זה לא הכמות. זה המגוון

יום עיון נוסף בסדרת ימי העיון של מרכז הידע להערכות לשינוי אקלים בישראל נערך בתחילת החודש, הפעם בנושא השפעת שינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל. השורה התחתונה? יש ממה לדאוג, אבל עוד הרבה לפני שינוי האקלים…

מהו מגוון ביולוגי? מגוון הוא מדד לשונות בטבע, והוא חשוב בכל הרמות: מרמת הד.נ.א – מגוון הגנים השונים הקיים בתוך מין מסוים (מה שיכול להקנות לו יכולת הסתגלות טובה לשינויים, למשל), דרך עושר המינים בבית גידול מסוים ועד הרכב של בתי גידול שונים באופיים.  ישראל זכתה מעצם מיקומה ותנאי האקלים היחודיים שלה למגוון ביולוגי גבוה ביותר.

למה זה חשוב? מעבר לרמה הבסיסית המוסרית, של שימור אוצרות הטבע והגנה עליהם, המגוון הביולוגי מספק לחברה האנושית שירותים חיוניים, המכונים "שירותי מערכת": סינון וניקוי מים, טיהור האוויר, מזון, מי שתיה, חומרים ותרכובות שמשמשים אותנו בכל תחומי התעשייה – (לבוש, בניה, תרופות ועוד).

על פי ד"ר מרסלו שטרנברג, יו"ר האגודה הישראלית לאקולוגיה וראש צוות המחקר במרכז הידע, הנחת

מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה

היסוד היא שככל שמערכת אקולוגית מונה מספר גבוה יותר של מינים שונים, היא יציבה יותר. אזור המזרח התיכון מתאפיין בשונות גבוה של משקעים וטמפ', כך שהמינים שחיים פה כבר ניחנים בעמידות גבוהה יחסית. עם זאת, החשש הוא ששינויי האקלים יתרחשו מהר מידי ו/או בצורה קיצונית שלא תאפשר הסתגלות, ותוביל להכחדות מינים ובתי גידול מקומיים. יתכן שהשינויים הצפויים, ובראשם ההתחממות והירידה במשקעים, ימתחו את יכולת ההסתגלות של המינים המקומיים עד מעבר לקצה – רמזים לתופעה המדאיגה ניתן כבר לראות בתופעה חסרת תקדים של התייבשות ומוות של שיחים ועצים מקו קרית מלאכי ודרומה, לאחר 7 שנות בצורת רצופות.

לאחר סקירה כללית של פרופ' חיים קותיאל, ראש צוות האקלים במרכז הידע, סיפר שטרנברג על עבודת הצוות, שנחלק לשלושה תת-צוותים: מערכות אקולוגיות יבשתיות, מערכות אקולוגיות ימיות, ומערכות אקולוגיות של מים מתוקים. כל המערכות האקולוגיות הללו נתונות במצוקה גם ללא שינויי האקלים – עקב צפיפות אוכלוסין גבוה ופיתוח מואץ ובלתי מקיים.

שטרנברג הוסיף כי הצוות נתקל בבעיה רצינית של פערי ידע וחוסר ודאות.  בתחום של ניטור משקעים ישראל נחשבת מהמובילות בעולם (450 מדי גשם בשטח) – אך עדיין הן מספקות נתונים חסרים ביותר, ולכן אחת ההמלצות הראשונות, בדומה להמלצות של צוותים אחרים, היא השקעה בהגברת הניטור.

המלצות נוספות לצעדי מדיניות שיועברו על ידי הצוות לממשלה:

1. יצירת מסדרונות אקולוגיים
2. הגברת אכיפת חוקים קיימים שתפקידם להגן על שטחים פתוחים
3. הגברת המחקר בתחום – קיים מעט מאוד ידע בתחום
4. הסדרת הטיפול במינים פולשים, כולל חקיקה בנושא
5. שיפור ניטור אוכלוסיות מינים מזיקים
6. חיזוק הקשר בין המדע למדיניות

גאווה מקומית: קק"ל מציעה לעולם ידע חשוב לאדפטציה

לצד הדיונים הרשמיים והמייגעים, מתקיימים במשך הועידה מאות אירועים נוספים שמכונים "אירועי צד". בתוך אזור השיחות מתקיימים אירועים המאורגנים על ידי המשלחות והארגונים המשתתפים בכינוס, ואירועים אלה מכונים "אירועי צד רשמיים". בנוסף נערכים כמובן עוד שלל הפגנות, עצרות, התכנסויות, תפילות, כינוסים, מעגלים ומשולשים – במגוון הזדמנויות ומקומות ברחבי העיר.

במוצאי שבת ערכו נציגי הקרן הקיימת לישראל בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה אירוע צד רשמי שדן בייעור והערכות למשבר האקלים, והציג פרקטיקות ופרויקטים שמתבצעים בארץ על ידי הקק"ל. בשל השעה הבעייתית האווירה היתה אינטימית, אבל חיובית ביותר.

הד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פתחה במצגת קצרה אודות ההערכות של מדינת ישראל לקראת השלכות משבר האקלים. למעשה, הממשלה החלה לעסוק בתחום זה רק לאחרונה. בעקבות משרד של המשרד, הוקם מרכז ידע שמטרתו לאתר פערי ידע בנושא הערכות להתמודדות עם השלכות משבר האקלים בישראל, ולגבש המלצות למדיניות בתחום. נתניהו סיפרה על הצוותים השונים של המרכז, ועל הכוונה להשתמש בשלב זה של גיבוש הידע כבסיס לפיתוח תכנית לאומית להערכות להשלכות משבר האקלים.

לאחר מכן, ד"ר דויד ברנד, מנהל אגף הייעור בקק"ל סיפר על הסכנות שמציג משבר האקלים באזור המזרח התיכון ליערות. כבר כעת נצפית מגמה ברורה של תמוה מוגברת של יערות עקב ירידה בכמויות המשקעים ועליה ברמת האידוי. שתי תופעות אלה גם מגבירות את הסכנה לשריפות יער, כפי שנוכחנו כולנו בדיוק היום לפני שנה. ד"ר ברנד הציג מספר דרכי התמודדות עם התופעה: דילול מאסיבי ויצירת שבילי אש למניעת וצמצום שריפות יער, וכן השקעה רבה בפיתוח זני עצים עמידים לתנאי האקלים החדשים.

איציק משה, מנהל מרחב דרום של הקק"ל,  סיפר על המאמצים למנוע תופעת סחף קרקע פוריה ושחיקת קרקע, באמצעות חזרה לטכניקות חקלאות קדומות שהיו בשימוש בארץ כבר בתקופת המלך שלמה. אז התקיימה בארץ חקלאות באזורים מדבריים, שהתבססה על ניהול נכון של מי שטפונות. תכנון נכון של השטח, תיעול ואגירה של מי נגר עילי, יכולים להבטיח אספקת מים שוטפת ללא צורך בתוספת השקיה גם במקומות בהם כמות המשקעים לא עולה על 10 מ"מ גשם בשנה! משה הרשים את הקהל בצילומי אוויר של שטחים נרחבים שעברו פרויקטי ייעור האזורים צחיחים וצחיחים למחצה, ועברו שינוי מרהיב תוך כעשור.

האירוע זכה לתגובות חמות, והרבה שאלות ומחמאות מהקהל, כולל בקשה לסיור לימודי בארץ. רק שואל אחד תמה לגבי ההיגיון מאחורי פרויקט הפקת פצלי השמן בחבל עדולם.. אנחנו מצטרפים לתמיהה (אם כי כמובן, אין לפרויקט זה קשר לפעילות המבורכת של הקק"ל).

אין ספק שיש לממשלת ישראל מה להציע בתחומים של ידע, טכניקות ופיתוחים שיעזרו למדינות רבות להתמודד עם המשברים הקשים ששינויי האקלים יביאו איתם. ככל שתקדים הממשלה להיערך, כך נוכל לנצל משאבים אלה לטובה.