יוצאים לדרך!

חברי משלחת ארגוני הסביבה לוועידת האו"ם בריו יתחילו לצאת, החל ממחר, לברזיל.
הגיע הזמן להציג את חברי המשלחת:

• נאור ירושלמי – מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל
• ד"ר אורלי רונן – מנכ"לית מרכז השל לקיימות
• עו"ד דנה טבצ'ניק – אדם טבע ודין
• מיכל ביטרמן – מייסדת שותפה וחברת הנהלה של המועצה הישראלית לבניה ירוקה
•  הנאדי הג'ריס – איגוד ערים לאיכות סביבה בקעת בית נטופה
• מור גלבוע – מנכ"ל מגמה ירוקה
• עינט קרמר – מנכ"לית "טבע עברי"
• ורד בלן – רכזת תחום מזון מקיים במרכז השל
• מיכל שמאי – רכזת הרשת הירוקה במרכז השל
• מאיה מילרד גבעון – רכזת קואליציית דרכים לקיימות, יו"ר שותפה של מגמה ירוקה, וכותבת שורות אלה.

ריו. מחכה לנו? אולי. לנו ולעוד חמישים אלף איש

חלק מחברי המשלחת יוצאים לדרכם מחר, והאחרונים יגיעו לריו ב-19 ליוני.

סדר היום יכלול תדרוכים יומיים (פנימיים ויחד עם המשלחת הישראלית הרשמית), השתתפות במגוון סדנאות ואירועי צד, הצגת נייר העמדה של הארגונים בביתן הישראלי ובפורומים שונים – וכמובן – דיווחים שוטפים לארץ. הימים האחרונים (לרבות ברגעים אלה ממש) מתאפיינים בפעילות קדחתנית להשלמת ההכנות לנסיעה, לקריאת עשרות מסמכי ההכנה, יצירת קשרים עם ארגונים מארצות אחרות המתעתדים להגיע לוועידה ולהדפסת ניירות עמדה שיציגו את פעילות הארגונים.

תודה גדולה שלוחה לכל מי שהפכו את המשלחת לאפשרית: קרן היינריך בל, הקרן לסביבה ירוקה, מענקי ROI, וחברת שיכון ובינוי. על מנת לצמצם את העלויות ככל שניתן, יתארחו חברי המשלחת אצל משפחות מהקהילה היהודית המקומית.

מתכוננים לוועידת ריו

בעוד כשלושה שבועות תיפתח בריו דה ז'נירו וועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא, שזכתה לכינוי "ריו+20" – מכיוון שהיא מציינת עשרים שנה לוועידה היסטורית,  שהתקיימה אף היא בריו, ובה פורסמה "אג'נדה 21 ושלושה אמנות סביבתיות חשובות.

עוד אודות הוועידה תוכלו לקרוא בפוסטים קודמים שלנו: למשל כאן  וגם כאן.

מארגני הוועידה הכריזו שהיא צפויה להיות הוועידה הגדולה אי פעם – עם צפי להגעה של כ-50 אלף איש לעיר. לדברי המארגנים, כ-250 מנהיגים אישרו את הגעתם לוועידה, מהם נשיאים, ראשי ממשלה, נציגי שושלות מלוכה, שרים ועוד. בין השמות המפורסמים שהוזכרו בתקשורת, עלה שמם של הנשיא הרוסי פוטין, נשיא צרפת הטרי פרנסואה הולנד, נשיא דרום אפריקה, אקוודור, ספרד, ראשי ממשלת סין והודו ואחרים.

מישראל תצא גם תצא משלחת לא מבוטלת של נציגי משרדי ממשלה וארגונים עסקיים. הנשיא פרס הוזמן לוועידה באופן אישי על ידי שגרירת ברזיל בישראל, אך בשל התנגשות של תאריכי הוועידה בריו עם וועידת הנשיא השנתית, נאלץ לבטל את נסיעתו. גם ראש הממשלה נתניהו קיבל הזמנה אישית, אך טרם טרח להשיב אם בכוונתו להצטרף למשלחת. קואליציית דרכים לקיימות פנתה במכתבים אישיים לרוה"מ בנימין נתניהו, כמו גם לראש המועצה הלאומית כלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, ולנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בקריאה להצטרף ולהוביל את המשלחת הישראלית לריו.  כל השלושה  נשאו דברים נלהבים בזכות כלכלה ירוקה בחודש פברואר האחרון בוועידת הצמיחה הירוקה הראשונה. עם זאת, עד לכתיבת שורות אלה טרם התקבלו תשובות חיוביות במערכת…

ריו דה ז'נרו. ימי הוועידה הוכרזו כימי חופש כדי לעודד תושבים לצאת מהעיר ולהקל על העומסים הצפויים

בין הנציגים של המשלחת הרשמית לוועידה ישתתפו נציגי: המשרד להגנת הסביבה (שגם מלווה את כל שיחות ההכנה בשנה ומשהו האחרונות ומנצח על תהליך ההכנה הממשלתי), התמ"ת, החוץ, החקלאות, האוצר, עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי, מועצות אזוריות מגידו ותמר, הקק"ל, מקורות, נטפים, ורשות החשמל.

גם ארגוני הסביבה שולחים לוועידה נציגות מכובדת. חיים וסביבה המובילים את קואליציית "דרכים לקיימות" אירגנו בסיועם הנדיב של קרן היינריך בל, הקרן לסביבה ירוקה, מענק ROI ותמיכה משיכון ובינוי – 10 נציגים של ארגונים שונים שיצאו לריו, ללמוד ולהשפיע, לשמוע ולהשמיע. פוסט מיוחד יוקדש לחברי המשלחת בקרוב…

ההכנות לוועידה

בחודש אפריל נערך במשרד להגנת הסביבה מפגש הכנה לנציגים של כל הארגונים שישתתפו בוועידה. כאן תוכלו לקרוא את סיכום המפגש.

אמתכם הנאמנה, רכזת קואליציית "דרכים לקיימות" השתתפה במפגש והציגה את הערכות הקואליציה לוועידה. למעשה, ארגוני הסביבה עוסקים כבר למעלה מעשור בהכנסת עקרונות של פיתוח בר קיימא לשיח היומיומי, על ידי חיזוק הקשרים בין סביבה, כלכלה וחברה.

לחצו כאן למצגת שהוצגה במפגש ההכנה

במאי התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס "קיימות אתמול היום ומחר", בארגון המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף עם נציגי החטיבה הסביבתית של ה-OECD, מכון ירושלים, יזמי קלינטק והתאחדות התעשיינים. הכנס עסק בתחזיות בנושאי סביבה וקיימות לישראל לקראת וועידת ריו. גם לארגוני הסביבה האזרחיים הוקדש מושב מיוחד, בו הוצגו זוויות שונות של עבודת הארגונים וחזונם כלפי "כלכלה בת קיימא".

מושב ארגוני הסביבה בכנס קיימות אתמול היום ומחר. מגוון תחומי עשיה.
תודה לאוהד קרני על הצילום

בתחילת השבוע הבא, במסגרת יום הסביבה בכנסת, תיערך ישיבת הכנה אחרונה למשלחת הישראלית לריו.
נמשיך לעדכן…

קיימות. אתמול היום ומחר

כנס של המשרד להגנת הסביבה באוניברסיטת תל אביב הציג תחזיות עתידיות לקיימות בישראל מפי גורמים שונים הפועלים בתחום לקראת וועידת ריו העולמית לפיתוח בר קיימא. להלן כמה רשמים.

 הכנס נפתח במושב אופטימי ומרתק של ישומים כחול לבן בתחום הקלינטק, שסחפו את הקהל במצגות צבעוניות והבטחות לפתרון בעיות העולם: גידול אצות  כמקור לדלק, מזון ותוספי מזון, טיפוח חיידקים המטהרים שפכים ומייצרים על הדרך חשמל, והדברה ידידותית לסביבה – ללא כימיקלים – על ידי עוזרים קטנים על

6 ו-8,  כפי  שכונו על ידי המרצה – (טוב, בקיצור, חרקים ועכבישים). אין ספק ש"אומת הסטארטאפ" יכולה להציע לעולם כמה פתרונות שימושיים לאתגרים עולמיים שילכו ויחריפו: כיצד מנהלים משאבים (למשל מי שתיה), שומרים על קרקע פוריה ומקטינים תלות בדלקים פוסיליים מזהמים, ועדיין מספקים את צרכיהם של יותר ויותר בני אדם בכל שנה?

במושב הבא, נציגי החטיבה הסביבתית של ארגון ה-OECD הציגו את עיקרי הדו"ח שפורסם לא מזמן, המציג את התחזית הסביבתית שלהם לשנת 2050. תרחיש "עסקים כרגיל" אינו משמח, כצפוי. המשך מגמות גידול האוכלוסיה, עליה בצריכת המשאבים ותלות בדלקים פוסיליים מזהמים יהפכו את החיים קשים ביותר. אם המגמות תמשכנה, אנו צפויים לחצות את קו ה"אל חזור" מבחינת ריכוז גזי החממה באטמוספירה כבר בתוך כעשור. המשמעות היא שינויי אקלים קיצוניים שיהפכו אזורים שונים לבלתי אפשריים ליישוב אנושי. דוגמא נוספת: בנושא צריכת מי שתיה, מחברי הדו"ח צופים שללא שינויים בדפוסי הצריכה הנוכחיים, כמעט 40% מאוכלוסיית העולם תימצא במצוקה חריפה של מי שתייה עד שנת 2050.

 את הדו"ח המלא של ה-OECD תוכלו למצוא כאן.

הדוברים הדגישו את הצורך בשינוי מדיניות ברור, והזכירו ברוח דו"ח סטרן, שככל שהפעולות ינקטו מוקדם יותר, כך עלותן הכלכלית תהיה נמוכה יותר. עם זאת, לא התרשמנו במיוחד מסל ההצעות לשינוי המדיניות שהוזכרו בקצרה: ביניהם- הפיכת זיהום יקר יותר מאשר האופציות הידידותיות לסביבה בעיקר על ידי מיסוי ירוק, תמחור נכסי טבע ושירותי מערכת טבעיים, ביטול סובסידיות לדלקים פוסיליים, השקעה בטכנולוגיות קלינטק וכו'. חשוב להבהיר שכל האמצעים הנ'ל לא רק טובים אלא גם חיוניים, ושנשמח לראות את כולם מאומצים –ויפה שעה אחת קודם. עם זאת, לאור הקטסטרופות שתוארו בהמשך תרחיש "עסקים כרגיל", אנו תוהים אם הצעדים האלה מספקים כדי לשנות את התרחיש באופן משמעותי, או שלמעשה אין בהם בשורה של ממש, ומדובר בהמשך "עסקים כרגיל", רק בירקרק.

במושב הבא, נציגים של צוות החוקרים מטעם מכון ירושלים הציגו פירות תהליך מורכב ומרתק שעשו בחודשים האחרונים: ייצור חזון לקיימות לישראל לשנת 2030. כפי שהציגה ואלרי ברכיה, העומדת בראש הפרויקט, למספר '2030' אין משמעות ייחודית והוא יכול היה להיות גם 2050. חשיבות הפרויקט, שהוזמן על ידי אגף המדיניות במשרד להגנת הסביבה, הוא בעידוד חשיבה ארוכת טווח במציאות הכיאוטית הישראלית. לראשונה, כפי שהציגה גלית כהן, סמנכ"לית במשרד להגנת הסביבה האמונה על אגף המדיניות, יש שאיפה לעצור רגע ולחשוב קדימה על חזון רחב יותר, "עם כל תוכניות העבודה, אנחנו רוצים לדעת: לאן אנחנו הולכים? מה אנחנו רוצים להשיג?". נציגי המכון סיפרו על תהליך העבודה, במהלכו יצרו תסריטים שונים לישראל, כולם ריאליים ומבוססים על התפתחות מגמות שונות מתוך תסריט ה"עסקים כרגיל". לאחר מכן, פותחו חבילות של אסטרטגיות שונות והמלצות למקבלי החלטות – כיצד לעודד את החברה הישראלית לנוע לעבר חלק מהתסריטים הרצויים יותר.

 עוד אודות התהליך המרתק ותוצאותיו אתם מוזמנים לקרוא באתר קיימות 2030.

 לארגוני הסביבה הוקדש מושב עצמאי, תחת הכותרת: מושב החברה האזרחית: כלכלת המחר –  חזון כלכלה מקיימת בראי השיח העולמי.

את המושב הנחה נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, כפאנל שבו השתתפו: ד"ר אורלי רותם רונן – מנכ"לית מרכז השל לקיימות; עו"ד דנה טבצ'ניק מאדם טבע ודין; ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ידידי כדור הארץ המזרח התיכון; שגית פורת, רכזת אקדמית של המכון ע"ש אקירוב לעסקים וסביבה באונ' תל אביב ועורכת ראשית של פרויקט "כלכלת המחר"; ועינט קרמר, מנהלת ארגון טבע עברי.

מימין: נאור ירושלמי, אורלי רונן, דנה טבצ'ניק, יובל ארבל, עינט קרמר ושגית פורת. צילום: אוהד קרני

המושב היה קצר אך עמוס: בתוך כשעה הוצגו "טעימות" מתוך העשייה המגוונת של הארגונים בתחום הרחב של קיימות:

• סקירת מגמות בהתפתחות תפיסת הקיימות בישראל בעשור שחלף, מאז הוקמה קואליציית "דרכים לקיימות" בה חברים כל הדוברים הנ'ל (ד"ר אורלי רונן);
• פרויקט "כלכלת המחר", על אימוץ ישראל למגמה עולמית של שינויים מהותיים בכלכלה והפיכתה לבת קיימא (להבדיל מ"יירוק הכלכלה"…הוצג על ידי שגית פורת);
• עבודה של ארגון טבע עברי, המחברת בין סביבה ומקורות המסורת היהודית, ובודקת מה המקורות היהודיים יכולים להציע לעולם בשיח המתפתח על כלכלה בת קיימא (עינט קרמר);
• מחקר של ידידי כדור הארץ המזה"ת המראה כי ניהול משק מים בר קיימא יתרום למשק הישראלי מאות מקומות עבודה חדשים בטכנולוגיות סביבתיות ואחרות (ד"ר יובל ארבל)
• עמדות ארגוני הסביבה לגבי המצב הנוכחי ולקראת יציאת המשלחת הרשמית לריו: לדוגמא: אמנם חלה התקדמות גדולה בעשור שחלף בחקיקה הסביבתית בישראל, אך מצב האכיפה בכי רע, ויישום חוקים מרכזיים וחשובים, כמו חוק אוויר נקי, מעוכב על ידי הממשלה. מגמה של "צעד קדימה ושניים לאחור", שניכרת כמעט בכל תחומי השלטון וניהול המשאבים בישראל.

צילום: אוהד קרני

תודה גדולה לכל המשתתפים, ויישר כח על העשייה!

 ארגוני קואליציית "דרכים לקיימות" עובדים במרץ על סיום נייר העמדה המשותף לוועידת ריו+20. נמשיך ונעדכן.

רגע לפני שמתחילים: מסר ממזכ"לית UNFCCC

"Durban can, Durban must-cupture the global momentum for change and push it forward"

כריסטינה פיגווארז, מזכ"לית UNFCCC ומי שזכתה לשבחים רבים על רוח ההידברות הפרגמטית שהנהיגה בועידת קנקון, במסר חזק ומלא תקווה לקראת פתיחת ועידת דרבן. קוראת למחויבות המדינות לעתיד דל פחמן, שהוא התרחיש בר-הקיימא היחיד האפשרי למין האנושי.

הירוקים באיחוד האירופאי לקראת COP17: הEU חייב להוביל

התארגנות הירוקים באיחוד האירופאי פירסמו השבוע את  ציפיותיהם לקראת ועידת דרבן.
הטון העיקרי הוא לא לתת למשבר הכלכלי שפוקד את אירופה להוריד את נושא האקלים מסדר היום, אלא לקשר בין שני המשברים ולחפש פתרונות משותפים.

הנה מספר מסרים עיקריים מתוך הפרסום:

במצב הנוכחי, האיחוד האירופאי נקרא להוביל שוב את התהליך הרב צדדי ולהפגין מנהיגות.

המטרות לועידת דרבן: 1. הסכם על תקופת התחייבות שניה לפרוטוקול קיוטו ו-2. אסור שהמשבר הכלכלי יוריד מסדר היום את נושא משבר האקלים. האתגר: מציאת פתרונות בינלאומיים משותפים למשבר הכלכלי והאקלימי.  ה"גרין ניו-דיל" המנסח עקרונות לכלכלה ירוקה באירופה יכול להתוות את הדרך.

ובמספרים: לעגן בהסכם מחייב את שנת 2015 כ"שנת שיא הפליטות", (לאחריה כמות פליטות גזי החממה בכל שנה תלך ותרד), ואת היעד העולמי להפחתת 80% מסך הפליטות העולמיות עד שנת 2050- כדי לסגור את הפער בין היעד שנקבע (הגבלת ההתחממות העולמית ל-2 מעלות צלסיוס בטמפ' העולמית הממוצעת), ובין המצב הנוכחי.

לאיחוד האירופאי יש אינטרס להמשך תקופת ההתחייבות בפרוטוקול קיוטו, ולהעלאת רף השאפתנות (ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה): זה יהווה תמריץ לפיתוח הכלכלה האירופאית. לכן אסור להתנות את המוכנות למחוייבות נוספת מצד האיחוד בשום תנאים.

על האיחוד להפסיק להתמקד (במילים אחרות: לחכות ולבזבז זמן) לארצות הברית. יש לעבור להתמקד בסין וכלכלות מתפתחות (סין, הודו, ברזיל).

האם יצליחו באיחוד האירופאי למשוך את הדיונים לקראת התחייבות נוספת ויעדים שאפתניים? נחכה ונראה…

מפגש הכנה למשלחת נערך במשרד להגנת הסביבה

היום נערך מפגש הכנה קצר לחברי המשלחת הישראלית לקראת ועידת דרבן. במפגש, שנערך במשרד להגנת הסביבה בירושלים, השתתפו כעשרים חברים שעתידים לצאת לדרום אפריקה במועדים שונים במהלך השבועיים הקרובים.

שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לנושאי תעשיות ורישוי במשרד שתרכז את נושא המיטיגציה (ראו פוסט קודם על היכרות עם המשלחת), הציגה מצגת קצרה ליישור קו בין המשתתפים לגבי סטטוס התהליך הבינלאומי והנושאים העיקריים שיעמדו על סדר היום במהלך ועידת דרבן.

חלק נוסף כלל עדכונים לוגיסטיים רבים אודות התחבורה הצפויה בעיר (העיר תקיים מערך הסעות מיוחד למשתתפים בועידה, בין איזורי המלונות לאתרי הדיונים, אך לא ברור עדיין איך העיר הקטנה תתמודד עם תוספת של עשרות אלפי אנשים שצפויים לפקוד אותה בעת הועידה), אזהרות בטיחות (לא להסתובב באזורים חשוכים, אזהרה מגילויי מחאה ואלימות אנטי ישראלית, ענייני חיסונים) ומזג אוויר (חם, לח וגשום…).

אין ספק שיהיה מעניין.

 

רוצים להציץ? קחו סיור און ליין, 360 מעלות ממרכז הכנסים בו תתקיים הוועידה