רשמים ראשונים
אלפי מילים (לקט תמונות ראשון)
התכוונו לעשות את זה כבר מזמן, אבל בשל אלפי המשתמשים העומס על הרשת הוא עצום והעלאת תמונות לרשת הופך להיות אתגר קליל ומהנה (שנמשך פה יום יומיים פחות או יותר. לתמונה).
לכן בשלב זה נשתף בדגימה קצרה בלבד מהתמונות, בתקווה להוסיף נוספות בקרוב.
מתרשמים מאחד מדוכני ההסברה בתצוגות בוועידה. ניכר שדרום אפריקה התניעה מאמצי הסברה רחבים לקראת האירוע
קטע קטן מלוח ההודעות בקיר. בכל רגע נתון מתחרים על תשומת ליבך עשרות אירועים, הרצאות ושיחות – בנוסף לדיונים הרשמיים
במתחם הדוכנים אפשר גם לשבת לשיחה ומנוחה קצרה בקפיטריה. כלומר, אם תצליחו למצוא כסא
מאות רשויות מקומיות התחייבו לפעולה להתמודדות עם משבר האקלים
בעוד התהליך הבינלאומי ממשיך לדשדש ולאכזב, קרן אור של תקווה ועשייה אמיתית זרחה עלינו מהביתן של השלטון המקומי.
950 רשויות מקומיות מכל רחבי העולם חתמו על אמנת הערכות והסתגלות למשבר האקלים, (Durban Adaptation Charter) במסגרת כינוס של ארגון ICLEI, שהתרחש במקביל לועידת דרבן. החתימה על האמנה היא אקט של התחייבות פוליטית לחיזוק הפעולה המקומית לבניית חוסן* מקומי מפני משבר האקלים. פעם נוספת, ערים ורשויות מקומיות לוקחות אחריות על עתיד תושביהן ואינן מחכות עוד לישועה מהתהליך הבינלאומי או מהממשלות המרכזיות.
בהצטרפותם לאמנה, המנהיגים התחייבו למטרות הבאות:
- להכניס את נושא ההערכות למשבר האקלים ("אדטפציה") כחלק אינטגרלי בתכניות הפיתוח של הרשויות המקומיות
- להכין אסטרטגיות לאדפטציה מקומית, בהתאמה ובסינרגיה עם תוכניות הפחתת גזי החממה
- לקדם אמצעי אדפטציה שמותאמים לצרכים של אוכלוסיות מוחלשות ולהבטיח פיתוח כלכלי בר קיימא
- לקדם את תפקיד מערכות אקולוגיות תקינות בתשתית ירוקה לרשויות מקומיות
- לחפש ולפתח מקורות מימון יצירתיים
מתוך אחד מאירועי הצד במתחם השלטון המקומי בועידה. מתוך ICLEI.ORG
חתימת האמנה הזו היא אבן דרך היסטורית בפעולה העולמית להתמודדות עם משבר האקלים, והוכחה נוספת לכח העצום ויכולת הפעולה האמיתית שנמצאת בידי השלטון המקומי – מבלי לחכות לשלטון המרכזי ולתוצאות התהליך הבינלאומי.
לפני שנה, במקביל לועידת קנקון שהתקיימה במקסיקו, מאות רשויות מקומיות חתמו על אמנת Mexico City Pact וכן התניעו את היוזמה לרישום ודיווח פליטות גזי חממה מרשויות מקומיות. שני צעדים אלה היו פריצת דרך בהתמודדות של רשויות בכל העולם עם משבר האקלים. רשויות מקדמות אלפי אמצעים שונים, לא רק לשם הפחתת גזי חממה, אלא גם לשם יצירת סביבת חיים טובה ונעימה יותר לתושביהן: פיתוח אמצעי תחבורה יעילים, נקיים וזמינים; נטיעת עצים ופיתוח אתרים ירוקים עירוניים; שימור המגוון הביולוגי בתוך הערים; החלפת אמצעי תאורה, חימום, קירור וכדומה להתייעלות אנרגטית שיפוץ מבנים ותשתיות, יצירת מקומות עבודה, מנגנונים וגופים כדי למסד את הפעילות לאורך זמן.
הדרכה בביתן ההדגמה של קואליציית האקלים של קייפ-טאון בוועידה
כפי שנאמר באירוע: הרשויות המקומיות לבדן לא יצילו את העולם ממשבר אקלים בלתי נשלט, אבל הן יכולות לעשות הרבה מאוד, והן מראות את הדרך לממשלות המרכזיות.
מהי בניית חוסן? המונח“Resiliency” תופס מקום מרכזי יותר ויותר בשיח הסביבתי-חברתי סביב שינויי האקלים. מעוניינים לקרוא עוד? לחצו כאן.
גאווה מקומית: קק"ל מציעה לעולם ידע חשוב לאדפטציה
לצד הדיונים הרשמיים והמייגעים, מתקיימים במשך הועידה מאות אירועים נוספים שמכונים "אירועי צד". בתוך אזור השיחות מתקיימים אירועים המאורגנים על ידי המשלחות והארגונים המשתתפים בכינוס, ואירועים אלה מכונים "אירועי צד רשמיים". בנוסף נערכים כמובן עוד שלל הפגנות, עצרות, התכנסויות, תפילות, כינוסים, מעגלים ומשולשים – במגוון הזדמנויות ומקומות ברחבי העיר.
במוצאי שבת ערכו נציגי הקרן הקיימת לישראל בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה אירוע צד רשמי שדן בייעור והערכות למשבר האקלים, והציג פרקטיקות ופרויקטים שמתבצעים בארץ על ידי הקק"ל. בשל השעה הבעייתית האווירה היתה אינטימית, אבל חיובית ביותר.
הד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פתחה במצגת קצרה אודות ההערכות של מדינת ישראל לקראת השלכות משבר האקלים. למעשה, הממשלה החלה לעסוק בתחום זה רק לאחרונה. בעקבות משרד של המשרד, הוקם מרכז ידע שמטרתו לאתר פערי ידע בנושא הערכות להתמודדות עם השלכות משבר האקלים בישראל, ולגבש המלצות למדיניות בתחום. נתניהו סיפרה על הצוותים השונים של המרכז, ועל הכוונה להשתמש בשלב זה של גיבוש הידע כבסיס לפיתוח תכנית לאומית להערכות להשלכות משבר האקלים.
לאחר מכן, ד"ר דויד ברנד, מנהל אגף הייעור בקק"ל סיפר על הסכנות שמציג משבר האקלים באזור המזרח התיכון ליערות. כבר כעת נצפית מגמה ברורה של תמוה מוגברת של יערות עקב ירידה בכמויות המשקעים ועליה ברמת האידוי. שתי תופעות אלה גם מגבירות את הסכנה לשריפות יער, כפי שנוכחנו כולנו בדיוק היום לפני שנה. ד"ר ברנד הציג מספר דרכי התמודדות עם התופעה: דילול מאסיבי ויצירת שבילי אש למניעת וצמצום שריפות יער, וכן השקעה רבה בפיתוח זני עצים עמידים לתנאי האקלים החדשים.
איציק משה, מנהל מרחב דרום של הקק"ל, סיפר על המאמצים למנוע תופעת סחף קרקע פוריה ושחיקת קרקע, באמצעות חזרה לטכניקות חקלאות קדומות שהיו בשימוש בארץ כבר בתקופת המלך שלמה. אז התקיימה בארץ חקלאות באזורים מדבריים, שהתבססה על ניהול נכון של מי שטפונות. תכנון נכון של השטח, תיעול ואגירה של מי נגר עילי, יכולים להבטיח אספקת מים שוטפת ללא צורך בתוספת השקיה גם במקומות בהם כמות המשקעים לא עולה על 10 מ"מ גשם בשנה! משה הרשים את הקהל בצילומי אוויר של שטחים נרחבים שעברו פרויקטי ייעור האזורים צחיחים וצחיחים למחצה, ועברו שינוי מרהיב תוך כעשור.
האירוע זכה לתגובות חמות, והרבה שאלות ומחמאות מהקהל, כולל בקשה לסיור לימודי בארץ. רק שואל אחד תמה לגבי ההיגיון מאחורי פרויקט הפקת פצלי השמן בחבל עדולם.. אנחנו מצטרפים לתמיהה (אם כי כמובן, אין לפרויקט זה קשר לפעילות המבורכת של הקק"ל).
אין ספק שיש לממשלת ישראל מה להציע בתחומים של ידע, טכניקות ופיתוחים שיעזרו למדינות רבות להתמודד עם המשברים הקשים ששינויי האקלים יביאו איתם. ככל שתקדים הממשלה להיערך, כך נוכל לנצל משאבים אלה לטובה.
משבר האקלים – המציאות; יועבר בשידור חי מ13:00
ארגון ה- National Wildlife Federation יערוך היום בשעה 13:00 אירוע על השפעות משבר האקלים כפי שהן כבר נצפות בטבע, בדגש על ביקור וירטואלי באלסקה.
הדובר: לארי שוייגר, נשיא NWF
israelclimatecoalition 