100 ימים לריו+20

בעוד מאה יום בדיוק תיפתח בריו דה ז'נירו בברזיל וועידת האו"ם פיתוח בר קיימא. הוועידה צפויה להיות הגדולה ביותר אי פעם מבין וועידות האו"ם (צופים הגעה של כ-50 אלף איש מרחבי העולם לוועידה). מדוע היא מושכת עניין כה רב? במה היא תדון? מי משתתף?
להלן: ריו +עשרים – מדריך מקוצר במספרים 

1. וועידה אחת, קהל היעד: כולללללם

לכל המתבלבלים בין וועידות האו"ם שעוסקות במשבר האקלים (שגם אחריהן אנחנו עוקבים באדיקות וגם לוקחים חלק באופן קבוע)-  הוועידה הקרובה שייכת לגוף נפרד של האו"ם, ותעסוק, כפי שנרמז בכותרת הוועידה -"העתיד שאנחנו רוצים" (לא "הסביבה", לא "הכלכלה", "האקלים" וכו') – בראיה מערכתית, רחבה, חוצת תחומים, של עתידנו המשותף על פני כדור הארץ. מסיבה זו, הוועידה צפויה למשוך אליה לא רק בכירים בממשלות רבות, אלא גם אנשי עסקים, שלטון מקומי, תעשייה, חקלאים, חוקרים ואנשי אקדמיה, וכמובן – נציגים רבים של "החברה האזרחית" – כך שלמעשה, התוצאות שלה נוגעות, לפחות באופן תיאורטי, לכולנו. המפגש הזה  מציע הזדמנות מרתקת להחדרת תפיסות של עקרונות הקיימות (אג'נדה 21, שנוסחה בוועידת ריו הראשונה, אמורה לקבל משנה תוקף מחודש) – לתוך המיינסטרים וחיי היום-יום, בכל רחבי העולם.

2. שתי תמות מרכזיות

כפי שסיפרנו בעבר, הוועידה תתמקד בשתי התמות הבאות:

• כלכלה ירוקה בקונטקסט של פיתוח בר קיימא ומיגור העוני – כיצד ניתן להבטיח מענה לצרכי החברה, המשך פיתוח רווחה וצמיחה אך מבלי להמשיך ולהיות תלויים באופן מובנה בתהליכים הרסניים.
• "מסגרת ממוסדת לפיתוח בר קיימא" – מהם המוסדות ברחבי העולם שצריכים לדאוג ליישום עקרונות פיתוח בר קיימא, כיצד החברה האזרחית יכולה לקחת בהם חלק ולהשפיע עליהן וכו'..
  אנחנו נעסוק בכל אחת מהן יותר בעתיד הקרוב.

3.  שבעה נושאים קריטיים

מעבר לשתי התמות, הוגדרו לוועידה 7 תחומים "קריטיים", אליהם נדרשים להתייחס במסגרת הוועידה:

• תעסוקה
• אנרגיה
• ערים
• מזון
• מים
• אוקיינוסים
• אסונות טבע

עוד אודות שבעת המופלאים תוכלו לקרוא כאן.

4. תשע "קבוצות גדולות"

בניגוד לטענות הנשמעות רבות כלפי האו"ם, הוא רואה חשיבות עליונה בשיתוף האוכלוסיה האזרחית בתהליך לקראת ובמהלך הוועידה. בוועידת ריו בשנת 1992 הוגדרו תשע "מייג'ור גרופס" מתוך הציבור הרחב, שיש לדאוג עבורן לייצוג קבוע בוועידות לפיתוח בר קיימא. ואלה שמות:

• נשים
• בני נוער וצעירים עד גיל 35
• חקלאים
• תעשייה ועסקים
• רשויות מקומיות
• ארגונים אזרחיים (NGOs)
• קהילת המדע והטכנולוגיה
• עובדים וחברי איגודים מקצועיים
• קבוצות אוכלוסיה ילידות (indigenous)

לכל קבוצה מובטח ייצוג במהלך הוועידה ושמור מקום להתייחסות עניינית לטיוטת ההחלטה הנדונה. בנוסף, כל קבוצה מארגנת לעצמה מפגשים ואירועים לפני ובמהלך הוועידה. עוד אודות הקבוצות תוכלו לקרוא כאן.

5. מסמך אפס אחד
הוועידה עצמה תיערך שלושה ימים בלבד, במהלכם צפוי מרתון נאומים ושלושה שולחנות עגולים על מנת לאפשר תגובות אחרונות והתייחסויות להצהרה המשותפת. בסוף הוועידה צפויים המנהיגים לחתום על מסמך הצהרתי בעל תוקף פוליטי, שמטרתו לחזור ולחזק את המחויבות של המדינות לעקרונות של פיתוח מקיים – ובתוכם, לראשונה,  התייחסות לכלכלה  ירוקה. טיוטת ההסכם שייחתם כבר נידונה במשך חודשים ונמצאת בתהליכי גיבוש מתקדמים. אפשר לקרוא את הנוסח העדכני המלא כאן. את התגובות של נציגי 9 הקבוצות המרכזיות ניתן לקרוא כאן.

הסרטון השבועי: כלכלת שפע -כך זה יכול להראות

והפעם: ארבע דקות וחמישים ואחת שניות שמציגות חזון לכלכלה אחרת, המבוססת על משאבים המתרבים ככל שחולקים אותם, (ידע ורעיונות, למשל) בניגוד לכלכלה שלנו היום המבוססת על מחסור ותחרות על משאבים מתכלים.
"כלכלת השפע" ( plentitude economy ) קשורה בפיתוח הון חברתי, הפחתת מספר שעות העבודה לעובד וחלוקה שווה יותר בנטל ובמשכורות במשק, פיתוח כלכלה מקומית ופריחה קהילתית. כמובן שהיישום יותר מורכב ומסובך, אבל כדי להגיע לשם לא יזיק להתחיל בחזון.

לחצו על התמונה לצפייה בסרטון, ותהנו.

צמחנו? רשמים מוועידת הצמיחה הירוקה

מאת: מאיה מילרד גבעון

ביום שלישי שעבר התקיימה במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב הוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועיתון כלכליסט.
רשימת הדוברים הבכירים שהשתתפו בוועידה כללה את ראש הממשלה בינימין נתניהו, שהופתע במהלך נאומו על ידי קריאות פעילים מהקהל כנגד הרפורמה בתכנון ובבניה שהוא מוביל; סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל שהציג את מיקום ישראל ביחס למדינות OECD במדדים שונים של רווחה ואיכות חיים; גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, שחזר ואמר כי צמיחה כלכלית הנמדדת על ידי התמ"ג בלבד היא "עגל זהב" וכי יש להכניס לשימוש מדדים משלימים; ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל; יו"ר חברת החשמל ועוד רבים מבכירי המשק.

דרמה קטנה התרחשה עוד לפני פתיחת הוועידה, כשאנשי הבטחון הרבים שמילאו את המקום נמלאו לפתע פאניקה ופינו את כל הנוכחים החוצה מהמלון, ככל הנראה מפאת חפץ חשוד. רק לאחר כרבע שעה הוחזרו הנוכחים פנימה, לתורים של בדיקות בטחוניות שלא היו מביישות את נתב"ג. מי שצלח את התהליך, הגיע אל הלובי המפואר של אזור הכנסים, שהיה מעוטר בדשא ונדנדות, וממנו לאולם בו התנהלו הנאומים והפאנלים.

את כל הדוברים תוכלו לשמוע באתר כלכליסט.

כבר כתבנו כאן לא מזמן על ההסתייגות שלנו מהתהליך לפיתוח תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל, כפי שהוא מתבצע. הממשלה מפתחת תכנית לאומית, מבלי ששחקני מפתח כמו משרד האנרגיה והמים, משרד התחבורה, מנהל תכנון (משרד הפנים) ומשרד האוצר יקחו חלק בתהליך (חלקם עקב סירובם להשתתף), ומגבילה מראש את התחומים הנדונים כך שנושאים קריטיים ומהותיים נשארים בחוץ (כמו למשל היבטים סביבתיים-חברתיים). נקודות חשובות נוספות עולות במאמר מצוין של פרופ' עדי וולפסון בYnet("ממשלה יקרה, צמיחה ירוקה זה לא רק קלינטק").

יחד עם זאת, מרענן לשמוע את בכירי הממשלה והמשק מכירים, לפחות לכאורה, בבעייתיות של ניצול המשאבים בו תלויה כיום צמיחה כלכלית, בוחנים מדדים משלימים לתמ"ג (הפתיע אותנו במיוחד סטנלי פישר, כשהציג נתונים מתוך עבודת המאסטר של הכלכלן חגי קוט, על מד קדמה אמין) ומאפשרים בחינת אפשרויות ושיתוף ציבור בתהליך פיתוח התכנית לצמיחה ירוקה.

ויחד עם זאת, אנחנו רוצים לראות יעדים שאפתניים יותר וארוכי טווח, תוך ערעור על תפיסת המציאות הקיימת שלפיה חובה לספק את הצריכה (במקום לנהל ביקושים), וחיזוק הקשר בין סביבה וחברה. תפקידנו, כארגונים אזרחיים, להמשיך ולאתגר את הממשלה ומקבלי ההחלטות – כפי שאמר נאור ירושלמי בפתיחת ישיבת השולחן העגול הגדולה שנערכה בתום הוועידה.

בישיבה, אגב, הוצגו התובנות שנאספו עד כה במהלך התהליך של השולחנות העגולים לצמיחה ירוקה עד כה, וכן כיווני הפעולה העיקריים המסתמנים. אנחנו חוזרים ומזמינים אתכם להציץ באתר של השולחן העגול, להתרשם מהתובנות ומדברים שנאמרו במהלך הדיונים, ולהגיב.

נמשיך ונעדכן אתכם על התקדמות התכנית ופעילות הארגונים בנושא.

הוידאו השבועי: WORLDCHANGING

מה משותף בין אגזוז המעוצב בהשראת קונכיה, משחק המלמד ילדים לנהל מחנה פליטים, קשית פלא שהופכת מים מזוהמים למי שתיה, קרוסלה שואבת מים ופרחים מגלי מוקשים?

כולם מוזכרים בקטע המצוין שלפניכם, בו אלכס סטפן, יזם WORLDCHANGING (אתר, שני ספרים, סדרת הרצאות וגם עמוד בפייסבוק) משתף את הקהל בפיתוחים ורעיונות שיכולים לעזור לשפר את העולם ולסייע בשינויים החיוניים לקראת קיימות.

יש שייכנו זאת טכנו-אופטימיזם (תליית תקוות שווא בפתרונות טכנולוגיים, על חשבון קידום פתרונות של שינוי מדיניות ושינוי התנהגות), אבל עבור מליארדי אנשים במדינות מתפתחות חלק מהרעיונות האלה משני חיים, ועבור הרבה אחרים, הם יכולים להוות השראה לעשות דברים חכם יותר, טוב יותר.

לצפייה – מתוך אתר TED – לחצו כאן.

צמיחה ירוקה: בשורה אמיתית או קפיטליזם בכובע ירקרק?

בפוסט קודם כבר הזכרנו את וועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא שתיערך בעוד ארבעה חודשים בריו-דה ז'נירו בברזיל. הוועידה תציין 20 שנה לוועידת כדור הארץ ההיסטורית (שגם היא נערכה בריו, ועל כן זכתה הוועידה הנוכחית לשם "ריו+20") שבמהלכה הושגו לא מעט הישגים חשובים:

• נחתמה אמנת ריו ובה הכרה הזכות לפיתוח לכל אומות העולם, תוך קריאה לשמירה על עקרונות קיימות.
• נוסד ארגון האומות המאוחדת להגנה על הסביבה (UNEP)
• גובשה "אג'נדה 21" – ובה עקרונות ודרכי פעולה למדיניות של פיתוח בר קיימא במאה ה-21 ממנה ממשלות רבות (כולל ממשלת ישראל, באופן חלקי ומוגבל) "גזרו" החלטות ודרכי פעולה.
• נחתמו שלוש אמנות עולמיות היסטוריות: אמנת המסגרת לטיפול במשבר האקלים (שהולידה לימים את פרוטוקול קיוטו), האמנה למאבק במדבור, והאמנה למגוון ביולוגי.

עשר שנים מאוחר יותר, נערכה וועידת כדור הארץ לפיתוח בר קיימא ביוהנסבורג. ממשלת ישראל, כמו ממשלות של מדינות רבות בעולם, נערכה להציג את יישום עקרונות פיתוח בר קיימא בעשור שחלף מאז ריו (1992-2002). על רקע זה התארגנה קואליצייה של ארגוני סביבה להגיש לאו"ם דו"ח חליפי, במטרה לשקף את תמונת המצב המדויקת של חוסר המעש בתחום הקיימות בישראל. הדו"ח שזכה לכינוי דו"ח הצללים גרר תגובות רבות וסלל את המשך פעילותה של קואליציית הארגונים – הלא היא קואליציית "דרכים לקיימות" העומדת מאחורי בלוג זה.

 מהגנת הסביבה לכלכלה ירוקה

הוועידה שצפויה להערך השנה מעוררת ציפיות גבוהות מאוד בכל העולם, וצפויה להוות את ציון הדרך הבא באבולוציה של התפתחות תפיסת הקיימות בחברה האנושית הגלובלית.

בהקשר זה מעניין לבחון את השינוי בתמה המרכזית של הוועידות. מ"הגנת הסביבה" ב-92', ל"מיגור העוני" (2002), ל"כלכלה ירוקה (+מיגור העוני)" ב-2012. הסוגריים מכוונים. הנושא שתופס את מירב העניין והכותרות לקראת הוועידה הוא כלכלה ירוקה, למרות שמיגור העוני (כמו גם "מיסוד מנגנוני ממשל בינלאומיים להבטחת פיתוח בר קיימא") מוגדר אף הוא כמטרה רישמית, אם כי ככל הנראה פחות מושכת ומעניינת מהבאז החדש.

פיצול מטרת הוועידה הוא לא סתם עניין סמנטי, כך טוען החוקר Gaston Meskens מהמרכז לאתיקה וערכים באוניברסיטת גנט הבלגית. לראשונה תהיה מטרת הוועידה מפוצלת לשניים והפיצול הוא עניין עקרוני שעלול לרמז על פער מהותי באינטרסים המובילים לוועידה: בעוד מיגור העוני מהווה הצהרה ברורה, המינוח "כלכלה ירוקה" הוא שם קוד מתעתע. עבור חלק מדובר בכלי רב עוצמה לקידום הגנה על הסביבה, שגשוג וצדק סביבתי-חברתי, בעוד שעבור אחרים הוא הזדמנות פז להמשך התנהלות דורסנית של הקפיטליזם הניאו ליברלי, תחת מסווה ירוק וחדשני. למאמר של מסקנס לחצו כאן.

ומה מתרחש בישראל?
החשש שהוועידה עצמה, והעיסוק בכלכלה ירוקה בכלל הם הפרחת בלון ירוק חדש אינו נחלתם של חוקרים בלבד. גם ארגוני הסביבה בארץ שותפים לחששות.

באוקטובר 2011 התקבלה החלטת ממשלה לגיבוש תכנית לאומית לצמיחה ירוקה. תהליך גיבוש התכנית חדשני: שני משרדי ממשלה שמובילים את התהליך – משרד הגנת הסביבה והתמ"ת, לקחו על עצמם, בסיוע חברה חיצונית שנשכרה לניהול התהליך, לערוך תהליך שולחנות עגולים יחד עם גורמי ממשל, תעשיה, אקדמיה וחברה אזרחית לשם גיבוש התכנית. לתכנית כולה הוקצב לוח זמנים לחוץ ביותר: עד מאי התכנית אמורה להיות מוצגת לממשלה – על מנת שסעיפים מתוכה יוכלו להכנס לתקציב הממשלתי הבא. גורם נוסף שמכתיב את לוח הזמנים הקצר הוא כמובן וועידת ריו, בה ממשלות רבות יצהירו על צעדיהן בכיוון פיתוח כלכלות ירוקות – ישראל אינה רוצה להשאר מאחור.

אין ספק שמדובר בצעד חיובי ביותר, הן במטרתו והן בהחלטה לשתף גורמים רבים בגיבוש התכנית. ארגוני הסביבה, שעוסקים כבר שנים רבות בחיזוק הקשר התודעתי בין נושאים "סביבתיים קלאסיים" לנושאים של בריאות וכלכלה, מברכים כמובן על כך שהנושא הופך בהדרגה מתחום איזוטרי של חיבוק עצים למיינסטרים שבו המשוואה "סביבתי"=”חברתי"="משתלם כלכלית" מתחזקת. החיבור למחזיקי עניין רבים בתעשיה, בעסקים, בממשלה ובאקדמיה מבורך.

אליה וקוץ, וסכנת פיספוס
התהליך שהחל בדצמבר 2011, נפתח בתנופה תוך הגדרה של שלושה נושאי ליבה: ייצור, חדשנות, וצריכה, ומתקדם במהירות רבה. אתר אינטרנט ייעודי המלווה את התהליך מאפשר, לכאורה, שקיפות והשתתפות רחבה יותר בתהליך. אלא שמהירות התהליך היא בעוכריו. בשלב מוקדם בתהליך התברר שהנושאים הנדונים מוגדרים (ואינם כוללים נושאים מהותיים כמו למשל תחבורה, אנרגיה, מים וכדומה), שהדיונים מוגבלים מאוד בזמן, נקבעים בהתראה קצרה (תוך שליחת חומרי רקע לעיתים מספר שעות לפני הדיון), ושרעיונות מבוססים, שבמקומות אחרים כבר הופכים למציאות (כמו למשל, אחריות יצרן מורחבת על הטיפול במוצר בסוף חייו) נחשבים כאן לחדשניים מידי ולא מעשיים. במקום זאת, דיונים רבים מידי עוסקים ב"עוד מאותו דבר", או אם תרצו "עסקים כרגיל אבל בירוק": איך מסירים חסמים מהתעשייה, איך מכניסים תקנים מתקדמים ואיך מעודדים יותר השקעות בטכנולוגיות קלינטק.

כל אלה מעלים חשש כבד כי ההזדמנות לפיתוח פתרונות מהותיים וחדשניים במסגרת המגמה העולמית תרד לטמיון. האם החשש מהקושי לעבור את משרד האוצר, הרצון לרצות את ה-OECD  ו"לצאת בסדר" בוועידת ריו, יגרמו לממשלת ישראל לפספס פעם נוספת הזדמנות יקרה לקידום פתרונות חדשניים באמת, ובמקום זאת תכלול התכנית הלאומית לצמיחה ירוקה שורת המלצות להסרת חסמים בפני התעשייה והעסקים, ועידוד טכנולוגיות "ירוקות"?

אל תבינו לא נכון: לתהליכים האלה יש מקום והם חשובים. אלא שאין בהם שום בשורה, אלא הנצחת המציאות הנוכחית, אולי בשילוב גוון ירקרק. המטרה נותרת בעינה: המשך גידול מהיר במשק, במינוחים של צמיחה בתוצר הלאומי הגולמי (במחאת הקיץ כבר למדנו שהמשך הגדילה במדד הזה לא משקפת דבר לגבי איכות החיים של מרבית התושבים), ואם נצליח לצרוך פחות מים, לפלוט פחות זיהום לאוויר תוך כדי – "הצלחנו".

כלכלה ירוקה אמיתית יכולה להיות מערכת חדשה שמאפשרת שגשוג, פיתוח תחומים חדשניים ויצירת שווקי עבודה חדשים תוך מענה על בעיות בוערות הקיימות היום במדינת ישראל: העלמות משאבי טבע יקרים, גזילת נכסים ציבוריים לידיים פרטיות, פערי שכר עצומים, מחסור בדיור בר השגה, משבר אנרגיה, תחבורה איומה וחוסר נגישות, ועוד. על מנת למצוא את החיבור המנצח בין הבעיות לפתרונות הכלכליים, נדרשת הסתכלות ארוכת טווח, מערכתית ואמיצה. לא ניתן להגיע לפתרונות כאלה, עם כל הרצון הטוב, בפרק זמן של כחצי שנה ומספר ישיבות קצרות. לכן, יש לראות בתהליך הנוכחי את יריית פתיחה שתסמן לממשלה "תחומים חמים" ויעדים ארוכי טווח – ולא הזדמנות שטחית לסמן V  על הנושא, ולהמשיך הלאה בחיינו.

ביום שלישי הקרוב תיערך בתל אביב הוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה. מבטיחים לדווח.

אקלים, כלכלה ירוקה, ו-PPP (מתאבן קליל לנושא החם הבא)

בחודש יוני הקרוב תיערך בברזיל  וועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא שמכונה ריו+20.
היו בטוחים ורגועים – אנחנו עוד נעסוק רבות בוועידה הזו ובהכנות העולמיות והמקומיות לקראתה, אך בשלב הזה נציין רק שהיא צפויה להיות אבן דרך משמעותית נוספת באבולוציה העולמית  של תפיסת הקיימות.

הנושא המרכזי בוועידה יהיה כלכלה ירוקה.
מה זה אומר? מה ההבדל בין כלכלה ירוקה לצמיחה ירוקה? איך זה קשור למשבר האקלים? איך מיישמים כלכלה ירוקה, ובאילו נושאים היא עוסקת? האם יש מודל עולמי מומלץ לכך? האם אפשר "ליירק" את הכלכלה הנוכחית? האם זה כדאי? מה המשמעות של זה בכלל? איך כל זה מתקשר לתנועות Occupy Wallstreet  ולמחאה החברתית אצלנו?

שאלות אלו ועוד רבות נוספות מעסיקות ארגונים אזרחיים וממשלות בחרבי העולם מזה תקופה לא מבוטלת. הפעילות תגיע לשיאה סביב הוועידה בחודש יוני, שצפויה להיחתם במסמך פוליטי עליו יסכימו המדינות.
גם ממשלת ישראל נערכת – וארגוני הסביבה כמובן לוקחים חלק בתהליך – על כך בפוסט נפרד בקרוב.

בינתיים, לחימום, על הקשר בין משבר האקלים לכלכלה, אפשר לקרוא מאמר דעה שכתבתי ופורסם בג'רוזלם פוסט בזמן וועידת האקלים לפני כחודש- The climate is changing, so should our economy

איבו דה בור, לשעבר מזכ"ל אמנת האו"ם להתמודדות עם משבר האקלים (ה-UNFCCC) וכיום יועץ עולמי בכיר בנושא אקלים וקיימות בחברת KPMG,  מסמן כמו רבים נוספים לאחרונה, שותפויות של המגזר הציבורי עם המגזר הפרטי (PPP-Public-Private Partnerships)  כמנוף חשוב להתמודדות עם אתגרים רבים, ביניהם משבר האקלים.

"זה די פשוט", הוא אמר בראיון במסגרת כינוס שנערך בנורבגיה בנושא תפקיד המדינות הנורדיות בהתמודדות עם משבר האקלים העולמי – "מרבית ההשקעות בתחומים שקשורים לאקלים, כולל בסקטור האנרגיה- הן בידיים פרטיות,  למעשה 85% מההשקעות בתחום האנרגיה הן פרטיות ולא ציבוריות. במילים אחרות, אם לא נצליח להטות את ההשקעות בכיוון הנכון, אנחנו בצרות. אני מאמין שהחיבור בין מימון פרטי לציבורי הוא דרך טובה להבטיח שהשקעות פרטיות ילכו לכיוון הנכון במקום ליוזמות בעייתיות".

דה-בור. לחצו על התמונה לצפיה בראיון הקצר 

 דה-בור גם קושר בין משבר האקלים למושג החם ביותר בעולם הקיימות היום – צמיחה ירוקה, וציין כי בהקשר זה יש עדיין פערים באופן שבו אנשים שונים מפרשים את המונח. "לחלק, המשמעות היא פשוט השקעה בטכנולוגיות ירוקות, ולאחרים, הכוונה היא פיתוח הכלכלה בכיוון מקיים. אני חושב שהאופציה השנייה היא הכיוון הנכון. השאלה היא איך עושים את זה? הרבה מוסדות, כולל ה-OECD עוסקים בלענות השאלה הזו, כרגע באופן תיאורטי. בסופו של דבר, כל מדינה תצטרך לפתח את הדרך ליישם את הרעיונות האלה בפועל באופן שמתאים לה".

האקלים משתנה. הגיע הזמן לשנות גם את הכלכלה

בטור מרתק מפגישה נעמי קליין בין גלי המחאה החברתית בארצות הברית שזכתה לכינוי "כובשים את וולסטריט" למשבר האקלים.

"כולנו מרגישים שהעולם הפוך: אנחנו מתנהגים כאילו אין גבול למשאבי טבע סופיים, בעוד שעל המשאבים הפיננסיים שלנו חלים כביכול חוקים נוקשים ובלתי ניתנים לשינוי. ה-משימה של תקופתנו היא להפוך את המגמה הזו, את תפיסת המחסור השגויה, ולהתעקש שביכולתנו לבנות חברה הוגנת ומשתפת, תוך כדי כיבוד הגבולות הטבעיים של המערכת.. המשמעות של משבר האקלים היא שעלינו ללמוד לעשות זאת בזמן מוקצב."

למאמר המלא מתוך הגארדיאן.

פ ר ג מ ט י ז ם: העידן הבא בהתמודדות העולמית עם שינוי האקלים?

רשת בינלאומית של חוקרים, אנליסטים ומומחים העוסקים בפיתוח אסטרטגיות חדשניות בנושא התמודדות עם משבר האקלים, חברו יחד על מנת לפתח גישה חדשה שתאפשר יציאה מהקיפאון המתמשך בתהליך העולמי למאבק במשבר האקלים: Climate Pragmatism .

לשיטתם, התהליך הנוכחי, המאופיין על ידי ניסיונות חוזרים ונשנים של האו"ם להשליט פתרונות אחידים, במסגרת קפדנית ונוקשה,  נוקט בגישה שגויה. לטענתם, התהליך אינו יכול לשאת פרי מאחר והוא דורש מממשלות השקעות גבוהות והתחייבות ארוכת שנים, תוך חוסר וודאות גבוה לגבי החזר ההשקעות. המחברים קוראים "להחליף דיסק", ולאמץ גישה המבטיחה תועלות כלכליות וחברתיות ברורות, תוך עידוד גמישות, פלורליזם והעדפת פתרונות פרקטיים על פני רעיונות אידיאליסטיים שיישומם בעייתי.

במרכז הגישה, מציגים המחברים סלי פתרונות בשלושה תחומים שונים: 'חדשנות אנרגטית', 'חסינות לאירועי מזג אוויר קיצוני', ו-'הפחתת זיהום ללא חרטות'. לדבריהם, אימוץ עקרונות אלה נכון למדיניות ארצות הברית מטעמים של עצמאות אנרגטית , צמיחה כלכלית  וחוזק חברתי והם למעשה מבקשים לקדם אותם כמדיניות מובילה, במנותק מהשיח (הספקני) הסוער על נושא משבר האקלים בארצות הברית.
את המסמך המלא תוכלו לקרוא כאן.