ארכיון תגים | מיטיגציה

וועידת האקלים בוורשה מסתיימת באכזבה

אי שם בין שבת לראשון, הרבה מעבר לדד ליין הרשמי (שנקבע ליום שישי בשעה 6), התפזרו אחרוני הנציגים של המשלחות ואיצטדיון הכדורגל הלאומי בוורשה שאיכלס בשבועיים האחרונים את האוכלוסיה המעונבת ביותר שראה מימיו, התרוקן סופית.

כרגיל בשנים האחרונות, המתח, הויכוחים, הדרמה ואי הודאות נמשכו ממש עד הרגע האחרון, ולכן עדיין לא כל הפרטים ידועים לגבי תוצאות הוועידה. עם זאת, מה שידוע מספק כדי לקבוע: ההסכם אליו הגיעו הוא חלקי ביותר ובקצב הזה המסלול הבינלאומי לא יושיע אותנו משינויי אקלים בלתי הפיכים. ואם היינו פיזית באולם הדיונים, גם אנחנו היינו עוזבים בכעס ותסכול יחד עם מאות נציגי הארגונים האזרחיים בשבוע שעבר.

 נציגי הארגונים האזרחיים יוצאים מהוועידה באופן מאורגן בסוף השבוע שעבר. צילום adoptanegotior

נציגי הארגונים האזרחיים יוצאים מהוועידה באופן מאורגן בסוף השבוע שעבר. צילום adoptanegotior

עם מה יצאנו?

האם ניתן לצפות למשהו אופטימי מוועידה שמארחיה יוזמים במקביל וועידת "פחם ואקלים"?  בתום מספר ימים שבמהלכם נראה היה שהוועידה יורדת מהפסים לחלוטין, התוצאות עדיין מאכזבות. היום ברור לגמרי מה עומד על הכף. ברור שאין זמן יותר לדיבורי סרק. ברור שצריך לפעול באופן נחרץ ומהיר, לא עוד חמש שנים, לא מחר –אלא אתמול. על רקע הדחיפות והאיום האמיתיים, המעט שהושג ממש מתסכל ומרגיז.

"אנשים לפני פחם" מתוך המחאה מחוץ לוועידת האקלים. צילום: adoptanegotiator

"אנשים לפני פחם" מתוך המחאה מחוץ לוועידת האקלים. צילום: adoptanegotiator

 אנחנו מתנחמים בעובדה שמרבית הפעילות החשובה שמתקיימת להפחתת גזי חממה, התייעלות ומעבר לאנרגיה מקיימת – אינה באה לידי ביטוי במוכנות של מדינות להתחייב לתהליך הבינלאומי. מאות ערים נוקטות פעולה יום יום. ברמה מקומית ואזורית נעשים צעדים בשטח, מבלי לחכות להסכם בינלאומי, פשוט מתוך ההבנה שזו האופציה היחידה האפשרית לעתיד מקיים. בזירה הבינלאומית, לעומת זאת, מופעלים לחצים אדירים של בעלי הון שמשתקים את הממשלות ומונעים התקדמות ממשית.

 אז עם מה, בכל זאת, יצאנו מימי הדיונים בוורשה?

א. לגבי הפחתת גזי חממה

  1. בשורה טובה אם כי לא מספיק משמחת היא, שהדד ליין של מעבר להסכם גולבלי מחייב בשנת 2015 עומד בעינו, למרות ניסיונות שונים לדחות ולשנות את ההחלטה הזו. למדינות השונות יש עד הרבע הראשון של 2015 לגבש יעדים ברורים של הפחתת גזי חממה, כולל תוכניות פעולה איך להשיג יעדים אלו.
  2. חלק מהותי בהסכם שאמור להיחתם הוא, מעבר ממצב שבו יש אבחנה בין מדינות מתפתחות (שאינן מחויבות להפחית גזי חממה אלא רק להצהיר על מאמצים) ומדינות מפותחות (המחויבות, לכאורה, להפחית גזי חממה ולדווח על כך באופן מסודר) – למצב בו כל המדינות שוות בפני ההסכם, ומחויבות  לעשות מאמצים להפחתת גזי חממה. קבוצת G77 וסין – קבוצה המשתפת פעולה כקואליציה במו,מ וצוברת כח בשנים האחרונות, הצליחה להתעקש כי המדינות המתפתחות לא יצהירו על התחייבויות, אלא על תרומתן למאמץ – נוסח פחות מחייב.
  3. לא נקבע, למרבה הצער, מה צריך להיות היעד המשותף (כמה גזי חממה חייבים להפחית באופן גלובלי על מנת למנוע התחממות עולמית מעל רף שתי מעלות צלסיוס בממוצע), עד מתי הוא צריך להיות מושג, ואיך בדיוק הוא יתחלק בין המדינות השונות (נושא שצפוי להיות טעון ביותר).
  4. למרות כוונה "לחייב מדינות לנקוט צעדים שאפתניים" לפני כניסה לתוקף של ההסכם החדש (שיחתם אמנם, אולי, ב2015, אך ייכנס לתוקף ב-2020)  – עקב התנגדות של מדינות רבות נמנעה החלטה כזו, והנוסח הסופי שנחתם נוקט לשון רכה ביותר (מעודד מדינות לצעדים שאפתניים…).

 מחאה בתוך הוועידה על התחמקות המדינות העשירות מנושא המימון המובטח. צילום: adoptanegotiator

מחאה בתוך הוועידה על התחמקות המדינות העשירות מנושא המימון המובטח. צילום: adoptanegotiator

נושאים נוספים:

  1. מימון: המדינות המפותחות התחייבו כבר לפני שלוש שנים, בוועידת האקלים בקנקון (COP16) על הקמת "קרן אקלים ירוקה" שתסייע למדינות מתפתחות להטמעת אמצעי התייעלות, העברת ידע והפחתת גזי חממה. מדינות מפותחות ובראשן ארה"ב התחייבו לגייס לא פחות ממאה מיליארד דולר מידי שנה עד 2020 לפעילות הקרן.  במהלך הוועידה מחו נציגי מדינות מתפתחות וארגונים אזרחיים על "העלמות" הנושא, ולא נראה שההסכם בסוף הוועידה הצליח לענות על השאלות הבוערות: איך יגוייס הכסף? כיצד, מתי ולמי יחולק?
  2. כפי שדיווחנו, נושא שעמד במרכז הסערה בוועידה היה דרישה של מדינות מתפתחות יחד עם סין להקים מנגנון שידון בנפרד ב"אובדן ונזק" – כשלמעשה מדובר בתביעת פיצויים מהמדינות המפותחות, על אסונות טבע הפוגעים במדינות העניות. חרף התנגדות עזה, המדינות המתפתחות השיגו הישג כשהוחלט שהוא יכלל בהסכם המתגבש, אך לא במנותק מנושא ההיערכות לשינויי אקלים ("אדפטציה").
  3. התקדמות בפעילות דווקא הושגה במסלול הדיונים אודות אדפטציה – היערכות לשינויי האקלים. מנגנון לתמיכה בפרויקטים של בניית חוסן והיערכות החל לפעול בביצוע של הבנק העולמי, ובמהלך הוועידה דווח אודות הכספים שהועברו והפרויקטים המתוכננים. בנושא של ייעור (REDD+) גם חלה התקדמות בנושא מימון משותף למאמצי הגנה על יערות קיימים מפני כריתה.
דרישה לשוויון בין דורי. שבעת הדורות הבאים יסבלו ממעשינו. צילום: adoptanegotiator

דרישה לשוויון בין דורי. שבעת הדורות הבאים יסבלו ממעשינו.
צילום: adoptanegotiator

מבזקופ: מה קורה בוועידת האקלים בוורשה?

שינוי המערכת - לא שינוי אקלים. צעדות מחאה במהלך הסופ"ש בוורשה. מתוך 350.org

שינוי המערכת – לא שינוי אקלים. צעדות מחאה במהלך הסופ"ש בוורשה. מתוך 350.org

המחצית הראשונה של וועידת האקלים של האו"ם בוורשה, פולין, כבר מאחורינו. כל מי שעוקב אחר הוועידות הללו (היו כבר 19 במספר) יודע ששום דבר למעשה לא סופי עד השעות האחרונות של הוועידה, והיום – חמישה ימים לפני סופה – מוקדם מידי לחזות את תוצאותיה. ובכל זאת, אנחנו מביאים מבזק מהמתרחש בוועידה, בדיונים ומאחורי הקלעים.

 שאלת השאלות היא כמובן האם המדינות יסכימו סוף סוף להתחייב להפחית באופן משמעותי את פליטות גזי החממה מתחומן. אנחנו צופים שהתשובה תינתן אם לא בדקה ה-90 אז בזמן הפציעות של הוועידה, אך בינתיים הרוח המנשבת ממסדרונות הוועידה העגולים (מי מכנס וועידת או"ם באיצטדיון כדורגל?) אינה אופטימית. נציג אחת המשלחות התבטא כי "לאחר חמישה ימי דיונים הצלחנו להבין את מבנה האצטדיון ולהפסיק ללכת בו לאיבוד. עכשיו כדאי שנפסיק ללכת במעגלים בדיונים עצמם".

דיון סוער על "אובדן ונזק"
בשנים האחרונות נראה שהמאמץ למנוע את משבר האקלים על ידי חתירה להפחתת גזי חממה רבה ככל הניתן מפנה את מקומו (לצערנו) למאמצי אדפטציה – כלומר, השלמה עם הרעיון שאת המשבר לא ניתן למנוע לחלוטין אלא לצמצם בלבד, ולכן יש השקעה בהתאמה לתנאים החדשים שנוצרים והתמודדות עם שינויי האקלים בפועל. וועידות דוחא (שנה שעברה) וורשה מסמנות את השלב הבא: "אובדן ונזק". בסוף וועידת דוחא השיגו המדינות המתפתחות נצחון משמעותי, כאשר הוסכם לראשונה כי מדינות מתפתחות שיספגו את מירב הנזק כתוצאה ממשבר האקלים – למרות מאמצי היערכות והתמודדות – יקבלו סיוע ופיצויים כספיים מהמדינות המפותחות. המדינות המתפתחות דוחפות לכינון מנגנון עצמאי, חדש, שיבנה מגוון אפשרויות סיוע כלכלי כולל שמיטת חובות, התערבות מהירה וסיוע מסוגים שונים לאחר אסונות טבע.
בכך יש ניסיון להתמודד עם אי הצדק האקלימי ההיסטורי, שהרי המדינות שאחראיות למירב גזי החממה ולחילול המשבר עקב פיתוח מואץ ורמת חיים גבוהה תסבולנה פחות מהמדינות העניות שלא נהנו מפירות הפיתוח ותרמו פחות ליצירת המשבר.

הוועידה נפתחה בקריאה נרגשת של נציג הפיליפינים, שקרא להתנהלות הנוכחית "טירוף" ואיים לפתוח בשביתת רעב אלמלא תהיה כוונה רצינית לפעולה מצד המדינות. על רקע המחזות הקשים בפיליפינים בשל טייפון הייאן נושא הפיצוי והנזק נמצא במרכז השיח בוועידה. קבוצת G77 – קבוצת משא ומתן חזקה הכוללת את נציגיהן של 77 מדינות מתפתחות, בעיקר מאפריקה, דרום אמריקה ומדינות האיים שאליהן הצטרפה סין – דוחפת את היוזמה למנגנון פיצוי אבדן ונזק באופן אינטנסיבי.

נציג הפיליפינים בוועידת האקלים. מתוך 350.org

נציג הפיליפינים בוועידת האקלים. מתוך 350.org

נייר מקדים לוועידה שדלף לרשת מראה כי ארצות הברית מתנגדת לרעיון פיצוי המדינות הנפגעות על אבדן ונזק, ומנסה לדחוף את האחריות למימון על המגזר הפרטי. סביר שמדינות מפותחות רבות אחרות יצטרפו לארצות הברית שכן המנגנון המוצע מטיל עליהן עול כלכלי כבד, נוסף על סיוע כלכלי רחב שכבר התחייבו אליו בעבר.

"אנחנו מודעים לדאגות הלגיטימיות של המדינות הפגיעות לשינויי האקלים. אנחנו רוצים להגיב עליהן בדרך שלא תטיל עול כבד על מנגנון אמנת האקלים של האו"ם ותקשה עליה להתמקד בעיקר – המאמצים להפחתת פליטות ולהיערכות לשינויי האקלים (מיטיגציה ואדפטציה)…" נאמר במסמך. "..ככל שמדינות יתמקדו יותר בנושאי פיצוי ואחריות, הן יבינו שזו לא דרך פרודוקטיבית לקידום הסכם האקלים".

החברה האזרחית

סיפרנו כבר שפולין, התלויה בתעשיית הפחם ל-80% מייצור החשמל שלה, נתנה מקום רשמי במהלך הוועידה לאירוע שקיבל את הכותרת הבעייתית "הועידה הבינ"ל לאקלים ופחם", ובכך עוררה את זעמם של פעילי אקלים. מהלך זה עירער את הלגיטימציה של פולין כמדינה המארחת ומנחה את הדיונים והוסיף טון אירוני למרבית הכתבות אודות הוועידה. פעילים סביבתיים "התלבשו" על אירוע זה ומוחים במגוון פעילויות כדי להזכיר לעולם שאין דבר כזה "פחם נקי" ואין אפשרות להמשיך להישען על אנרגיה פוסילית מזהמת ובו זמנית למנוע משבר אקלים שיפגע במאות מליונים.
זאת ועוד, בסוף השבוע צעדו אלפים ברחובות ורשה בדרישה להגיע להסכם מחייב ושאפתני בסבב הדיונים הנוכחי.

מחאת גרינפיס על דריסת הרגל של תעשיית הפחם בוועידה. מתוך: adoptanegotiator.org

מחאת גרינפיס על דריסת הרגל של תעשיית הפחם בוועידה. מתוך: adoptanegotiator.org

אמץ לך נציג
נציגי ארגונים אזרחיים, זכויות אדם, סביבה, זכויות נשים ועמים ילידים נוכחים כל העת בוועידה, בתוכה ובאירועים שסביבה, ומדווחים מנקודת ראותם. פרויקט adopt a   negotiator  הוא פרויקט מעניין במסגרתו אומן צוות של צעירים המתלווים כל אחד אל משלחות הנציגים של מדינתם למעקב צמוד אחר הפעילות. הצוות  חושף פערים בין ההצהרות לדיונים הפנימיים ומדווח מאחורי הקלעים.

עד כאן להפעם – עקבו אחרינו לדיווחים נוספים.

לעמוד הוועידה בפייסבוק לחצו כאן.

וועידת האקלים העולמית נפתחת בפולין

מחר תיפתח בוורשה שבפולין הוועידה ה-19 של אמנת האקלים של האו"ם – COP19.
מזג אוויר נאה של 8 מעלות יקדם את פניהם של משלחות מ-195 מדינות, ואלפי נציגים נוספים של ארגונים אזרחיים, חוקרים, פוליטיקאים ועיתונאים מרחבי העולם. במשך שבועיים ינסו המשלחות לעשות צעד משמעותי נוסף במגוון רחב של נושאים, לקראת הסכם מחייב חדש שאמור להיחתם עד סוף 2015.

המקום המארח ערוך (והפעם: איצטדיון הכדורגל הלאומי של פולין. אולי האווירה הספורטיבית תעשה טוב לדיונים?), המשלחות כבר שם, אלפי טיוטות, תזכורות ומסמכי הכנה נכתבו, ואפילו האקטיביסטים מוכנים עם בובות דובי הקוטב (אנחנו צופים קאמבק גדול לדובים השנה, אחרי שהוועידה הקודמת נערכה במדבר בקטר). אולם בשונה מהשנים הקודמות, יותר מאי פעם ברור מה עומד על הפרק. אחרי שבסוף השבוע סופת הטייפון הייאן – יש אומרים מהגדולות בהיסטוריה – דרסה ערים שלמות בפיליפינים והרגה אלפי אנשים, וחודש אחרי שהIPCC קבע ששינויי האקלים מתרחשים במהירות והיקף גדולים משצפו, ושהם נגרמים מפעילות אנושית –  ברור שלא מדובר פה על סתם מספרים – אלא על חיי אדם. לראשונה גם קבע דו"ח הערכת המצב רף כמותי של דלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז) שאותו אין לעבור אם ברצוננו למנוע משבר אקלים בלתי הפיך.

האיצטדיון הלאומי הפולני בו ייערכו הדיונים. האם האווירה הספורטיבית תסייע לשיחות?

האצטדיון הלאומי בו ייערכו הדיונים. האם האווירה הספורטיבית תסייע?
מקור: משרד איכות הסביבה הפולני

אז מה צפוי לנו?
 מבחינה פוליטית, המצב לא נראה מזהיר. אמנם לא מעט מדינות מקדמות באופן עצמאי תוכניות אקלים, אבל המהלכים איטיים ולא בהיקף מספק. האיחוד האירופאי, שהיה עד עכשיו הרץ המוביל במחויבות להפחתת גזי חממה נתקל בקשיים עקב המשברים הכלכליים בבית, ויכולתו להמשיך ולהוביל את התהליך נמצאת בסימן שאלה. ואם זה לא מספיק, חילופי שלטון ביפן ואוסטרליה מאיימים על המשך הפעילות של מדינות אלה להפחתת גזי חממה – שנחשבה מתקדמת עד כה.

לוועידה מגיעים גם גופים רבים שפרנסתם תלויה בהמשך שריפת דלקים פוסיליים – כלומר, בהחמרת המצב – ומפעילים לחצים לאורך כל השנה על הממשלות על מנת להימנע מהגבלות על פליטות שיפגעו להם בעסקים. בדרך כלל גופים אלה מורידים פרופיל בזמן הוועידה, אך השנה, בצעד מעורר מחלוקת, קיבלה תעשיית הפחם במה יוצאת דופן מהמדינה המארחת, ותקיים אירוע צד רשמי תוך כדי הוועידה. 80% מייצור החשמל של פולין תלוי בפחם, וממשלת פולין לא עושה סימנים שמצב זה עשוי להשתנות בקרוב. הגישה הזו לא תסייע לעולם בניהול הדיונים המורכבים שצפויים בשבועיים הקרובים.

מתוך http://corporateeurope.org/ ביקורת על השפעת תעשיית הפחם הפולנית

מתוך corporateeurope.org לוגו הוועידה "מתוקן" – ביקורת על השפעת תעשיית הפחם הפולנית

הזווית הישראלית
למרבה הצער, לאחר שנתיים של פעילות חיובית בכיוון הפחתת גזי חממה, בחרה ממשלת ישראל לבלום הכל ודווקא לקחת צעד אחורה. התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה הוקפאה בהחלטת ממשלה בחודש ספטמבר (משיקולים תקציביים), למרות התנגדות משרדי ממשלה וגופים נוספים ועל אף שבשנתיים הראשונות ליישומה (מתוך עשר מתוכננות) כבר הראתה תועלות כלכליות, חברתיות וסביבתיות.
המשלחת הישראלית הרשמית שתייצג את ישראל בוועידה היא אחת הקטנות אי פעם, ומורכבת מקומץ נציגים נחושים של המשרד להגנת הסביבה. הסיבה היא כמובן תקציבית, אך גם משקפת את המקום הנמוך בסדר העדיפויות שמייחסת הממשלה לנושא האקלים.

ממשלת ישראל בחרה לטמון את ראשה בחול בשעה שמדינות העולם מאמצות צעדים משמעותיים להפחתת גזי חממה, והאו"ם מקדם הסכם הפחתת פליטות שיחייב את כל מדינות העולם באופן זהה, כולל ישראל.

ההסכם המתהווה אמור לבטל את ההפרדה הקיימת היום בין מדינות מפותחות למתפתחות, שפוטרת את האחרונות (ביניהן, את ישראל) מהתחייבות רשמית להפחתת גזי חממה. וכך, ב-2015 יש סיכוי סביר שנמצא את עצמנו מחויבים להפחתות שיהיו קשות שבעתיים. התעלמות מהנושא היום לא תפטור את הממשלה מהצורך להתמודד עם לחצי הקהילה הבינלאומית ועם שינויי האקלים הצפויים באזורנו – אלא רק תחריף את קשיי ההתמודדות ותגדיל את עלותם בבוא היום.

עקבו אחרינו לדיווחים נוספים מהוועידה, מאחורי הקלעים ומהתקשורת העולמית.

"COP19 הוא הזדמנות לגבש את ההתמודדות עם שינויי האקלים, ולהראות יוזמות רבות להפחתת גזי חממה כמו גם להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים שכבר מיושמות ברחבי העולם. עלינו להרחיב ולהגביר את הפעילות ולהתכונן על ידי כך להסכם עולמי חדש שיאפשר עתיד בטוח יותר"
כריסטיאנה פיגוורז, מזכ"ל אמנת האקלים של האו"ם.

קישורים שימושיים:
שידור חי מהמליאה ומהדיונים
טוויטרים מומלצים:
UN_ClimateTalks, @CFigueres, @ClimateCorridor@

 

נגמרו סימני השאלה – AR5 IPCC

ביום שישי, ה-27 בספטמבר, פורסם דו"ח הערכת המצב החמישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים. בקול הברור ביותר שהקהילה המדעית תוכל להשמיע מתבררת התמונה המדאיגה. ומה לגבי השמועות וה"הדלפות" שפורסמו בשבועות האחרונים? פשוט מאוד: יש גורמים חזקים שעלולים להיפגע מהאמת. והם מ-פ-ח-ד-י-ם

ביום שישי האחרון פורסם ה- Assessment Report החמישי (ובקיצור AR5) של ה-IPCC. מדובר באחד האירועים המדעיים החשובים והמתוקשרים ביותר בעולם, שכן לדו"ח הייחודי, תוצר עבודה מפרכת של למעלה מ-800 מדענים מכל רחבי העולם, יש השלכות משמעותיות על מדיניות הממשלות – לא רק בקבלת ההחלטות בועידת האקלים העולמית שתתקיים בעוד כחודשיים, אלא גם בהתנהלות לגבי השקעות כספיות, פיתוח מקורות אנרגיה, הערכות סיכונים ועוד ועוד.

קדמו לפרסום הדו"ח מספר "הדלפות" ו"הדלפות לכאורה" מתוך הדו"ח, שביקשו בעיקר לעורר ספקות, להפריח שמועות ועל ידי כך לערער את אמינותו של הפאנל הבין ממשלתי ואת מסקנות הדו"ח.  לאחר עיון בתמצית הדו"ח החמישי, כמו גם בתגובות מקצועיות אליו מרחבי העולם, ניתן לקבוע בשקט שההדלפות האלה הן סערות בכוס תה, שמטרתן היתה להסיט את הדיון מהעיקר.

הדו"ח המדובר הוא לא פחות מהמסמך המדעי המקיף, המבוסס, והמדויק ביותר שפורסם אי פעם בנושא האקלים. אז למה לבזבז את הזמן בשיחות סרק על שמועות? בואו נתרכז בדבר האמיתי.

השורות התחתונות: אין פה כל הפתעה. מי שעוקב  אחר הדיווחים המדעיים לא יופתע מהדו"ח החמישי הקובע בקול צלול וברור – אולי באופן הברור ביותר שהקהילה המדעית יכולה להשמיע –  שינויי האקלים מתרחשים. הם מתרחשים כאן ועכשיו, והם נגרמים בעיקר בגלל פליטות גזי חממה שמקורן אנושי. נדרשות הפחתות מהירות וגדולות בפליטות גזי חממה, אבל זה לא יספיק – נדרשת גם הערכות כוללת ומסיבית לשינויים חריפים בשגרת החיים כפי שהכרנו אותה בעשרות ומאות השנים האחרונות.

לראשונה, ה- IPCC קובע רמה (מספר מדויק) של פליטות גזי חממה נוספות, אותו אסור לעבור אם רוצים למנוע התחממות הרסנית: עצירת ההתחממות הגלובלית על תוספת של עד שתי מעלות צלזיוס נוספות בטמפ' הממוצעת השנתית העולמית. החדשות הרעות: למרות שהרף הזה כבר מופיע באמנת האקלים מספר שנים, במגמה הנוכחית שלנו אנו צפויים להתחממות של בין 3-6 מעלות צלזיוס נוספות בממוצע השנתי העולמי (כלומר- מקומות מסוימים יתחממו הרבה יותר). החדשות הטובות: על פי הדו"ח, עמידה ביעד הזה, גם אם היא קשה ביותר, עדיין אפשרית.

המשמעות במספרים: נותר לנו לפלוט לאטמוספירה עד טריליון טון (אלף ג'יגה-טון) גזי חממה. מתוך הכמות הזו, חצי מהכמות כבר שוחררה לאטמוספירה. כלומר: חצי טרליון טון פחמן דו חמצני – זה מה שנותר (הרבה פחות מהפוטנציאל שקיים בעתודות הנפט והפחם הקיימות).
על פי הערכת הפאנל – רף זה, בקצב הנוכחי, יחצה עד שנת 2040.

IPCC-AR5-WGI-cover

 "התחממות מערכת האקלים הינה חסרת תקדים, ומאז שנות 1950, רבים מהשינויים הנצפים הינם חסרי תקדים לאורך עשרות עד אלפי שנים. האטמוספירה והאוקיינוסים התחממו, כמויות השלג והקרח הצטמצמו, מפלס מי הים עלה, וריכוז גזי החממה באטמוספירה עלה..  כל אחד משלושת העשורים האחרונים היה חם יותר –מבחינת טמפ' יבשתית- מכל העשורים הקודמים החל משנת 1850. בחצי הכדור הצפוני, התקופה שבין 1983-2012היתה ככל הנראה 30 השנה החמות ביותר ב-1400 השנים האחרונות" (IPCC, סיכום למקבלי החלטות, עמוד 2).

הדו"ח קובע (ממצאים חלקיים):

  • ריכוז  גזי החממה באטמוסיפרה הולך ועולה, ונמצא כיום ברמה שלא הגענו אליה ב-800 אלף השנים האחרונות. מאז המהפכה התעשייתית חלה עליה של כ-40% בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה – בראש ובראשונה משריפת דלקים פוסיליים, ולאחר מכן עקב שינויים בשימוש קרקע – כריתת יערות. האוקיינוסים סופגים כ-30% מהפחמן הדו חמצני שנפלט לאוויר, וממתנים (בינתיים) את אפקט ההתחממות.
  • קיים קשר ברור בין ריכוז גזי החממה ועליית הטמפ' העולמית הממוצעת, ונראה גם קשר ביניהם למחזורי שינוי בכיפות הקרח בקטבים וגודל הקרחונים.
  • גזי החממה, שמקורם בפעילות אנושית, הם הגורם המוביל את שינויי האקלים העולמיים.
  • ניכרת התחממות בטמפ' האוקיינוסים, וצמצום משמעותי בכיסוי הקרח בקטבים ובגרינלנד.
  •  ניכרים שינויים במשקעים העולמיים. הצפי הוא שעונות המונסונים יתארכו, ושהפער בין העונות היבשות לרטובות יגדל, כמו גם הפער בין אזורים הסובלים כבר עכשיו ממחסור במשקעים לכאלה שסובלים מעודפים.
  • אדמת הפרמפרוסט מתחממת מאז תחילת שנות 1980. ההתחממות הברורה ביותר נרשמה באלסקה, ב-3 מעלות צלסיוס.

מהמדע למדיניות
תזמון פרסום הדו"ח מן הסתם לא היה מקרי: בעולם מקווים כי פרסום הדו"ח ובו האמירה הברורה מאי פעם יזיז את מקבלי ההחלטות ויפעל לטובת קבלת הסכם עולמי חדש ושאפתני יותר בוועידת האקלים שתתקיים בנובמבר בפולין.

אצלנו, כזכור, לפני כחודש החליטה הממשלה להקפיא את התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה, בניגוד להגיון הכלכלי, סביבתי וחברתי של התכנית ולתועלות המוכחות שלה לאחר שנתיים ראשונות של יישום. אמנם חלקנו בתרומה העולמית לפליטות גזי החממה נמוך (פחות מחצי אחוז), אבל אנחנו נסבול לא פחות מכולם מהתוצאות (ואולי יותר מרבים אחרים, בשל מיקומנו המיוחד). האם הממשלה תוציא את הראש מהחול ותבחר להיות חלק מהפתרון – ולא חלק מהבעיה?

קישורים לקריאה נוספת:

IPCC-הערכת מצב חמישית – תקציר מנהלים
מהו ה-IPCC?
דיווח צפריר רינת בהארץ
YNET על פרסום הדו"ח 
סתמו את הפה לשוללי התחממות כדור הארץ – אופיר פינס 

 

אמא אדמה לא קוסמת / יובל ארבל, FOEME מזה"ת

earth-overshoot-day2013

מקור:WWF

ב-20 באוגוסט צוין השנה "יום הגירעון" –
Earth Overshoot Day – יום שבו על פי החישובים, סך הצריכה האנושית עברה את הכמות הטבעית של המשאבים על פני כדור הארץ לשנה זו, ומעתה אנחנו למעשה הולכים ומגדילים את החוב שאותו נשאיר לדורות הבאים. מידי שנה מגיע יום זה מוקדם יותר בשנה והחוב הולך ומתעצם.

לכבוד יום זה, מתארח אצלנו בבלוג ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ידידי כדור הארץ-המזרח התיכון.

לקריאה נוספת על יום הגרעון.

אמא אדמה לא קוסמת

 

גם השנה חצינו את יום הסף של כושר הנשיאה השנתי של כדוה"א (Over-Shoot-Day) , מוקדם יותר משנה שעברה – אבל זו לא סיבה למסיבה. קצב גידול האוברדרפט שלנו גדל, והגירעון שאנו משאירים לדורות הבאים יהיה עוד יותר קשה לסגירה. Over-Shoot-Day בוחן מתי טביעת הרגל האקולוגית של סך הצריכה בעולם משתווה לשטח הדרוש על מנת לייצר את חומרי הגלם ולספוג את סך הפליטות מהצריכה הנ"ל. היום יש צורך באחד וחצי כדוה"א על מנת לספק את המין האנושי, ועד אמצע המאה נצטרך שני כדוה"א. וכל זה בכלל בלי לספור כריית משאבים בלתי מתחדשים, או פליטת חומרים שאמא טבע בכלל לא יודעת לפרק, לפחות לא בזמן חיים של אדם.

זו הסיבה להיזכר במשהו שהתחלתי לכתוב לאחר דיון בנושא ההתחממות הגלובלית באיזה מגזין:

מצחיק שאת ה"ירוקים" מאשימים בלהט יתר ב"רוחניות"- הסתמכות על אידיאות ואמונה בערכים מטה-פיזיים של אמא אדמה, במקום להסתמך על מדע, טכנולוגיה וכושר המצאתו הבלתי נלאה של האדם. לעיתים הירוקים אכן לוקחים על עצמם, לדעתי בטעות, את התפקיד ה"רוחני" הזה. אבל בואו נבחן לרגע מי באמת מעמיס על "אמא אדמה" ערך מטפיזי ?

הטענה שלנו, "חסידי הקיימות", היא שדווקא המודרניות, תרבות הצריכה והשיטה הקפיטליסטית מעמיסים על "אמא אדמה" את אידיאל הצמיחה עד מעבר ליכולת הנשיאה שלה – מתוך אמונה לא מבוססת ש"יהיה בסדר" – האדם ימצא או ימציא כבר חלופה או פתרון. מאז המהפכה התעשייתית אנו מתנהלים כאילו עדיין השפעתנו על משאבי הטבע זניחה לחלוטין (למרות שזה כנראה לא היה נכון גם לפני עשרת אלפים שנה), או כזאת שניתנת תמיד לתיקון. אם נגמר משאב אחד או שניים, נמצא לו כבר תחליף; האומנם? אידיאל הצמיחה בשילוב הריבוי הטבעי גורם לאבדן היערות, סחף קרקעות, התייבשות מקווי מים, אבדן מינים, זיהום אוויר, נהרות, אגמים וימים, מחסור ועליית מחירי חומרי הגלם והמזון, התחממות גלובלית וכו' וכו'.

אל מול כל פעמוני האזעקה הללו, אליהם קשובים חסידי "מוגבלות כוחותיה של אמא אדמה", מסבירים לנו חסידי התפיסה של החברה המודרנית / צרכנית / קפיטליסטית – שכושר ההמצאה של האדם יאפשר לנו למצות עוד ועוד טובין מהארץ, והנזק המצטבר לא יפגע בנו. הרי זו טענה מטפיזית לחלוטין. כדוה"א הוא סופי, וכך גם משאביו. גם אם יכולות הטבע להתחדשות מדהימות, הן אינן בלתי נגמרות ולא תמיד ניתן לתקן נזקים בשירותי המערכת האקולוגית, בטח לא בסקאלת הזמן של בני אנוש. בסופו של דבר גם יכולת ההתחדשות וה"ריפוי" של הנזקים נהרסת גם היא (היא מערכת לא מטה-פיזית).

הנה שלוש דוגמאות למוגבלות כושר הנשיאה של "אמא אדמה":

הראשונה היא כמובן פליטת גזי חממה וההתחממות העולמית. מתוך שלל הטענות של מכחישי אפקט החממה, למעט מהן יש בסיס מדעי – האוקיאנוסים היו במשך עשרות שנים "בופר" מדהים לקליטת עודף הפחמן הדו-חמצני שפלט האדם.  זה היה נכון כל עוד היה פחות או יותר שיוון בקצבים:  כשריכוז ה-CO2 עולה באטמוספרה, גדל גם קצב התמוססותו באוקיאנוסים שכושר הספיגה שלהם עצום. אך אפילו היכולת של האוקיינוסים מוגבלת: לאחר מעבר כושר הספיגה שלהם, כמויות הפחמן הדו-חמצני גורמות כעת לעליית החומציות באוקיינוסים, מה שגורם למשל להלבנת (מוות) של שוניות האלמוגים. כאשר החומציות של האוקיינוסים עולה, יכולת הספיגה שלהם קטנה, ופער בין פליטת הפחמן לאטמוספרה לבין ספיגתו הולך וגדל. עד שנעבור את נקודת האל חזור ואז נקבל מקור נוסף, כמעט בלתי נדלה, של פחמן דו חמצני.

דוגמא שנייה היא משק המים שלנו. אנחנו בגרעון שהולך וגדל, המילוי החוזר השנתי לכנרת ומאגרי מי התהום מצטמצם, אך הצריכה שלנו לא! גם אם בשנות בצורת אנחנו מצליחים לצמצם את הכמויות בהן אנחנו משתמשים, מיד אחרי היציאה מהמשבר צריכת המים גדלה. בעשור האחרון בממוצע חלה התייצבות ואולי אפילו ירידה קלה בצריכה הכללית, אך בשל גידול האוכלסיה הצריכה ממשיכה לגדול.

הפתרון הטכנולוגי הגיע בדמות ההתפלה. אין ספק שעל מנת לסגור את הגרעון ולא לגרום לכריית מאגרים וירידת מפלסים שגרמה להתדרדרות באיכות המים בישראל, יש צורך בהתפלה. השאלה היא כמה?  חסידי הגדלת הצריכה וההיצע – יגידו שאין בעיה, ושאנו יכולים לשלם את מחיר ההתפלה. אבל הם לא מחשיבים את עלויות פליטות גזי החממה וזיהום האוויר בשל דרישות האנרגיה של התפלה (פי 3-4 יותר מדרישות אנרגיה בהפקת מים ללא התפלה). כמו כן, עדיין לא ידועות כל ההשפעות על הסביבה הימית, כמו גם השפעת המחסור במינרלים החיוניים לבריאות האדם במים המותפלים, או העלויות החברתיות של הפרטת משק המים.

דוגמא שלישית לקוחה דווקא מפתרון המזוהה עם תפיסת הקיימות, אך גם הוא לא מתחמק ממגבלות כושר הספיגה וריפוי של "אמא אדמה" – טיפול בשפכים והשקיה בקולחין. לכאורה פתרון פלא נהדר: הנה הפכנו את השפכים – שזיהמו את נחלינו וחופינו – למשאב מים (ואפילו דשן) להשקות את שדותינו. שימוש חוזר במים – לאחר ששרתו אותנו בביתנו הם חוזרים להיות משאב בייצור מזון.

אמאדמה. לא קוסמת.  by purplecastillo

אמאדמה. לא קוסמת.
by purplecastillo

רבים אינם יודעים כי הטיפול השניוני המקובל למי שפכים מטפל ברוב העומס האורגני – פוטנציאל הזיהום המיידי – אבל לא סופח את המלחים, המתכות, ההורמונים, התרופות ושאר מיני תרכובות הנמצאות בשפכים שלנו…

אמא אדמה, ה"קרקע החקלאית" המקבלת את הקולחין המטוהרים יודעת לספוח ולעיתים אף לפרק חלק מהתרכובות האלו. אך למרות יכולותיה המדהימות כתווך נקבובי סופח ומפרק, גם לה יש קיבולת מוגבלת. כפי  שמדעני המים ומהנדסי הטיפול בשפכים בשפד"ן כבר יודעים: לאחר עשרות שנים של טיפול בקולחין השניוניים ע"י החדרה בחולות ליד ראשון לציון, גם לנפח העצום של החולות (מאות מיליוני מ"ק של מסננת סופחת), יש גבול. יכולת הספיחה של מתכות מסוימות כבר הגיע לסף הקיבולת, וכפי שמתרחש גם בקבל חשמלי העובר את סף הקיבולת שלו – הוא גם יכול לפרוק….

אז מה אנו מציעים?
קודם כל לנהל צריכה
במטרה לצמצמה. רב צריכת הטובין שלנו דורשת למעשה שירות ולא משאב – אפשר תמיד לקבל אותו שירות שאנו מבקשים תוך שימוש בפחות משאבים. זה דורש תכנון מוקדם, ולחשוב מחוץ לקופסא: כפי שבערים חכמות כמות הנסועה יכולה לפחות בעשרות אחוזים בזכות עירוב השימושים בעיר. במשק המים, שימוש נוסף במי המקלחת (מים אפורים)  להדחת אסלות, יחסוך לנו מהצורך להתפיל מי שתייה שמבוזבזים על הדחת אסלות או השקיית גינות. בשתי הדוגמאות רמת החיים שלנו לא תיפגע, ואיכות החיים שלנו רק תעלה.

ובסופו של דבר, כן, אין מנוס להגיד את האמת: העולם דורש גם צמצום בקצב הילודה – אבל זה כבר נושא לפוסט אחר לגמרי.

 

טעות יקרה שעוד אפשר למנוע

אפילו בארצות הברית אובאמה מדבר על שינויי אקלים ועל מאמץ להפחתת פליטות פחמן, בעוד שבישראל צועדים בנחישות לאחור.

בחודשיים האחרונים נאבקים ארגוני הסביבה, לצד מרכז השלטון המקומי, התאחדות התעשיינים, איגוד החברות לאנרגיה מתחדשת וגופים נוספים – נגד כוונת הממשלה להקפיא את התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה. התכנית שנמצאת בשנת היישום השניה מתוך 10 מתוכננות, כבר התחילה להראות תועלות כספיות, חברתיות, בריאותיות וסביבתיות שעולות על מטרתה המקורית – הפחתת גזי חממה.

כל צעדי התוכנית נבחרו על ידי האוצר לפי הכדאיות הכלכלית שלהם (צעדים חשובים רבים נדחו מכיוון שלא הבטיחו החזר השקעה מהיר). כעת האוצר שוב עושה פניית פרסה ובולם מדיניות ממשלתית חשובה, אחת מהחיוביות שהובילה הממשלה בשנים האחרונות.

מה תרמו השנתיים הראשונות של יישום התוכנית?

  • מסלול המענקים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בלבד, הביא לפרויקטים שיפחיתו כ-442 אלף טון גזי חממה מידי שנה.
    אותו מסלול מינף השקעות של קרוב ל-470 מליון שקלים מהמגזר העסקי בפרויקטים של התייעלות וחדשנות, מתוך השקעה של 106 מליון שקלים בלבד. ללא המשך התמיכה, המנוף הזה יעצר.
  • מרבית הפרויקטים נפתחו ברשויות מקומיות ובתעשיה בפריפריה – ולא היו יוצאים לפועל לולא התוכנית. יחד איתם מתפתחים גם מקומות עבודה חדשים – ומכאן תרומה חברתית חשובה.
  • מסלול גריטת מקררים ומזגנים ישנים של משרד האנרגיה, אמור להוביל לחיסכון של 50 מליון קוט"ש בשנה – כ-700 שקלים הקלה לחשבון החשמל השנתי של משק בית ממוצע.
  • כל אלה לא לוקחים בחשבון הפחתה בזיהום האוויר הודות למעבר לדלקים נקיים יותר וחסכון בייצור חשמל, הפחתה בתחלואה וכו'.
  • אסור לשכוח כמובן, שהתכנית נועדה להביא אותנו  ליעד שממשלת ישראל התחייבה עליו בפני האו"ם, להפחתת 20% מהגידול הצפוי בגזי החממה עד שנת 2020. עשיה בנושא, גם אם צנועה, מעמידה אותנו בשורה אחת עם המדינות המפותחות והמתקדמות שנאבקות יחד במשבר האקלים.
  • אובאמה בנאום האקלים ההיסטורי באונ' ג'ורג'טאון ביוני, אפילו בארה"ב משנים כיוון

    אובאמה בנאום האקלים ההיסטורי באונ' ג'ורג'טאון ביוני האחרון. אפילו בארה"ב משנים כיוון. מקור http://www.dw.de

    בהמשך מובא מכתב, אחד מיני רבים, שנשלח על ידי ארגוני הסביבה החברים בקואליציית דרכים לקיימות, בהצטרפות איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, לחברי הכנסת.  גם ועדת הפנים של הכנסת, משרד הפנים, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה ונשיא המדינה הצטרפו ופנו בקריאה פומבית למשרד האוצר וראש הממשלה להמשיך את מימון התכנית.

מאוחר יותר, בתוך פחות מיומיים בעזרת קמפיין משותף עם תנועת 350 העולמית, יותר מ-600 אזרחים שלחו מכתבים דומים בלחיצת כפתור אחת לחברי הכנסת. גם אתם יכולים !! לחצו כאן.

המאבק טרם הוכרע ועוד לא נאמרה המילה האחרונה. עיקבו אחרינו בבלוג ובעמוד הקואליציה.


למידע נוסף בקרו בעמוד בקואליציה.

-=-

לכבוד: חבר/ת הכנסת,

הנדון: דחיית יישום התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה – החלטה שתעלה לנו ביוקר

ארגוני הסביבה בישראל פונים אליך בעקבות הכוונה במסגרת תקציב המדינה המוצע לדחות את יישום חלקה השני של התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לשנים 2016-2023, וכן לאסור כל תקינה חדשה שתאפשר את הטמעת הבנייה הירוקה בישראל.

משמעות צעדים אלה היא בלימת מהלכים חיוניים לחסכון באנרגיה וצמצום פליטות גזי חממה וזיהום אוויר בישראל, וכתוצאה מכך חסימת השקעות משמעותיות לפיתוח חדשנות והתייעלות, פגיעה בהפחתת יוקר המחיה והנצחת התנהלות בזבזנית ובלתי אחראית. יתר על כן, ההחלטה תפגע אנושות ביכולתה של מדינת ישראל לעמוד בהתחייבותה הבינלאומית להפחתת 20 אחוז מהגידול בפליטות גזי החממה מתחומה עד שנת 2020

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר (4.6) בועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מירי רגב, במסגרת יום הסביבה בכנסת, קבעה הועדה פה אחד כי אין להקפיא את יישום התכנית, לאור התועלות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות שלה – העולות בהרבה על מטרתה המקורית.

א. המשמעות בהיבט המקומי: אובדן מאות מיליוני שקלים למשק

בעקבות החלטת הממשלה על קביעת יעד לצמצום פליטות גזי החממה, בשנת 2010 הכינה, אימצה ותקצבה הממשלה תכנית לאומית להפחתת פליטות, שהייתה אמורה לאפשר את השגת היעד באופן חלקי בלבד, עד לשנת 2020. צעדי התכנית הלאומית נבחרו לאחר תהליך ממושך וקפדני, מתוך סל רחב של אמצעים אפשריים, בראש ובראשונה על פי כדאיותם הכלכלית – כלומר על פי הבטחת החזר השקעה מהיר למשק, תוך מעבר לשימוש חסכוני במשאבים והפחתה בצריכת החשמל בכל המגזרים.

צעדים ראשונים שננקטו במסגרת התכנית, בראשם חינוך הציבור להתייעלות בצריכת החשמל, זכו עד כה להצלחה גורפת, והביאו לחסכון חשוב בהוצאה של משקי הבית. כך, למשל, המבצע הנוכחי של משרד האנרגיה והמים להחלפת מזגנים ביתיים לבדו אמור להוביל לחסכון של 50 מליון קוט"ש בשנה בצריכת החשמל, שהם הקלה של כ-700 שקלים בחשבון החשמל השנתי של משפחה ממוצעת שהשתתפה במבצע.

בנוסף, תכנית המענקים להפחתת פליטות של המשרד להגנת הסביבה, שנכללה גם היא בתכנית הלאומית להפחתת פליטות , צפויה לחסוך למשק 235 מליון קוט"ש מידי שנה עד 2020, שהם למעלה מ-80 מליון ש"ח מידי שנה על הוצאות החשמל, וזאת כפועל יוצא של יישום שני המקצים הראשונים בלבד! זאת ועוד, עד כה יישום התוכנית מינף השקעות של כ-470 מליון שקלים נוספים מהמגזר הפרטי, לאחר השקעה של כמאה מליון שקלים בלבד של המשרד להגנת הסביבה. מרביתן המוחלט של ההשקעות הופנו לפרויקטים בפריפריה, שלא היו יוצאים לפועל אלמלא יישום התכנית – ומכאן חשיבות נוספת, חברתית ותעסוקתית, להמשך יישום תוכנית זו.

איסור על תקינה חדשה בתחום הבנייה ימנע מאמצי פיתוח חשובים של תחום הבנייה הירוקה בישראל, המהווה מנוע חשוב לצמיחה ירוקה ואחד המכשירים העיקריים להפחתת פליטות גזי חממה בכל העולם, ובנוסף מאפשר התייעלות בצריכת המשאבים והאנרגיה והוזלה בעלויות המחייה לטווח הבינוני והארוך לדיירים.

כלל התועלות שהוזכרו לעיל אינן מביאות בחשבון תועלות נוספות, כגון חסכון באלפי טונות של דלקים מזהמים בפרויקטים להתייעלות במערכות חימום מים במפעלים, עסקים ומוסדות ציבור, וכן תועלות עקיפות של הפחתת זיהום אוויר, הורדת רמת התחלואה ואף יצירת מקומות עבודה חדשים.

 ב. ההיבט הבינלאומי:

משבר האקלים הוא אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום העולמי. בועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן בדצמבר 2009 התחייבה מדינת ישראל להפחית 20% מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה מתחומה עד לשנת 2020. בעקבות זאת, אישרה הממשלה בחודש נובמבר 2010 תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ותקציב נלווה, שיאפשר את ביצוע התכנית. התחייבות זו מהווה חלק מבסיס ההבנות שאפשר את הצטרפותה של ישראל למועדון מדינות ה-OECD. הקפאת התכנית הלאומית תביא לכשלון מאמצי הממשלה לעמידה ביעד ותפגע במעמדה הבינלאומי ובאמינותה בזירת ה-OECD.

מדינות מפותחות רבות הציבו יעדי הפחתה גבוהים בהרבה מזה של ישראל, ובלוח זמנים קצר יותר. מדינות אלה מקדישות לנושא זה תקציבים נרחבים לאורך זמן, מתוך הבנה שהמאמץ להפחתת הפליטות מסייע, בראש ובראשונה, למצבן הכלכלי והחברתי, תורם לקידום טכנולוגיה מקומית ולשיפור בבריאות הציבור. בדומה למתרחש במדינות מפותחות אחרות, יש לראות בתכנית הישראלית להפחתת פליטות גזי חממה כמנוף אסטרטגי להתייעלות וחסכון, ומעבר להתנהלות ממשלתית אחראית ונכונה.

 ג. לסיכום:

אנו סבורים כי הקפאת התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה היא מהלך חמור שראוי להימנע ממנו. חשוב להבין שההחלטה על דחיית התכנית משמעותה בפועל ביטול התוכנית, כפי שהעריך גם השר להגנת הסביבה, ותביא להפסד משולש למשק: הן כתוצאה מאי-מימוש הפוטנציאל להתייעלות אנרגטית, חסכון במשאבים והפחתת תחלואה; הן מחסימת השקעות בסדר גודל של מאות מליוני שקלים להתייעלות במסגרת השלטון המקומי, התעשייה ומוסדות ציבור; והן מפגיעה במעמדה של ישראל ומחויבותה לתהליך הבינלאומי.

לאור כל האמור לעיל, אנו קוראים לך להצביע נגד הקיצוץ בסעיף זה בתקציב!

400 חלקיקים והחלטה שתעלה לנו ביוקר

תארו לעצמכם שבחדשות מודיעים על גל שריפות ענק המתקרב אלינו ברגעים אלה ממש. עד כה שום גורם לא הצליח לעצור או להשתלט על האש, והיא מכלה כל דבר בדרכה. תארו לעצמכם שבעוד שגל הלהבות מתקרב, מודיעה הממשלה שהיא החלטה לקצץ בתקציב של שירותי הכיבוי וההצלה, ולא רק זאת אלא גם לפזר כמה מיכלי דלק בשדות פתוחים. נשמע מופרך לחלוטין, נכון? לצערנו, לא לגמרי.

 מה עשיתם ב-9 במאי 2013?

ב-9 במאי הודיעה תחנת המחקר בהוואי שרמת הפחמן הדו חמצני באוויר חצתה את רף ה-400 חלקיקים למליון, מצב ששרר על פני כדור הארץ בפעם האחרונה ככל הנראה רק לפני כשלושה מליון שנה. אז כדור הארץ נראה מעט אחרת. בין היתר, לא היו לו כיפות קרח בקטבים, גובה פני הים היה כ-30 מטרים גבוה יותר (מכסה שטחים רבים שעליהם מתרכזת מרבית אוכלוסיית העולם היום), והטמפ' במקומות רבים לא איפשרו התיישבות אנושית.

רף ה-400 חלקיקים למליון הוא נקודה היסטורית בזמן. קו אדום בוהק מהבהב נוסף שחצינו ביעף. הצוותים שעוקבים אחר ריכוז גזי החממה באטמוספירה מתריעים על עליה חדה בריכוז גזי החממה, שהפחמן הדו חמצני הוא השכיח ביניהם, מאז המהפכה התעשייתית. כבר לפני כמה שנים המדע סימן את רף 350 חלקיקים למליון בתור הטווח הבטוח, אליו צריך לחזור במהירות כדי למנוע השלכות קטסטרופליות ובלתי הפיכות בקנה מידה שלא הכרנו.

אבל אין שום סימן, או סיבה, נכון לעכשיו, שהגרף יאט את עלייתו. רק לפני חמש שנים, כשהוקמה התנועה העולמית 350, רמת הפחמן הדו חמצני באטמוספירה עמדה על 390. מאז קצב שריפת הדלקים, הרס היערות, קניית המכוניות, אכילת הבשר, ייצור הבטון  – רק הלך וגבר, ואיתו ריכוז גזי החממה באטמוספירה, ולאחרונה גם – תופעות חריגות המעידות על שינויי אקלים עולמיים.

Photo: For the first time, NOAA's Mauna Loa observatory measured daily CO2 averages above 400 parts per million. That's higher than CO2 levels have been in 5 million years. We have a lot of work to do. But we're starting to do it. Today is certainly sobering. But please SHARE this if you have hope for people power. 350 made this site to mark the occasion today: http://400.350.org/

מתוך עמוד הפייסבוק של תנועת 350

והנה, לפני כמה ימים התבשרנו גם על כוונת האוצר לדחות את היישום של התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה.  התכנית שהוכנה, אושרה ואף תוקצבה –ב-2.2 מליארד שקלים עד תום העשור בעקבות התחייבות ישראל בפני האו"ם (ומאוחר יותר גם בפני ה-ECD ) להפחית 20% מהגידול הצפוי בפליטת גזי החממה מתחומה עד 2020 – כללה בראש ובראשונה צעדים בעלי כדאיות כלכלית: כלומר רק כאלה שהבטיחו לקופת המדינה החזר השקעה ברור, ולא תוך זמן ארוך.

 לכן ההחלטה לדחות את יישום התכנית בשלוש שנים (בואו נודה על האמת – 'דחייה' היא מילה נרדפת ל'ביטול', רק עם תוספת של חוסר ודאות) בעיתוי הזה של מצוקה כלכלית וההודעה החמורה על הדרדרות מצב האטמוספירה תמוה ביותר. לא רק שעוצרים תוכנית חשובה ומוצדקת, עוזבים את שורת המדינות המפותחות שיוצרת חזית מאבק במשבר האקלים ומפנים עורף להתחייבויות שלנו, לא זו בלבד שמתעלמים באופן חסר אחריות מתחזיות מדעיות מדאיגות – גם יורים לעצמנו ברגל ומונעים מתושבי המדינה תועלות כלכליות ובריאותיות מובהקות.

 YNET: דחיית התכנית – מכת מוות להתייעלות אנרגטית בישראל

בשיחות שערכנו עם אנשי המשרד להגנת הסביבה, עלה כי כי ההשקעות שהתקיימו עד עכשיו, מיישום שני סבבים ראשונים בלבד של תמיכה בפרויקטים להתייעלות, הביאו לכך שהשקעה של כמאה מליון שקלים מינפה השקעות של כשש מאות מליון שקלים מהמגזר הפרטי והציבורי – שיצרו מקומות עבודה, פתרונות חדשניים, וחסכון באנרגיה.

במשרד האנרגיה והמים, מעריכים כי הפרויקטים של גריטת מכשירי החשמל הישנים וסבסוד מכשירים חדשים יעילים יותר, חוסך למשפחות רבות מאות שקלים מידי חודש על ידי צריכת פחות חשמל- שמיתרגמת לחסכון של מאות מליוני שקלים למשק. זאת כמובן מבלי להזכיר (כי אף אחד אינו מודד) – תועלות למשק כתוצאה ממעבר לדלקים נקיים יותר בפרויקטים השונים והפחתת תחלואה עקב הקטנה של זיהום האוויר.

נאור ירושלמי בישראל היום: הגיע הזמן להוציא את הראש מהחול

ארגוני הסביבה הפועלים במסגרת קואליציית "דרכים לקיימות" התגייסו למאבק להגנה על התוכנית להפחתת גזי חממה. מכתבים דחופים נשלחו אל שרי האוצר, הכלכלה, השיכון והבינוי, הגנת הסביבה והאנרגיה והמים, כמו גם לנשיא המדינה שמעון פרס, שהיה זה שהתחייב בעצמו בשם הממשלה באו"ם על יעד הפחתת הפליטות. השר פרץ ונשיא המדינה התגייסו אף הם והעבירו מסרים ברורים לממשלה שלא לפגוע ביישום התוכנית.

NRG: הנשיא לאוצר – לכלול בחוק את הפחתת גזי החממה

תמונה שעלתה ברשת 350 העולמית לעידוד הקמפיין הישראלי לשמירה על התכנית להפחתת גזי חממה (מתוך עמוד 350 בפייסבוק)

הבוקר אמורה ליפול ההחלטה בישיבת הממשלה. הגנה על התוכנית הזו היא חיונית. לא רק להפחתת פליטות ולהתייעלות אנרגטית – אלא להתנעת תהליכים ארוכי טווח, לאיפשרו צמיחה ירוקה במשק, בנייה ירוקה, חדשנות – מעבר להתנהלות נכונה ואחראית יותר (כבר דיברנו על זה, קוראלים לזה מנהיגות). בואו נקווה שבהחלטת הממשלה ירימו את הכפפה.

עוד על חציית רף ה-400PPM:

בגארדיאן  || בדה- מרקר || ב-TIME  || ב- New York Times

שוורצנגר ו100 ה-פתרונות לקיימות. יש לכם מה להציע?

ארגון SUSTAINIA עורך בפעם השנייה קמפיין עולמי לזיהוי 100 הפיתוחים המבטיחים ביותר לקידום קיימות ועידוד חדשנות.

הקמפיין יוצא בקריאה המיועדת לעסקים, חברות, ארגונים אזרחיים לא ממשלתיים, חוקרים, בתי ספר וקבוצות קהילתיות "וכל מי שיש לו רעיון טוב" – להציג רעיונות ופתרונות למשבר האקלים, היעלמות המשאבים ובאופן כללי לקדם חברה מקיימת יותר, באחד או יותר מהתחומים הבאים:

  • בנייה
  • מזון
  • אופנה
  • תחבורה
  • טכנולוגיות מידע (IT)
  • חינוך
  • אנרגיה
  • בריאות
  • ערים
  • משאבים

הפירוט המלא לגבי הקריטריונים להגשה נמצא כאן.

היוזמים מציינים כי הם מחפשים פתרונות ש"נוגעים בראש וגם בלב" – פרקטיים וגם מעוררי השראה, ובעלי פוטנציאל לשנות את החברה האנושית בפרק זמן של העשור הקרוב. מאה פרויקטים נבחרים יפורסמו ויקבלו כיסוי תקשורתי נרחב, ומתוכם פרויקט מצטיין במיוחד יזכה בפרס, ובחשיפה רחבה בכנסים בינ"ל בלונדון וקופנהגן במהלך 2013.


לחצו כאן לראות את מאה הפתרונות שנבחרו בשנת 2012

מאחורי היוזמה עומד ארנולד שוורצנגר, ואיתו בצוות השיפוט חברים מכובדים כמו קוני הדגרד, האחראית בנציבות האירופית למשבא האקלים, ראש ממשלת נורבגיה לשעבר ונציג ארגון הבריאות העולמי,  ואחרים.

אקלים ישראלי סוגר שנה

בדצמבר 2011 החלטנו לנסות להשתמש בפלטפורמת הבלוג כדי לעדכן אתכם במתרחש בוועידת האקלים בדרבן. כך נולד "אקלים ישראלי", שהופך בהדרגה לבלוג קבוע ומרכזי בנושאי קיימות ואקלים בישראל.

מאז עברנו שתי וועידות אקלים עולמיות (דרבן בדרום אפריקה וממש עכשיו – דוחא, בקטר) ועוד וועידה היסטורית לפיתוח בר קיימא (בריו דה ז'נירו). בשלושתן בלטו חוסר מנהיגות ואחריות של מנהיגי העולם, למרות שבחוץ נשברו "שיאי מזג אוויר" בכל העולם וכבר נעשה ברור שה"לא נורמלי" הוא ה"נורמלי" החדש. בינתיים, מדינות ורשויות מקומיות מתחילות לפעול לבד, להיערך להשלכות של השינויים (שכבר בשטח) ולהכתיב בעצמן סדר יום חדש.

החברים בפלטפורמת wordpress שמארחת אותנו, עשו עבורנו סיכום של הפעילות בשנה הראשונה:
במהלך 2012 פרסמנו 52 פוסטים (כמעט אחת לשבוע בממוצע), והגענו קרוב ל-5000 צפיות, מ-27 מדינות שונות!  חלק מהפוסטים המשיכו לחשיפה רחבה יותר באתרי חדשות אחרים כמו YNET ו-NRG.

לקראת 2013 אנחנו מזמינים אתכם לעזור לנו להתרחב. נמשיך ונעסוק בנושאי סביבה, אקלים, כלכלה בת קיימא וקיימות בכלל. מעט מידי אנשים בישראל מדברים על אקלים – למרות שהוא משפיע (ועוד ישפיע) על כל אחד מאיתנו.
חושבים שהנושאים בבלוג מעניינים וחשובים? מכירים עוד אנשים שמתעניינים בהם? שתפו אותו עם אחרים. אתם גם מוזמנים מאוד לשלוח לנו חומרים רלוונטיים ואולי להתארח בבלוג. 

בברכת שנה טובה יותר,
מאיה מ.גבעון
climate@sviva.net

Here's an excerpt:

600 people reached the top of Mt. Everest in 2012. This blog got about 4,800 views in 2012. If every person who reached the top of Mt. Everest viewed this blog, it would have taken 8 years to get that many views.

Click here to see the complete report.

נפתחה וועידת האקלים העולמית בקטר

אתמול (יום ב') נפתחה הוועידה ה-18 של האומות המאוחדות בנושא אמנת האקלים, בדוחא, קטר.

אלפי אנשים צפויים להגיע בימים הקרובים לקחת חלק בוועידה, שתימשך עד סוף השבוע הבא, אם כי היא ככל הנראה תהיה קטנה יותר מועידות קודמות – בשל הציפיות הנמוכות ממנה.

בשל עמוד ענן והמתיחות הביטחונית, המשלחת הישראלית הרשמית ביטלה את השתתפותה בוועידה ונציגי הצוות המקצועי בראשות המשרד להגנת הסביבה יישארו בבית. נציגות סמלית של דיפלומטים תשהה בוועידה תחת אבטחה כבדה.

פתיחת הוועידה. מתוך http://www.cop18.qa

מה הולך לקרות בוועידה?
כאמור, הציפיות אינן גבוהות. על פי ההבנות שהושגו בשנה שעברה בדרום אפריקה, הסכם חדש שיחליף את פרוטוקול קיוטו צריך להיבנות עד 2015 ולהיכנס לתוקף לא לפני ..2020. אם יצליחו המדינות להסכים בוועידה הנוכחית על מפת דרכים שתוביל לבניית ההסכם (במילים אחרות, להסכים איך יסכמו) – הוועידה תיחשב להצלחה גדולה.

אתגר נוסף וקריטי הוא מה שמכונה "פער האמביציה". עד כניסת הסכם חדש לתוקף נכונות לנו כ-8 שנים נוספות של דיבורים, והמשך הגידול בפליטות גזי החממה. בדרבן הסכימו המדינות להמשיך בינתיים את פרוטוקול קיוטו, ולפעול להגברת השאפתנות של המדינות – כלומר, לבדוק איך אפשר בכל זאת לגרום למדינות להפחית את שיעור גזי החממה מתחומן, באמצעים שונים.

עבור מדינות ערב, שלראשונה מארחות את וועידת האקלים, חשוב מאוד לקדם את נושא הפיצויים. חלקן כבר עושות צעדים לא מבוטלים בעצמן לקראת הפחתת פליטות – אבל הן יקפידו לאורך הוועידה שהאינטרסים שלהן כיצואניות הנפט המובילות לא ייפגעו, ובכל הסדר מתגבש יובטחו להן פיצויים משמעותיים על הפגיעה במקור ההכנסה העיקרי שלהן.

מתוך אתר הוועידה. קטר הופכת לעיר "חכמה בנייר"

וועידה ירוקה?
ככל שהדיונים מתארכים והתוצאות מתערפלות, המחיר האקולוגי והכלכלי של הוועידות האלה נעשה צורם יותר. חישבו רק על טביעת הרגל הפחמנית של אלפי האנשים המגיעים למקום בטיסות מרחבי העולם – וזה עוד לפני האנרגיה הדרושה לארגון הדיונים, המלונות, המזון, ההסעות וכו'.

כמו בשנה שעברה, מארגני הוועידה מיהרו להודיע כי הם יעשו כל מאמץ לצמצם את ההשפעות הסביבתיות שלה. במסגרת המאמצים הוועידה תהיה "paper smart " ובמקום הדפסת האג'נדה והטיוטה היומית לכל דורש (מדובר בעשרות אלפי עותקים, כל יום) – המשתתפים יעודדו להשתמש בגרסאות אלקטרוניות. צי האוטובוסים שישמש את המשתתפים בנסיעה מאזור המלונות במרכז העיר למקום הכינוס יכלול אוטובוסים היברידיים, מונעים בגז או בתחליפים, ו-על פי הצהרת המארגנים לפחות – יושקעו כספים בפרויקטים שונים לאיזון פחמני של הכנס.

בימים הקרובים נשוב ונעדכן בסיפורים וחדשות מתוך הוועידה. השארו איתנו..