מרוב טיוטות לא רואים את היער

השבוע השני והמכריע של הדיונים נפתח היום בועידה. לאחר סוף שבוע רגוע יחסית, המסדרונות, חדרי הישיבות, הקפיטריות וכל פינות העבודה שוב התמלאו וקשה מאוד למצוא מקום לשבת לרגע. אנשים לבושים בהידור לצד נזירים בודהיסטים ובני נוער בחולצות קרועות אינם מחזה נדיר, במיוחד במתחמים בהם ארגונים אזרחיים מעבירים פעילויות והרצאות. זה גם השבוע בו מגיעים לועידה מנהיגים פוליטיים רבים, והלחץ והעייפות מתחילים להופיע ולהשפיע.

משיחות מסדרון עם נציגים שונים, לצערנו אי אפשר לבשר על תפנית חיובית בשיחות (עדיין..?).

היםו נודע לנו על מחלוקות חריפות בקבוצת העבודה שדנה בתקופת ה-Review. כפי שסוכם בקנקון לפני שנה, המדינות אמורות לערוך חשיבה מחדש, בהתבסס על ידע מדעי שהתווסף, על מטרת ה-2 מעלות ולבחון האם היא מספיקה ותעמוד במטרות של אמנת האקלים (מניעת משבר אקלים בלתי הפיך). מתברר, כי טיוטת העבודה שהוגשה למשלחות אינה תואמת את ההבנות שהושגו, ולמעשה במובנים רבים מחזירה את העבודה לאחור.

בנושא של התחייבות על תקופת הפחתה נוספת להפחתת גזי חממה, משלחות מתלוננות כי טיוטת העבודה (שמגיעה לעשרות רבות של עמודים) היא מסורבלת, ארוכה מידי ובלתי אפשרית לעבודה. לגבי התוכן, נראה שאין שום התגמשות בעמדות המשלחות לדיונים: מדינות מפותחות כמו ארה"ב, קנדה, רוסיה ויפן אינן מוכנות להתחייב לתקופה נוספת כל עוד המתפתחות לא לוקחות על עצמן שום מחויבות, והמתפתחות תובעות פעולה מיידית מיתר העולם, אך ללא שינוי בתנאים שחלים עליהן.

נציגים שיתפו בתסכול הרב שהם חשים לנוכח חוסר ההתקדמות.  למרות ההבנה של חשיבות השיתוף המירבי של כל המדינות על מנת לנסות לגבש קונצנזוס, חלקם אמרו שמדינות מתפתחות רבות משתמשות בבמה הניתנת להם באופן שגוי ומעכבות כל דיון ודיון, גם בהערות טכניות שוליות יחסית (כולל על מיקום סימני הפיסוק בטיוטות העבודה), ובכך למעשה מחבלות בעצמן בהזדמנות שניתנת להן.

עוד נרמז, שתקופת התחייבות נוספת, אם תהיה כזו, תחל לא לפני 2020 – ולכן מדינות מערביות רבות שכבר הסכימו בעבר לתמוך כספית במדינות מתפתחות ולהעביר סכומים גדולים מאוד לGreen Climate Fund שוקלות להשהות את הסיוע הכספי עד לתקופה זו. יש הטוענים שזה צעד מובן לא רק בשל המשבר הכלכלי הנוכחי אלא גם בגלל סכומים לא מבוטלים שכבר הושקעו על ידי מדינות אלה בסיוע למדינות המתפתחות.

 

עד כאן לבינתיים.