וועידת האקלים העולמית נפתחת בפולין

מחר תיפתח בוורשה שבפולין הוועידה ה-19 של אמנת האקלים של האו"ם – COP19.
מזג אוויר נאה של 8 מעלות יקדם את פניהם של משלחות מ-195 מדינות, ואלפי נציגים נוספים של ארגונים אזרחיים, חוקרים, פוליטיקאים ועיתונאים מרחבי העולם. במשך שבועיים ינסו המשלחות לעשות צעד משמעותי נוסף במגוון רחב של נושאים, לקראת הסכם מחייב חדש שאמור להיחתם עד סוף 2015.

המקום המארח ערוך (והפעם: איצטדיון הכדורגל הלאומי של פולין. אולי האווירה הספורטיבית תעשה טוב לדיונים?), המשלחות כבר שם, אלפי טיוטות, תזכורות ומסמכי הכנה נכתבו, ואפילו האקטיביסטים מוכנים עם בובות דובי הקוטב (אנחנו צופים קאמבק גדול לדובים השנה, אחרי שהוועידה הקודמת נערכה במדבר בקטר). אולם בשונה מהשנים הקודמות, יותר מאי פעם ברור מה עומד על הפרק. אחרי שבסוף השבוע סופת הטייפון הייאן – יש אומרים מהגדולות בהיסטוריה – דרסה ערים שלמות בפיליפינים והרגה אלפי אנשים, וחודש אחרי שה–IPCC קבע ששינויי האקלים מתרחשים במהירות והיקף גדולים משצפו, ושהם נגרמים מפעילות אנושית –  ברור שלא מדובר פה על סתם מספרים – אלא על חיי אדם. לראשונה גם קבע דו"ח הערכת המצב רף כמותי של דלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז) שאותו אין לעבור אם ברצוננו למנוע משבר אקלים בלתי הפיך.

האצטדיון הלאומי בו ייערכו הדיונים. האם האווירה הספורטיבית תסייע?
מקור: משרד איכות הסביבה הפולני

אז מה צפוי לנו?
 מבחינה פוליטית, המצב לא נראה מזהיר. אמנם לא מעט מדינות מקדמות באופן עצמאי תוכניות אקלים, אבל המהלכים איטיים ולא בהיקף מספק. האיחוד האירופאי, שהיה עד עכשיו הרץ המוביל במחויבות להפחתת גזי חממה נתקל בקשיים עקב המשברים הכלכליים בבית, ויכולתו להמשיך ולהוביל את התהליך נמצאת בסימן שאלה. ואם זה לא מספיק, חילופי שלטון ביפן ואוסטרליה מאיימים על המשך הפעילות של מדינות אלה להפחתת גזי חממה – שנחשבה מתקדמת עד כה.

לוועידה מגיעים גם גופים רבים שפרנסתם תלויה בהמשך שריפת דלקים פוסיליים – כלומר, בהחמרת המצב – ומפעילים לחצים לאורך כל השנה על הממשלות על מנת להימנע מהגבלות על פליטות שיפגעו להם בעסקים. בדרך כלל גופים אלה מורידים פרופיל בזמן הוועידה, אך השנה, בצעד מעורר מחלוקת, קיבלה תעשיית הפחם במה יוצאת דופן מהמדינה המארחת, ותקיים אירוע צד רשמי תוך כדי הוועידה. 80% מייצור החשמל של פולין תלוי בפחם, וממשלת פולין לא עושה סימנים שמצב זה עשוי להשתנות בקרוב. הגישה הזו לא תסייע לעולם בניהול הדיונים המורכבים שצפויים בשבועיים הקרובים.

מתוך corporateeurope.org לוגו הוועידה "מתוקן" – ביקורת על השפעת תעשיית הפחם הפולנית

הזווית הישראלית
למרבה הצער, לאחר שנתיים של פעילות חיובית בכיוון הפחתת גזי חממה, בחרה ממשלת ישראל לבלום הכל ודווקא לקחת צעד אחורה. התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה הוקפאה בהחלטת ממשלה בחודש ספטמבר (משיקולים תקציביים), למרות התנגדות משרדי ממשלה וגופים נוספים ועל אף שבשנתיים הראשונות ליישומה (מתוך עשר מתוכננות) כבר הראתה תועלות כלכליות, חברתיות וסביבתיות.
המשלחת הישראלית הרשמית שתייצג את ישראל בוועידה היא אחת הקטנות אי פעם, ומורכבת מקומץ נציגים נחושים של המשרד להגנת הסביבה. הסיבה היא כמובן תקציבית, אך גם משקפת את המקום הנמוך בסדר העדיפויות שמייחסת הממשלה לנושא האקלים.

ממשלת ישראל בחרה לטמון את ראשה בחול בשעה שמדינות העולם מאמצות צעדים משמעותיים להפחתת גזי חממה, והאו"ם מקדם הסכם הפחתת פליטות שיחייב את כל מדינות העולם באופן זהה, כולל ישראל.

ההסכם המתהווה אמור לבטל את ההפרדה הקיימת היום בין מדינות מפותחות למתפתחות, שפוטרת את האחרונות (ביניהן, את ישראל) מהתחייבות רשמית להפחתת גזי חממה. וכך, ב-2015 יש סיכוי סביר שנמצא את עצמנו מחויבים להפחתות שיהיו קשות שבעתיים. התעלמות מהנושא היום לא תפטור את הממשלה מהצורך להתמודד עם לחצי הקהילה הבינלאומית ועם שינויי האקלים הצפויים באזורנו – אלא רק תחריף את קשיי ההתמודדות ותגדיל את עלותם בבוא היום.

עקבו אחרינו לדיווחים נוספים מהוועידה, מאחורי הקלעים ומהתקשורת העולמית.

"COP19 הוא הזדמנות לגבש את ההתמודדות עם שינויי האקלים, ולהראות יוזמות רבות להפחתת גזי חממה כמו גם להתמודדות עם השפעות שינויי האקלים שכבר מיושמות ברחבי העולם. עלינו להרחיב ולהגביר את הפעילות ולהתכונן על ידי כך להסכם עולמי חדש שיאפשר עתיד בטוח יותר"
כריסטיאנה פיגוורז, מזכ"ל אמנת האקלים של האו"ם.

קישורים שימושיים:
שידור חי מהמליאה ומהדיונים
טוויטרים מומלצים: UN_ClimateTalks, @CFigueres, @ClimateCorridor@

 

נגמרו סימני השאלה – AR5 IPCC

ביום שישי, ה-27 בספטמבר, פורסם דו"ח הערכת המצב החמישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים. בקול הברור ביותר שהקהילה המדעית תוכל להשמיע מתבררת התמונה המדאיגה. ומה לגבי השמועות וה"הדלפות" שפורסמו בשבועות האחרונים? פשוט מאוד: יש גורמים חזקים שעלולים להיפגע מהאמת. והם מ-פ-ח-ד-י-ם

ביום שישי האחרון פורסם ה- Assessment Report החמישי (ובקיצור AR5) של ה-IPCC. מדובר באחד האירועים המדעיים החשובים והמתוקשרים ביותר בעולם, שכן לדו"ח הייחודי, תוצר עבודה מפרכת של למעלה מ-800 מדענים מכל רחבי העולם, יש השלכות משמעותיות על מדיניות הממשלות – לא רק בקבלת ההחלטות בועידת האקלים העולמית שתתקיים בעוד כחודשיים, אלא גם בהתנהלות לגבי השקעות כספיות, פיתוח מקורות אנרגיה, הערכות סיכונים ועוד ועוד.

קדמו לפרסום הדו"ח מספר "הדלפות" ו"הדלפות לכאורה" מתוך הדו"ח, שביקשו בעיקר לעורר ספקות, להפריח שמועות ועל ידי כך לערער את אמינותו של הפאנל הבין ממשלתי ואת מסקנות הדו"ח.  לאחר עיון בתמצית הדו"ח החמישי, כמו גם בתגובות מקצועיות אליו מרחבי העולם, ניתן לקבוע בשקט שההדלפות האלה הן סערות בכוס תה, שמטרתן היתה להסיט את הדיון מהעיקר.

הדו"ח המדובר הוא לא פחות מהמסמך המדעי המקיף, המבוסס, והמדויק ביותר שפורסם אי פעם בנושא האקלים. אז למה לבזבז את הזמן בשיחות סרק על שמועות? בואו נתרכז בדבר האמיתי.

השורות התחתונות: אין פה כל הפתעה. מי שעוקב  אחר הדיווחים המדעיים לא יופתע מהדו"ח החמישי הקובע בקול צלול וברור – אולי באופן הברור ביותר שהקהילה המדעית יכולה להשמיע –  שינויי האקלים מתרחשים. הם מתרחשים כאן ועכשיו, והם נגרמים בעיקר בגלל פליטות גזי חממה שמקורן אנושי. נדרשות הפחתות מהירות וגדולות בפליטות גזי חממה, אבל זה לא יספיק – נדרשת גם הערכות כוללת ומסיבית לשינויים חריפים בשגרת החיים כפי שהכרנו אותה בעשרות ומאות השנים האחרונות.

לראשונה, ה- IPCC קובע רמה (מספר מדויק) של פליטות גזי חממה נוספות, אותו אסור לעבור אם רוצים למנוע התחממות הרסנית: עצירת ההתחממות הגלובלית על תוספת של עד שתי מעלות צלזיוס נוספות בטמפ' הממוצעת השנתית העולמית. החדשות הרעות: למרות שהרף הזה כבר מופיע באמנת האקלים מספר שנים, במגמה הנוכחית שלנו אנו צפויים להתחממות של בין 3-6 מעלות צלזיוס נוספות בממוצע השנתי העולמי (כלומר- מקומות מסוימים יתחממו הרבה יותר). החדשות הטובות: על פי הדו"ח, עמידה ביעד הזה, גם אם היא קשה ביותר, עדיין אפשרית.

המשמעות במספרים: נותר לנו לפלוט לאטמוספירה עד טריליון טון (אלף ג'יגה-טון) גזי חממה. מתוך הכמות הזו, חצי מהכמות כבר שוחררה לאטמוספירה. כלומר: חצי טרליון טון פחמן דו חמצני – זה מה שנותר (הרבה פחות מהפוטנציאל שקיים בעתודות הנפט והפחם הקיימות).
על פי הערכת הפאנל – רף זה, בקצב הנוכחי, יחצה עד שנת 2040.

 "התחממות מערכת האקלים הינה חסרת תקדים, ומאז שנות 1950, רבים מהשינויים הנצפים הינם חסרי תקדים לאורך עשרות עד אלפי שנים. האטמוספירה והאוקיינוסים התחממו, כמויות השלג והקרח הצטמצמו, מפלס מי הים עלה, וריכוז גזי החממה באטמוספירה עלה..  כל אחד משלושת העשורים האחרונים היה חם יותר –מבחינת טמפ' יבשתית- מכל העשורים הקודמים החל משנת 1850. בחצי הכדור הצפוני, התקופה שבין 1983-2012היתה ככל הנראה 30 השנה החמות ביותר ב-1400 השנים האחרונות" (IPCC, סיכום למקבלי החלטות, עמוד 2).

הדו"ח קובע (ממצאים חלקיים):

• ריכוז  גזי החממה באטמוסיפרה הולך ועולה, ונמצא כיום ברמה שלא הגענו אליה ב-800 אלף השנים האחרונות. מאז המהפכה התעשייתית חלה עליה של כ-40% בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה – בראש ובראשונה משריפת דלקים פוסיליים, ולאחר מכן עקב שינויים בשימוש קרקע – כריתת יערות. האוקיינוסים סופגים כ-30% מהפחמן הדו חמצני שנפלט לאוויר, וממתנים (בינתיים) את אפקט ההתחממות.
• קיים קשר ברור בין ריכוז גזי החממה ועליית הטמפ' העולמית הממוצעת, ונראה גם קשר ביניהם למחזורי שינוי בכיפות הקרח בקטבים וגודל הקרחונים.
• גזי החממה, שמקורם בפעילות אנושית, הם הגורם המוביל את שינויי האקלים העולמיים.
• ניכרת התחממות בטמפ' האוקיינוסים, וצמצום משמעותי בכיסוי הקרח בקטבים ובגרינלנד.
•  ניכרים שינויים במשקעים העולמיים. הצפי הוא שעונות המונסונים יתארכו, ושהפער בין העונות היבשות לרטובות יגדל, כמו גם הפער בין אזורים הסובלים כבר עכשיו ממחסור במשקעים לכאלה שסובלים מעודפים.
• אדמת הפרמפרוסט מתחממת מאז תחילת שנות 1980. ההתחממות הברורה ביותר נרשמה באלסקה, ב-3 מעלות צלסיוס.

מהמדע למדיניות
תזמון פרסום הדו"ח מן הסתם לא היה מקרי: בעולם מקווים כי פרסום הדו"ח ובו האמירה הברורה מאי פעם יזיז את מקבלי ההחלטות ויפעל לטובת קבלת הסכם עולמי חדש ושאפתני יותר בוועידת האקלים שתתקיים בנובמבר בפולין.

אצלנו, כזכור, לפני כחודש החליטה הממשלה להקפיא את התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה, בניגוד להגיון הכלכלי, סביבתי וחברתי של התכנית ולתועלות המוכחות שלה לאחר שנתיים ראשונות של יישום. אמנם חלקנו בתרומה העולמית לפליטות גזי החממה נמוך (פחות מחצי אחוז), אבל אנחנו נסבול לא פחות מכולם מהתוצאות (ואולי יותר מרבים אחרים, בשל מיקומנו המיוחד). האם הממשלה תוציא את הראש מהחול ותבחר להיות חלק מהפתרון – ולא חלק מהבעיה?

קישורים לקריאה נוספת:

IPCC-הערכת מצב חמישית – תקציר מנהלים
מהו ה-IPCC?
דיווח צפריר רינת בהארץ
YNET על פרסום הדו"ח 
סתמו את הפה לשוללי התחממות כדור הארץ – אופיר פינס 

 

דו"ח חדש: צדק אקלימי ומדיניות כלכלית

מאת: כרמית לובנוב, האגודה לצדק סביבתי

דו"ח צדק אקלימי ומדיניות כלכלית מס' 1  הינו סיכום מחקר חדש של האגודה לצדק סביבתי בשיתוף המכון למחקר חברתי אוניברסיטת תל אביב. במסגרת המחקר נבחנו ההמלצות המתגבשות בישראל לקידום המדיניות להפחתת פליטות של גזי חממה בכלים מתחום הכלכלה החברתית.

המחקר מתמודד עם הטענה שהועלתה בפורומים מדיניים בינלאומיים לפיה המשך ההתעלמות מאי שוויון בתחומי צריכה רבים ובכלל זה דלקים, מהווה חסם מרכזי בתהליכים לגיבוש הסכמים בינלאומיים בנוגע להפחתת כמות פליטות גזי החממה ויישומם.

המחקר בחן את ההשפעה של מדיניות אקלים על הצדק החברתי בישראל בעזרת שתי שאלות   מרכזיות: האם התוכניות להפחתת גזי חממה בישראל, מובילות להגדלה או להקטנה של הפערים בין העשירונים הסוציו אקונומיים בישראל?; ומהי ההשפעה של הצעדים להפחתת גזי חממה על העוני ועל קבוצות האוכלוסייה החלשות במדינה?

המחקר מצביע על כך כי ניתן לקדם מדיניות אקלימית בעלת השלכות חברתיות חיוביות. באמצעות רשימה מומלצת של אמצעי מדיניות קונקרטיים בתחומי החשמל, תחבורה, בנייה, פסולת וכן מספר צעדים כלליים, ניתן לקדם מדיניות צודקת להפחתת גזי החממה.

למידע נוסף: כרמית לובנוב, האגודה לצדק סביבתי carmit@aeji.org.il

פרסומים חדשים: ILGBC על בניה ירוקה, גזי חממה וצמיחה ירוקה

מלבד סיקור כנסים וועידות, דיווח על תהליכים לאומיים ועולמיים – נשתדל להביא מידי פעם דיווחים רלוונטיים אודות פעילות ארגונים החברים בקואליציית "דרכים לקיימות". והפעם עדכון על פרסומים חדשים של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.

במסגרת פעילות המועצה הישראלית לבנייה ירוקה לקידום בנייה ירוקה בישראל עורכת המועצה דוחות מקצועיים שונים בנושאים רלוונטיים. במהלך החודשים האחרונים ערכה המועצה שני דו"חות מקצועיים בנושאים מרכזיים לפעילות הקואליציה:

 דוח בנייה ירוקה והתכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה
לסקטור הבנייה תפקיד מכריע במאמץ הגלובלי להקטין את פליטות גזי החממה כחלק מהמאבק בתהליך שינויי האקלים והשלכותיו. שינוי תפיסתי, פרקטי וטכנולוגי בהקשר למבנים יכול לתרום משמעותית להשגת יעדי הפחתה בהתאם להתחייבותה של ישראל בוועידת קופנהגן 2009 והחלטות ממשלה בנושא.

במחקר זה ריכוז של נתונים מהעולם לגבי הקשר בין סקטור הבנייה ושינויי אקלים, פוטנציאל ההפחתה של גזי חממה ע"פ גישת מחזור חיי הבניין (Life Cycle Approach) ודוגמאות נבחרות בעולם ליישום בנייה ירוקה, שהוכיחו יכולת הפחתה מוצלחת ומשמעותית של גזי חממה. המחקר מתמקד בהערכת פוטנציאל ההפחתה של סקטור הבנייה בישראל בהתבסס על הניסיון העולמי בתחום. לחצו כאן לקריאת הדו"ח.

צמיחה ירוקה
לאור האתגרים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים בשנת 2012 והלאה, נדרשים ממשלת ישראל וגופי המנהל הציבורי והתכנון, לפתח וליישם חשיבה כלכלית הכוללת אמצעים המקדמים צמיחה כלכלית תוך הגנה על משאבי הטבע והסביבה המתכלים, הפחתת פליטות גזי-חממה, זיהום אוויר ותופעות נוספות.

סקטור הבנייה מהווה ענף מרכזי במשק ומשמעותי לצמיחה כלכלית, כאשר סך ההשקעות בענף הבנייה בשנת 2010 היוו כ-7.5% מהתמ"ג. לפיכך בנייה ירוקה מהווה נדבך מרכזי בכל הֶקשר של צמיחה ירוקה ואסטרטגיית קיימות. נייר העמדה של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מפרט את התרומה של בנייה ירוקה כמנוע מחולל צמיחה בישראל על פי שלוש הקטגוריות שהציב המשרד להגנת הסביבה במסגרת התכנית הלאומית לצמיחה ירוקה: יצירת מנועים חדשים לצמיחה כלכלית, שימור והגנה על ההון הטבעי והסביבה ושיפור באיכות החיים ובמעמדה הבינלאומי של ישראל. לחצו כאן לנייר העמדה.

האקלים משתנה. ולכן גם אנחנו

עד כה מרבית המאמצים בארץ ובעולם, עסקו (ובצדק) במיתון משבר האקלים ("מיטיגציה") – מאמצים להפחית את פליטות גזי החממה לאטמוספירה שהם הגורם לשינויי האקלים.

לאחרונה, יותר ויותר מחלחלת ההבנה כי לצד המשך המאמצים להפחית פליטות גזי חממה חשוב להתחיל להערך לשינויי האקלים – כי הם כבר כאן. לפי דו"חות של האו"ם, מליונים ברחבי העולם כבר מכונים "נפגעי אקלים" – בעיקר כתוצאה מבצורת ורעב (באפריקה בעיקר) או שטפונות (דרום מזרח אסיה, אוסטרליה ועוד). לתופעות המזיקות הישירות (אירועי אקלים קיצוני, גלי חום, שטפונות, בצורות, עליה במפלס מי הים ועוד) – מתלווה מגוון רחב ומדאיג של תופעות לוואי, כמו ירידה בכמויות המים לשתיה, התפשטות גורמי מחלות, העלמות מיני צמחים ובעלי חיים והגירה גוברת של פליטים בעקבות מקורות מים ומזון.

האקלים משתנה – ולכן גם אנחנו
לחצו כאן למסמך מידע של הקואליציה בנושא בניית חוסן והערכות לקראת משבר האקלים

המזרח התיכון הוגדר על ידי ה-IPCC כאזור רגיש להשפעות שינויי האקלים – וישראל תידרש להתמודד במוקדם או במאוחר עם כל קשת התופעות המוזכרות. רק הערכות מוקדמת תאפשר צמצום של הנזקים, התאוששות מהירה ואף ניצול הזדמנויות שטמונות באתגרים. למשל, ישראל כבר בין המדינות המתקדמות בעולם בשימוש חוזר במים –  טכנולוגיה כזו ופתרונות אחרים יכולים לסייע למדינות רבות בעולם. הערכות מוקדמת, בהובלת הממשלה, תאפשר לישראל נצל את ההזדמנות ולהיות פורצת דרך ומקור ידע בנושא.

המשרד להגנת הסביבה יזם הקמת מרכז ידע, שמטרתו למפות את הפערים הקיימים בנוגע להשפעות שינויי האקלים על ישראל, ולאחר מכן לערוך המלצות לממשלה למדיניות רלוונטית בתחום. מרכז הידע הישראלי להערכות לשינוי האקלים בישראל הוקם במרץ 2011 על ידי צוות חוקרים ממוסד שמואל נאמן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל אביב. המרכז עוסק במספר תחומים שהוגדרו לו על ידי המשרד להגנת הסביבה: השפעת שינויי האקלים על הכלכלה הישראלית, על המצב הגאו-אסטרטגי, על בריאות הציבור, על משק המים, על המגוון הביולוגי ואופי הבניה העירוני.

לאחרונה השלים המרכז את שלב מיפוי פערי הידע הקיימים בתחומים השונים.
השורות התחתונות:
– התפשטות המדבור, ירידה במשקעים, יותר גלי חום ואירועים קיצוניים, והתחממות.
-גם בתחומים נחקרים יחסית בישראל – כמו משק המים למשל – קיימים פערי מידע משמעותיים ביחס לשינויי האקלים הצפוים.
– דבר אחד ברור: שינויי האקלים ילכו ויחמירו, ונדרשת הערכות מהירה ואסטרטגית של הממשלה בתחומים רבים הקשורים זה לזה.

לחצו כאן לתקציר מנהלים למסמך שהוגש על ידי מרכז הידע למשרד להגנת הסביבה.

בחודשים הקרובים יתרכז מרכז הידע בגיבוש המלצות למדיניות בנושא הערכות לשינוי האקלים בישראל. אנו ניקח חלק בתהליך וכמובן נמשיך לעדכן.

למידע נוסף במשרד להגנת הסביבה – לחצו כאן.

דיווח מדיון בכנסת: ישראל והפחתת גזי חממה- מה מצבנו?

אחד ההדים החיוביים של ועידת דרבן, היא התעוררות הצורך בבדק בית אצלנו. איך מתקדם, אם בכלל, יישום התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה של ממשלת ישראל?

זה היה נושא הדיון שהתקיים היום בכנסת, בועדת הבריאות והסביבה בניהולו של חבר הכנסת דב חנין. הוועדה ביקשה לקבל דיווח ממשרדי הממשלה השונים שאמונים על סעיפים שונים של ביצוע התכנית לקבל דיווח על סטטוס ההתקדמות. כמו כן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין מבעוד מועד מסמך המשקף את תמונת המצב העדכנית במשרדים השונים באשר לביצוע התוכנית.

רגע להשלמת פערים
לטובת הקוראים המסורים, נעצור לרגע ונוסיף מעט רקע. לאחר וועידת האקלים של האו"ם בקופנהגן, בדצמבר 2009, ממשלת ישראל התחייבה על יעד הפחתה של 20 אחוזים מהגידול הצפוי בפליטות גזי החממה שלה עד שנת 2020. כבר נאמר, שבהשוואה למדינות חברות OECD אחרות, מדובר ביעד בלתי שאפתני בעליל, ואף בעייתי בהגדרתו (לא מדובר בערכי החלטה מוחלטים אלא יחסיים לגידול צפוי, שמשתנה לפי תרחישים שונים).

בהמשך הוקמה ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני. הוועדה פרסמה המלצות לתכנית פעולה בנובמבר 2010, ערב וועידת האקלים של האו"ם בקנקון, וההמלצות – בצורת התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לשנים 2012-2020 – אושרו על ידי הממשלה ואף תוקצבו בסכום חסר תקדים של 2.2 מליארד שקלים. ארגוני הסביבה היו שותפים חלקיים לתהליך, אך בשל אופי התקדמות התהליך (רמז: לא בדיוק שקוף ושיתופי) – נאלצו בעיקר לבקר את תוצאותיו. ביולי האחרון פורסם דו"ח משותף של ארגוני הסביבה החברים בקואליציית דרכים לקיימות, ובו ריכוז המלצות בתחומים שונים ופערים שזוהו בתכנית הלאומית. במקביל, המשכנו לעקוב אחר (אי) יישום התכנית.

בחזרה לדיון.
נתחיל מהסוף: גם אם תמומש תכנית הפעולה, במלואה, על פי התכנון, ישראל לא תעמוד ביעד שהציבה לעצמה להפחתת גזי חממה, שהוא הפחתת 22.6 מליון טון גזי חממה. לא נדרשים כוחות קסם או ראיית הנולד לאמירה זו, מהסיבה הפשוטה שהועדה הבין משרדית שכתבה את תכנית הפעולה פשוט לא ניסתה להגיע ליעד. בניגוד למצופה, העבודה לא התחילה מיעד ההפחתה שנקבע על ידי הממשלה, אלא נבדק מהם צעדי ההפחתה הכלכליים (כלומר, אלה המביאים לתועלת כלכלית למשק הישראלי תוך זמן קצר יחסית), העריכה את ההפחתה שניתן להשיג באמצעותם, ואז סכמה אותם יחד לתכנית, המביאה אותנו במקרה הטוב להפחתת 15.95 מליון טון גזי חממה (שהם 14.6% הפחתה, במקום 20%).
צעדים שמחייבים השקעות גדולות עם החזר השקעה ארוך יותר לא נכללו בתכנית, וצעדים שאינם מתבססים על אמצעים טכנולוגיים בלבד אלא מחייבים שינויי התנהגות (כמו למשל, עידוד מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית) – לא נבחנו מלכתחילה. חה"כ דב חנין תהה בקול אודות מתודולוגיית העבודה שהביאה את הועדה לתכנית זו, וטען: "היה יעד ברור, אבל הוא נזנח…נראה שקודם כל נורה החץ, ורק לאחר מכן סומנה סביבו המטרה".

ומה קורה עם הפחתת 15.95 מליון הטון שכן נכללים בתכנית? ובכן, על פי תמונת המצב, אף אחד ממשרדי הממשלה לא עומד כרגע בלוח הזמנים שנקבע על ידי התכנית. נוכחות נציגי משרדי הממשלה בדיון תאמה את מידת התקדמותם בביצוע התכנית. המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים (לשעבר- משרד התשתיות הלאומיות), שלחו נציגים (יש לציין כי שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, אף השתתף בתחילת הדיון), והתייחסו ברצינות לחלקם בתכנית. גם אצלם ניכרים עיקובים בביצוע, אבל ייאמר לזכותם שמדובר בצעדים לא פשוטים (במיוחד כי נדרש אישור ממשרד האוצר, שכידוע, נוהג להאט תהליכים), וכי כן חלה התקדמות חיובית ביותר בתחומים שתחת אחריותם.

לעומתם, משרד השיכון והאוצר לא השתתפו בדיון, והאחרון אף לא השיב לבקשה הרשמית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת להעברת מידע (בניגוד לחוק).

גם אנחנו היינו שם
אמתכם הנאמנה ונאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, השתתפו ודיברו בדיון. כאן תוכלו לקרוא את נייר העמדה שהוגש היום לועדה. לממהרים, להלן ההמלצות / דרישות העיקריות של ארגוני הסביבה מהממשלה בנושא:

1. להתייחס ליעד ההפחתה שנקבע כאל יעד התחלתי בלבד, להציב כעת יעדים שאפתניים יותר ולפעול להשגתם.
2. להשלים את פעילות הועדה הבינמשרדית ולבחון שיפור התכנית בתחומים החסרים (בעיקר אנרגיה, תחבורה ובניה ירוקה) תוך בחינה של כלל ההחלטות המקודמות בנושא זה במשק ותיעדופן בראיה רחבה.
3. לבחון אפשרות להקמת גוף לריכוז תחום האקלים במשרדי הממשלה השונים, שילווה את יישום תכנית ההפחתה הלאומית, ויקדם את ההיערכות לשינויי האקלים ובניית חוסן לקראתם.
4. להכין בהקדם תוכניות מעשיות להתמודדות עם ההשפעות החריפות הצפויות של משבר האקלים, כגון אירועי אקלים קיצוניים, גידול בתחלואה בקרב שכבות חלשות ופגיעה חמורה בחקלאות.
5. לראות בתחום לא רק איום אסטרטגי, אלא הזדמנות: מדינות שמשכילות להבין זאת שמות לעצמן יעדים מרחיקי לכת שיובילו לפריחה כלכלית. בהקשר זה, הוזכר התהליך הממשלתי לצמיחה ירוקה שמקודם בימים אלה על ידי משרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה: חשוב לקשור את נושא שינוי האקלים כם לנושא הצמיחה הירוקה, ולבחון החלטות המתקבלות בתהליך גם לאור שיקולים של השפעתן על תחום זה.

והשורות התחתונות
לאור העובדה שלפני שלוש שנים ממשלת ישראל לא הכירה בנושא משבר האקלים ובודאי שלא הקדישה משאבים לטיפול בו – שינוי הכיוון בפעילות הממשלה הינו מבורך. עם זאת, בהעדר מדיניות רוחבית מסודרת וברורה בנושא של התמודדות עם משבר האקלים, יימשך מצב האבסורד בו הממשלה מקדמת תכנית לאומית להפחתת גזי חממה, ובו זמנית, תומכת בידה השניה בצעדים שיתרמו ישירות לגידול בפליטות גזי החממה והזיהום (כגון מיזם ענק והרסני להפקת פצלי שמן בחבל עדולם, עידוד סלילת כבישים ובניית יישובים חדשים, והפעלת תחנת הכח החדשה שתקום באשקלון על פחם).

לא יתכן גם שפעילות קריטית שאמורה להיות במרכז סדר היום המדיני (כפי שמתרחש במדינות אחרות), תהיה תלויה באוויר – מאז התפטרותו של חיים שני, הועדה כונסה פעם אחת לכינוס פנימי בלבד, ולא המשיכה את פעולתה.

חה"כ חנין הודיע שיישלחו מכתבים למשרדי הממשלה השונים (תחבורה, אוצר ונוספים) בדרישה לקבל דיווח על תוכניותיהם לעמוד בתכנית הלאומית להפחתת גזי חממה. כמו כן, מכתבים עתידים לצאת למבקר המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה – "לעדכנם כי היעד שעליו התחייב הנשיא בפני האו"ם לא יושג".

גם אנחנו נמשיך לעקוב, להתריע, לבקר – ולעדכן.

קישורים:

התכנית הלאומית להפחתת גז"ח – מסמך המלצות ארוני הסביבה

המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

פ ר ג מ ט י ז ם: העידן הבא בהתמודדות העולמית עם שינוי האקלים?

רשת בינלאומית של חוקרים, אנליסטים ומומחים העוסקים בפיתוח אסטרטגיות חדשניות בנושא התמודדות עם משבר האקלים, חברו יחד על מנת לפתח גישה חדשה שתאפשר יציאה מהקיפאון המתמשך בתהליך העולמי למאבק במשבר האקלים: Climate Pragmatism .

לשיטתם, התהליך הנוכחי, המאופיין על ידי ניסיונות חוזרים ונשנים של האו"ם להשליט פתרונות אחידים, במסגרת קפדנית ונוקשה,  נוקט בגישה שגויה. לטענתם, התהליך אינו יכול לשאת פרי מאחר והוא דורש מממשלות השקעות גבוהות והתחייבות ארוכת שנים, תוך חוסר וודאות גבוה לגבי החזר ההשקעות. המחברים קוראים "להחליף דיסק", ולאמץ גישה המבטיחה תועלות כלכליות וחברתיות ברורות, תוך עידוד גמישות, פלורליזם והעדפת פתרונות פרקטיים על פני רעיונות אידיאליסטיים שיישומם בעייתי.

במרכז הגישה, מציגים המחברים סלי פתרונות בשלושה תחומים שונים: 'חדשנות אנרגטית', 'חסינות לאירועי מזג אוויר קיצוני', ו-'הפחתת זיהום ללא חרטות'. לדבריהם, אימוץ עקרונות אלה נכון למדיניות ארצות הברית מטעמים של עצמאות אנרגטית , צמיחה כלכלית  וחוזק חברתי והם למעשה מבקשים לקדם אותם כמדיניות מובילה, במנותק מהשיח (הספקני) הסוער על נושא משבר האקלים בארצות הברית.
את המסמך המלא תוכלו לקרוא כאן.

התוכנית הלאומית להפחתת גז"ח: עדכון1

לפני גל המחאה החברתית שהוביל, בין היתר, להתפטרות מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, החלה לפעול הוועדה בראשותו ליישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.

הנה דיווח שפורסם ב-NRG לגבי הפעילות, וכן טור ביקורת של אביב לביא.

משרדי התשתיות והגנת הסביבה אמורים לפרסם בימים אלה את המכרזים הראשונים לפרויקטים להפחתת פליטות במגזרים השונים. כזכור, לפי החלטת הממשלה הוועדה הייתה אמורה להמשיך ולעבוד, ולהגיש עד סוף יוני המלצות להפחתת פליטות גזי חממה גם בתחום המרכזי של תמהיל הדלקים לייצור חשמל, שאחראי לבדו על כ-60 אחוזים מהפליטות של גזי החממה בישראל.

ככל הידוע לנו, ההמלצות טרם הוגשו, ואין צפי ברור בנושא. נמשיך ונעדכן.

את המסמך המשותף לארגוני הקואליציה ובו הערות לתכנית הלאומית שהועבר לעיון הועדה ניתן לראות כאן.