשתתף), ומגבילה מראש את התחומים הנדונים כך שנושאים קריטיים ומהותיים נשארים בחוץ (כמו למשל היבטים סביבתיים-חברתיים). נקודות חשובות נוספות עולות במאמר מצוין של פרופ' עדי וולפסון בYnet("ממשלה יקרה, צמיחה ירוקה זה לא רק קלינטק").

יחד עם זאת, מרענן לשמוע את בכירי הממשלה והמשק מכירים, לפחות לכאורה, בבעייתיות של ניצול המשאבים בו תלויה כיום צמיחה כלכלית, בוחנים מדדים משלימים לתמ"ג (הפתיע אותנו במיוחד סטנלי פישר, כשהציג נתונים מתוך עבודת המאסטר של הכלכלן חגי קוט, על מד קדמה אמין) ומאפשרים בחינת אפשרויות ושיתוף ציבור בתהליך פיתוח התכנית לצמיחה ירוקה.

ויחד עם זאת, אנחנו רוצים לראות יעדים שאפתניים יותר וארוכי טווח, תוך ערעור על תפיסת המציאות הקיימת שלפיה חובה לספק את הצריכה (במקום לנהל ביקושים), וחיזוק הקשר בין סביבה וחברה. תפקידנו, כארגונים אזרחיים, להמשיך ולאתגר את הממשלה ומקבלי ההחלטות – כפי שאמר נאור ירושלמי בפתיחת ישיבת השולחן העגול הגדולה שנערכה בתום הוועידה.

בישיבה, אגב, הוצגו התובנות שנאספו עד כה במהלך התהליך של השולחנות העגולים לצמיחה ירוקה עד כה, וכן כיווני הפעולה העיקריים המסתמנים. אנחנו חוזרים ומזמינים אתכם להציץ באתר של השולחן העגול, להתרשם מהתובנות ומדברים שנאמרו במהלך הדיונים, ולהגיב.

נמשיך ונעדכן אתכם על התקדמות התכנית ופעילות הארגונים בנושא.

פברואר 26, 2012  

צמיחה ירוקה: בשורה אמיתית או קפיטליזם בכובע ירקרק?

בפוסט קודם כבר הזכרנו את וועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא שתיערך בעוד ארבעה חודשים בריו-דה ז'נירו בברזיל. הוועידה תציין 20 שנה לוועידת כדור הארץ ההיסטורית (שגם היא נערכה בריו, ועל כן זכתה הוועידה הנוכחית לשם "ריו+20") שבמהלכה הושגו לא מעט הישגים חשובים:

עשר שנים מאוחר יותר, נערכה וועידת כדור הארץ לפיתוח בר קיימא ביוהנסבורג. ממשלת ישראל, כמו ממשלות של מדינות רבות בעולם, נערכה להציג את יישום עקרונות פיתוח בר קיימא בעשור שחלף מאז ריו (1992-2002). על רקע זה התארגנה קואליצייה של ארגוני סביבה להגיש לאו"ם דו"ח חליפי, במטרה לשקף את תמונת המצב המדויקת של חוסר המעש בתחום הקיימות בישראל. הדו"ח שזכה לכינוי דו"ח הצללים גרר תגובות רבות וסלל את המשך פעילותה של קואליציית הארגונים – הלא היא קואליציית "דרכים לקיימות" העומדת מאחורי בלוג זה.

 מהגנת הסביבה לכלכלה ירוקה

הוועידה שצפויה להערך השנה מעוררת ציפיות גבוהות מאוד בכל העולם, וצפויה להוות את ציון הדרך הבא באבולוציה של התפתחות תפיסת הקיימות בחברה האנושית הגלובלית.

בהקשר זה מעניין לבחון את השינוי בתמה המרכזית של הוועידות. מ"הגנת הסביבה" ב-92', ל"מיגור העוני" (2002), ל"כלכלה ירוקה (+מיגור העוני)" ב-2012. הסוגריים מכוונים. הנושא שתופס את מירב העניין והכותרות לקראת הוועידה הוא כלכלה ירוקה, למרות שמיגור העוני (כמו גם "מיסוד מנגנוני ממשל בינלאומיים להבטחת פיתוח בר קיימא") מוגדר אף הוא כמטרה רישמית, אם כי ככל הנראה פחות מושכת ומעניינת מהבאז החדש.

פיצול מטרת הוועידה הוא לא סתם עניין סמנטי, כך טוען החוקר Gaston Meskens מהמרכז לאתיקה וערכים באוניברסיטת גנט הבלגית. לראשונה תהיה מטרת הוועידה מפוצלת לשניים והפיצול הוא עניין עקרוני שעלול לרמז על פער מהותי באינטרסים המובילים לוועידה: בעוד מיגור העוני מהווה הצהרה ברורה, המינוח "כלכלה ירוקה" הוא שם קוד מתעתע. עבור חלק מדובר בכלי רב עוצמה לקידום הגנה על הסביבה, שגשוג וצדק סביבתי-חברתי, בעוד שעבור אחרים הוא הזדמנות פז להמשך התנהלות דורסנית של הקפיטליזם הניאו ליברלי, תחת מסווה ירוק וחדשני. למאמר של מסקנס לחצו כאן.

ומה מתרחש בישראל?
החשש שהוועידה עצמה, והעיסוק בכלכלה ירוקה בכלל הם הפרחת בלון ירוק חדש אינו נחלתם של חוקרים בלבד. גם ארגוני הסביבה בארץ שותפים לחששות.

באוקטובר 2011 התקבלה החלטת ממשלה לגיבוש תכנית לאומית לצמיחה ירוקה. תהליך גיבוש התכנית חדשני: שני משרדי ממשלה שמובילים את התהליך – משרד הגנת הסביבה והתמ"ת, לקחו על עצמם, בסיוע חברה חיצונית שנשכרה לניהול התהליך, לערוך תהליך שולחנות עגולים יחד עם גורמי ממשל, תעשיה, אקדמיה וחברה אזרחית לשם גיבוש התכנית. לתכנית כולה הוקצב לוח זמנים לחוץ ביותר: עד מאי התכנית אמורה להיות מוצגת לממשלה – על מנת שסעיפים מתוכה יוכלו להכנס לתקציב הממשלתי הבא. גורם נוסף שמכתיב את לוח הזמנים הקצר הוא כמובן וועידת ריו, בה ממשלות רבות יצהירו על צעדיהן בכיוון פיתוח כלכלות ירוקות – ישראל אינה רוצה להשאר מאחור.

אין ספק שמדובר בצעד חיובי ביותר, הן במטרתו והן בהחלטה לשתף גורמים רבים בגיבוש התכנית. ארגוני הסביבה, שעוסקים כבר שנים רבות בחיזוק הקשר התודעתי בין נושאים "סביבתיים קלאסיים" לנושאים של בריאות וכלכלה, מברכים כמובן על כך שהנושא הופך בהדרגה מתחום איזוטרי של חיבוק עצים למיינסטרים שבו המשוואה "סביבתי"=”חברתי"="משתלם כלכלית" מתחזקת. החיבור למחזיקי עניין רבים בתעשיה, בעסקים, בממשלה ובאקדמיה מבורך.

אליה וקוץ, וסכנת פיספוס
התהליך שהחל בדצמבר 2011, נפתח בתנופה תוך הגדרה של שלושה נושאי ליבה: ייצור, חדשנות, וצריכה, ומתקדם במהירות רבה. אתר אינטרנט ייעודי המלווה את התהליך מאפשר, לכאורה, שקיפות והשתתפות רחבה יותר בתהליך. אלא שמהירות התהליך היא בעוכריו. בשלב מוקדם בתהליך התברר שהנושאים הנדונים מוגדרים (ואינם כוללים נושאים מהותיים כמו למשל תחבורה, אנרגיה, מים וכדומה), שהדיונים מוגבלים מאוד בזמן, נקבעים בהתראה קצרה (תוך שליחת חומרי רקע לעיתים מספר שעות לפני הדיון), ושרעיונות מבוססים, שבמקומות אחרים כבר הופכים למציאות (כמו למשל, אחריות יצרן מורחבת על הטיפול במוצר בסוף חייו) נחשבים כאן לחדשניים מידי ולא מעשיים. במקום זאת, דיונים רבים מידי עוסקים ב"עוד מאותו דבר", או אם תרצו "עסקים כרגיל אבל בירוק": איך מסירים חסמים מהתעשייה, איך מכניסים תקנים מתקדמים ואיך מעודדים יותר השקעות בטכנולוגיות קלינטק.

כל אלה מעלים חשש כבד כי ההזדמנות לפיתוח פתרונות מהותיים וחדשניים במסגרת המגמה העולמית תרד לטמיון. האם החשש מהקושי לעבור את משרד האוצר, הרצון לרצות את ה-OECD  ו"לצאת בסדר" בוועידת ריו, יגרמו לממשלת ישראל לפספס פעם נוספת הזדמנות יקרה לקידום פתרונות חדשניים באמת, ובמקום זאת תכלול התכנית הלאומית לצמיחה ירוקה שורת המלצות להסרת חסמים בפני התעשייה והעסקים, ועידוד טכנולוגיות "ירוקות"?

אל תבינו לא נכון: לתהליכים האלה יש מקום והם חשובים. אלא שאין בהם שום בשורה, אלא הנצחת המציאות הנוכחית, אולי בשילוב גוון ירקרק. המטרה נותרת בעינה: המשך גידול מהיר במשק, במינוחים של צמיחה בתוצר הלאומי הגולמי (במחאת הקיץ כבר למדנו שהמשך הגדילה במדד הזה לא משקפת דבר לגבי איכות החיים של מרבית התושבים), ואם נצליח לצרוך פחות מים, לפלוט פחות זיהום לאוויר תוך כדי – "הצלחנו".

כלכלה ירוקה אמיתית יכולה להיות מערכת חדשה שמאפשרת שגשוג, פיתוח תחומים חדשניים ויצירת שווקי עבודה חדשים תוך מענה על בעיות בוערות הקיימות היום במדינת ישראל: העלמות משאבי טבע יקרים, גזילת נכסים ציבוריים לידיים פרטיות, פערי שכר עצומים, מחסור בדיור בר השגה, משבר אנרגיה, תחבורה איומה וחוסר נגישות, ועוד. על מנת למצוא את החיבור המנצח בין הבעיות לפתרונות הכלכליים, נדרשת הסתכלות ארוכת טווח, מערכתית ואמיצה. לא ניתן להגיע לפתרונות כאלה, עם כל הרצון הטוב, בפרק זמן של כחצי שנה ומספר ישיבות קצרות. לכן, יש לראות בתהליך הנוכחי את יריית פתיחה שתסמן לממשלה "תחומים חמים" ויעדים ארוכי טווח – ולא הזדמנות שטחית לסמן V  על הנושא, ולהמשיך הלאה בחיינו.

ביום שלישי הקרוב תיערך בתל אביב הוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה. מבטיחים לדווח.