אין ניסים במדבר. ועידת דוחא ננעלה בטון צורם

התמונה מתוך http://www.stumbleupon.com

באיחור של כמעט 36 שעות, ננעלה ועידת דוחא בקטר. 195 המדינות חתמו על הסכם שמכונה מעתה Doha Climate Gateway – שאמור היה להיות מענה חד והחלטי למשבר האקלים שכבר נמצא כאן, אך מספק מתווה חיוור ולא מספק, ומסמן שינוי תבוסתני בגישה – ממאבק במשבר, לפיצוי נזקים.

אחד הרגעים החזקים במהלך הוועידה היתה קריאתו של ראש המשלחת מהפיליפינים. "אם לא עכשיו, מתי; אם לא כאן, היכן; אם לא אנחנו – מי?… מחיר הדמים של משבר האקלים עולה במהירות בעוד אנחנו מדברים פה באולם הכנסים" אמר בהתייחסו לסערת הטייפון הקשה שהשתוללה באותו זמן בארצו וגבתה את חייהם של מאות בני אדם.

195 משלחות ומאות ארגונים לא ממשלתיים אחרים הגיעו לוועידה בקטר מכל העולם לכמה מטרות:
1. להבטיח המשך לפרוטוקול קיוטו שתוקפו יפוג בסוף החודש;
2. להגביר את המחויבות של המדינות להפחתת פליטות גזי חממה, לאור ההתדרדרות המהירה של שינויי האקלים, התחזיות השחורות של המדע, ותצפיות בשטח על שינויי אקלים בהתהוות;
3. להבטיח את העברת הכספים והסיוע הנדרש למדינות מתפתחות להתמודד עם משבר האקלים – גם לצמצם את פליטות גזי החממה, אך גם להערך לנזקים הצפויים, כדי שכאשר אלה יגיעו, ניתן יהיה להתמודד איתם בקלות רבה יותר.

מתוך אתר הועידה http://www.cop18.qa/ הקטרים הואשמו במנהיגות חלשה מידי בניהול הוועידה

אלה היו כמובן המטרות העיקריות המוצהרות. אלא שכמו תמיד בזירות פוליטיות, רבים האינטרסים החבויים (וגם הלא כלכך חבויים): מדינות הנפט שדואגות שהכנסתם מייצוא נפט תיפגע, מדינות מזרח אירופה שכמעט פוצצו את ההסכם בשעות האחרונות בשבת בערב כי דרשו פיצויים על קרדיט פחמן לאחר שהתעשיות שהיו תלויות בהן בזמן חתימת קיוטו (1997) מזמן התפרקו ואינן, וכמובן, המאבק העיקש בין ארצות הברית, אוסטרליה, ניו- זילנד, קנדה ויפן, אלה שאחראיות על מרבית הנזק אך אינן מוכנות לשנות את דרכן ולהתחייב על הקטנת גזי החממה, ודורשות ממדינות מתפתחות ששואפות להגיע לאותה רמת החיים, כמו סין, הודו, ברזיל ואחרות – להתייעל ולצמצם.

וכך, במקום לקחת החלטות חדות שנדרשות לנוכח התחזיות והתצפיות בשטח שהולכות ונעשות מדאיגות -קיבלנו עוד מרתון דיונים מעייף, מסורבל, שגם אנשי המשלחות מודים שכבר אינם מצליחים לעקוב אחר כל מסלוליו, ועוד תוצאה שלמעשה אומרת: בשנה הבאה (בוארשה, דרך אגב).

כמה נקודות חשובות שייזכרו מדוחא –

1. ברגע האחרון הושגה הסכמה על המשך פרוטוקול קיוטו, עד לכניסה לתוקף של ההסכם הבא (אמור להתגבש עד 2015, ולהכנס לתוקף עד 2020). החסרון: ההסכם אינו כולל כאמור את ארה"ב וקנדה ומזהמות גדולות אחרות, ועדיין לא הושגה כל הסכמה לגבי שיפור והאחדה של הדיווח והפיקוח על מה שמדינות מצהירות שעשו על מנ להפחית גזי חממה.

במקביל, אחד ממסלולי הדיונים המקבילים לפרוטוקול קיוטו, הסתיים על פי החלטת המדינות בשנה שעברה בדרבן. מסלול זה נפתח עבור מדינות החברות באמנת האקלים שלא הצטרפו לפרוטוקול קיוטו (למשל, ארצות הברית), ויצר הרבה מאוד סרבול, כפילות ועבודה מיותרת בתהליך המו"מ. מעבר למשמעויות הייעול, יתכן שהצעד הזה יעזור להבטיח שההסכם הבא שייבנה באמת יכלול את כל המדינות – המפותחות, המתפתחות, המפוקחות והמכחישות בתוקף.

2. הצהרה היסטורית בנושא "אבדן ונזקים". בפעם הראשונה מתייחס ההסכם לכך שיש לפצות מדינות מתפתחות עניות על נזקים ואבדן שייגרם להם כתוצאה ממשבר האקלים. בכך יש למעשה לקיחת אחריות של העולם הראשון על גרימת הנזק למדינות המתפתחות, שלא הצליחו עדיין להנות מפירות הפיתוח המודרני, אבל כבר סובלות מהמחיר הכבד שלו. עם זאת, ההצהרה גורסת שיוקם "מנגנון בינלאומי" להבטיח את הפיצוי הזה. איזה? איך הוא יעבוד? מניין יגיע הכסף ואיך יחולק? הישארו איתנו לפרק הבא. יש זמן.

יש בעצם העיסוק בנושא הזה משהו מעורר אי נוחות, ובעיני הוא מסמן סכנה לתבוסתנות המאמץ הגלובלי לצמצם את משבר האקלים (כי אף אחד כבר לא משלה את עצמו שניתן למנוע אותו), שעמדה במרכז האמנה המקורית, אי שם לפני יותר מעשרים שנה. בדרך התחלנו לדבר יותר ויותר על הערכות להשלכות העתידיות של המשבר, ועל בניית חוסן, ועכשיו, אנחנו כבר מדברים על פיצוי נזקים.

כפי שהיטיב לתאר את האירוניה נציג ממשלחת סיישל: " אם היו לנו התחייבויות ברורות להפחתת גזי חממה, לא היינו צריכים לבקש כסף להערכות להשלכות של המשבר. אם היה מספיק כסף להערכות להשלכות של המשבר, לא היינו צריכים לדבר עכשיו על פיצויי נזקים. מה הדבר הבא? פיצוי על אבדן האיים שלנו?"

בזווית המקומית, המשלחת הישראלית כידוע נעדרה מן השיחות (למעט נציגות נאמנה ואמיצה ממשרד החוץ, ונציגה יחידה של ארגוני הסביבה – ונרחיב על כך בפוסט אחר). זה לא פוטר אותם ואותנו מאחריות לפעול בשיא המרץ לקידום הנושא בארץ. לפני שמתחילים לדבר פה על פיצויי נזקים, עוד לא מאוחר להפחית את גזי החממה הנפלטים לנפש (מעל 10 טון לאדם בשנה), ולבנות את החוסן האזרחי והתשתיתי הנדרש אל מול שינויי האקלים שיגיעו אלינו.

 

** פוזט זה עלה גם בYNET בקישור זה.

נפתחה וועידת האקלים העולמית בקטר

אתמול (יום ב') נפתחה הוועידה ה-18 של האומות המאוחדות בנושא אמנת האקלים, בדוחא, קטר.

אלפי אנשים צפויים להגיע בימים הקרובים לקחת חלק בוועידה, שתימשך עד סוף השבוע הבא, אם כי היא ככל הנראה תהיה קטנה יותר מועידות קודמות – בשל הציפיות הנמוכות ממנה.

בשל עמוד ענן והמתיחות הביטחונית, המשלחת הישראלית הרשמית ביטלה את השתתפותה בוועידה ונציגי הצוות המקצועי בראשות המשרד להגנת הסביבה יישארו בבית. נציגות סמלית של דיפלומטים תשהה בוועידה תחת אבטחה כבדה.

פתיחת הוועידה. מתוך http://www.cop18.qa

מה הולך לקרות בוועידה?
כאמור, הציפיות אינן גבוהות. על פי ההבנות שהושגו בשנה שעברה בדרום אפריקה, הסכם חדש שיחליף את פרוטוקול קיוטו צריך להיבנות עד 2015 ולהיכנס לתוקף לא לפני ..2020. אם יצליחו המדינות להסכים בוועידה הנוכחית על מפת דרכים שתוביל לבניית ההסכם (במילים אחרות, להסכים איך יסכמו) – הוועידה תיחשב להצלחה גדולה.

אתגר נוסף וקריטי הוא מה שמכונה "פער האמביציה". עד כניסת הסכם חדש לתוקף נכונות לנו כ-8 שנים נוספות של דיבורים, והמשך הגידול בפליטות גזי החממה. בדרבן הסכימו המדינות להמשיך בינתיים את פרוטוקול קיוטו, ולפעול להגברת השאפתנות של המדינות – כלומר, לבדוק איך אפשר בכל זאת לגרום למדינות להפחית את שיעור גזי החממה מתחומן, באמצעים שונים.

עבור מדינות ערב, שלראשונה מארחות את וועידת האקלים, חשוב מאוד לקדם את נושא הפיצויים. חלקן כבר עושות צעדים לא מבוטלים בעצמן לקראת הפחתת פליטות – אבל הן יקפידו לאורך הוועידה שהאינטרסים שלהן כיצואניות הנפט המובילות לא ייפגעו, ובכל הסדר מתגבש יובטחו להן פיצויים משמעותיים על הפגיעה במקור ההכנסה העיקרי שלהן.

מתוך אתר הוועידה. קטר הופכת לעיר "חכמה בנייר"

וועידה ירוקה?
ככל שהדיונים מתארכים והתוצאות מתערפלות, המחיר האקולוגי והכלכלי של הוועידות האלה נעשה צורם יותר. חישבו רק על טביעת הרגל הפחמנית של אלפי האנשים המגיעים למקום בטיסות מרחבי העולם – וזה עוד לפני האנרגיה הדרושה לארגון הדיונים, המלונות, המזון, ההסעות וכו'.

כמו בשנה שעברה, מארגני הוועידה מיהרו להודיע כי הם יעשו כל מאמץ לצמצם את ההשפעות הסביבתיות שלה. במסגרת המאמצים הוועידה תהיה "paper smart " ובמקום הדפסת האג'נדה והטיוטה היומית לכל דורש (מדובר בעשרות אלפי עותקים, כל יום) – המשתתפים יעודדו להשתמש בגרסאות אלקטרוניות. צי האוטובוסים שישמש את המשתתפים בנסיעה מאזור המלונות במרכז העיר למקום הכינוס יכלול אוטובוסים היברידיים, מונעים בגז או בתחליפים, ו-על פי הצהרת המארגנים לפחות – יושקעו כספים בפרויקטים שונים לאיזון פחמני של הכנס.

בימים הקרובים נשוב ונעדכן בסיפורים וחדשות מתוך הוועידה. השארו איתנו..