המלצה – ירוקות באוויר

תכנית רדיו מרעננת ומגוונת של עמיתות וחברות מהתנועה הסביבתית, בניצוחן המוצלח של ד"ר אורלי רונן, מנכ"לית מרכז השל, ומיכל ביטרמן, יו"ר המועצה הישראלית לבניה ירוקה ויועצת קיימות לפורום ה-15.

התכנית השבועית מדברת על כל מה שקורה עכשיו בנושאי סביבה, קיימות, מחאה והובלת שינוי, ומתובלת במוסיקה טובה.
מה עוד צריך?

כל חמישי ברדיו קול השלום בשעה 19:00. ולא לדאוג, הכל מוקלט וזמין ברשת.

הנה לינק לאחת התוכניות האחרונות, שגם עסקה בסיכום ודיווחים מוועידת ריו, וועידת ICLEI לערים מקיימות בברזיל ועוד:
http://allforpeace.org/heb/yerukot1272012/

עדכון משולחן הקואליציה – התכנית הלאומית להפחתת גז"ח

אחת המשימות החשובות של קואליציית "דרכים לקיימות" היא לעקוב אחר יישום התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה על ידי הממשלה.

למי שפחות מכיר, התכנית הוכנה בהוראת החלטת הממשלה משנת 2009 על ידי צוות בין משרדי בראשותו של חיים שני שהיה מנכ"ל משרד האוצר. לאחר אישורה על ידי הממשלה בסוף 2010, היא תוקצבה בסכום נאה של 2.2 מליארד שקלים ליישום עד תום העשור הנוכחי.

לעמדת ארגוני הסביבה אודות התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה לחצו כאן.
בחודש יוני נפגשו נציגי קואליציית דרכים לקיימות מארגונים שונים עם נציגת אגף התקציבים של משרד האוצר בצוות הבין משרדי האמון על יישום התוכנית. בחודשים אלה מתקיימת בחינה מחודשת של צעדי ההפחתה שתוקצבו עד כה, על מנת להמליץ לממשלה על תקופת התקצוב הבאה של התכנית, בין 2013 ועד סוף העשור.

נציגי הארגונים (ביניהם: המועצה הישראלית לבניה ירוקה, עמותת מרחב, ישראל בשביל אופניים, העמותה הישראלית לכלכלה בת קיימא, העמותה לקידום תיירות אקולוגית ובת קיימא בישראל, גרינפיס ים תיכון,  הפורום הישראלי לאנרגיה וחיים וסביבה) הציגו הערות על יישום התכנית עד כה וכן המלצות לצעדים נדרשים נוספים.

בין היתר, הוצגו ההמלצות הבאות:

– לבחון פרויקטים של הקטנת הנסועה ברכב פרטי, שיפור תחבורה ציבורית ותשתיות אופניים(הוצעו מספר רעיונות שונים)
– להקים מרכז מקצועי שיפקח על מהלכי ההתייעלות האנרגטית באופן מסודר
-להפנות משאבים רבים יותר לתחום הבניה הירוקה, לרבות יצירת פיילוטים בבניה חדשה ורטרופיטינג (שיפוץ מבנים קיימים)
– להשקיע במנגנוני ניטור, מעקב ובקרה של תהליך ההפחתה (כרגע לא ברור אם וכיצד מתבצעת מדידה של ההפחתה)
– להגביר את שקיפות המהלך כולו לציבור

 הצוות הבינמשרדי אסף תגובות ממשרדי הממשלה שהשתתפו בתכנית, ופרט להם, פנה לשלושה גורמים חיצוניים: התאחדות התעשיינים, השלטון המקומי, וארגוני הסביבה – דרך קואליציית דרכים לקיימות.

בשבוע הבא תיערך ישיבה מקצועית של הצוות לגבי ההמלצות השונות שנאספו, והחלטות על הצעדים הבאים. נמשיך לעקוב ולעדכן..

איך בונים עתיד ירוק?

מיכל ביטרמן, חברת משלחת ארגוני הסביבה לריו, יועצת קיימות, מייסדת וחברת הנהלה המועצה הישראלית לבניה ירוקה – מסכמת את וועידת ריו+20 בטור שפורסם גם ב-NRG.

בדרך לועידת ריו 20+, ועידת פיתוח בר קיימא, שאלנו את עצמנו, האם ראשי מדינות ינהגו כמנהיגים ויובילו באמירה משמעותית של מחויבות גלובלית לעתיד בר קיימא? או שמא, יגלו נרפות וניווכח ברצון והיכולת המוגבלת של הכוח הפוליטי והמנגנון הבינלאומי בהתמודדות עם אתגרים בממדים שכאלו.

הגענו לריו עם הבשורה והציפייה של לפני עשרים שנה. דאז, הועידה סימנה התווית דרך- תחילת מסע תוך גיבוש השפה הנלווית לו. שם, בפעם הראשונה הוגדר המונח "פיתוח בר קיימא" וההתייחסות אליו במימדים שאינם רק סביבתיים, אלא גם אנושיים-חברתיים, מתוך הסתכלות ארוכת טווח שפורצת את ראיית הדור הנוכחי.

20 שנה אחרי המציאות השתנתה, והפכה למאתגרת יותר. מדוע? היום ישנה ההבנה לגבי מהי המשמעות של מושג הקיימות ומה דורש יישומו בפועל. בינתיים, במשך 20 השנים הללו, לא רק שלא צעדנו את הדרך לקיימות אלא ההיפך. צרכי הוועידה הנוכחית, אם כן, היו לא עוד ברמה של התווית דרך והשראה כי אם יצירת והפעלת מנגנונים עמוקים, אפקטיביים, אופרטיביים, שמטרתם להביא לשינוי במימד הגלובלי.

אם מסתכלים על המגמות השוררות בעולם (לא רק בהקשרים של קיימות) וניסיון ועידות קודמות, כגון- ועידת האקלים בקופנהגן, התוצאה לא אמורה להפתיע אותנו. מתי לאחרונה מנהיגים גילו אומץ לשינוי פרדיגמה וקבלו על עצמם מחויבות מהותית בנושאים שמהותם שינוי הסטאטוס הקיים (ואינם נושאים של בטחון)? הוועידה סימלה נרפות תחת איצטלה של אמירה מחויבת וחדשנית. דיברו רבות על "צמיחה ירוקה" אבל מאחורי זה אין יותר מאשר קוסמטיקה.

העולם נדרש כעת לאמירה שמאחוריה – שינוי "עסקים כרגיל". המנהיגים יכלו לבחור להתמקד בהזדמנויות הגלומות בשינוי החשיבתי ובמקום זאת בחרו להתמקד באיומים. ובתוך גל אי ההסכמות, כשכל מדינה מתבצרת בלהשיג עבור עצמה כמה שיותר ולהגיד עד כמה קיימות זה דבר חשוב- דווקא במסגרת מנגנון ההחלטה הגלובלית הייתה הסכמה פה אחד לחתימה על ההסכם. במשחק הפוליטי אף מנהיג לא קם וצעק- "המלך עירום".

חלק מהותי מדיוני הוועידה נגע בסוגיית המרחב האורבאני- עולם שהולך יותר ויותר למחייה במרחבים אורבאניים ונדרש לייצר פתרונות להפיכת המרחב לבר קיימא. בניה ירוקה היא חלק מרכזי מהחתירה לעיר בת קיימא. היציאה לריו לוותה בדרישה מממשלת ישראל ליישם תכנון אורבאני ארוך טווח הכולל עירוב שימושים, צפיפות, דיור בר השגה ותחבורה ציבורית נאותה. דרישה מרכזית הייתה הפיכת הבניה הירוקה ליעד אסטרטגי ממשלתי שמטרתו הפיכת הפרקטיקות בעתיד למיינסטרים של עולם הבניה.

קריאה מחודדת יותר הייתה לאופן שבו יש להטמיע את פרקטיקות הבניה הירוקה. וזאת- באמצעים של תמריצים, ובראשם- הטבות מס, הקמת קרן ייעודית לתמיכה בשדרוג מבנים קיימים, תמיכה בסקרי אנרגיה ויצירת מדבקה אנרגטית למבנים. בנוסף- התמודדות עם האתגר המשמעותי של ישראל של שדרוג מלאי המבנים הקיים (שיש להשקיע בו אף יותר מאשר בבניה החדשה) באמצעות כתיבת תוכנית לאומית לשדרוג retrofitting)) המרחב הבנוי. זאת לצד-  אימוץ חלקים מתוך תקן 5281 כמחייב וקידומן של פרקטיות מקומיות לייצור אנרגיות מתחדשות.

בדיונים בריו בולט היה שבניה ירוקה הוא יעד מרכזי, כי כלל המדינות מתמודדות עם אתגרים דומים וכי שדרוג עתיד

פרסומים חדשים: ILGBC על בניה ירוקה, גזי חממה וצמיחה ירוקה

מלבד סיקור כנסים וועידות, דיווח על תהליכים לאומיים ועולמיים – נשתדל להביא מידי פעם דיווחים רלוונטיים אודות פעילות ארגונים החברים בקואליציית "דרכים לקיימות". והפעם עדכון על פרסומים חדשים של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.

במסגרת פעילות המועצה הישראלית לבנייה ירוקה לקידום בנייה ירוקה בישראל עורכת המועצה דוחות מקצועיים שונים בנושאים רלוונטיים. במהלך החודשים האחרונים ערכה המועצה שני דו"חות מקצועיים בנושאים מרכזיים לפעילות הקואליציה:

 דוח בנייה ירוקה והתכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה
לסקטור הבנייה תפקיד מכריע במאמץ הגלובלי להקטין את פליטות גזי החממה כחלק מהמאבק בתהליך שינויי האקלים והשלכותיו. שינוי תפיסתי, פרקטי וטכנולוגי בהקשר למבנים יכול לתרום משמעותית להשגת יעדי הפחתה בהתאם להתחייבותה של ישראל בוועידת קופנהגן 2009 והחלטות ממשלה בנושא.

במחקר זה ריכוז של נתונים מהעולם לגבי הקשר בין סקטור הבנייה ושינויי אקלים, פוטנציאל ההפחתה של גזי חממה ע"פ גישת מחזור חיי הבניין (Life Cycle Approach) ודוגמאות נבחרות בעולם ליישום בנייה ירוקה, שהוכיחו יכולת הפחתה מוצלחת ומשמעותית של גזי חממה. המחקר מתמקד בהערכת פוטנציאל ההפחתה של סקטור הבנייה בישראל בהתבסס על הניסיון העולמי בתחום. לחצו כאן לקריאת הדו"ח.

צמיחה ירוקה
לאור האתגרים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים בשנת 2012 והלאה, נדרשים ממשלת ישראל וגופי המנהל הציבורי והתכנון, לפתח וליישם חשיבה כלכלית הכוללת אמצעים המקדמים צמיחה כלכלית תוך הגנה על משאבי הטבע והסביבה המתכלים, הפחתת פליטות גזי-חממה, זיהום אוויר ותופעות נוספות.

סקטור הבנייה מהווה ענף מרכזי במשק ומשמעותי לצמיחה כלכלית, כאשר סך ההשקעות בענף הבנייה בשנת 2010 היוו כ-7.5% מהתמ"ג. לפיכך בנייה ירוקה מהווה נדבך מרכזי בכל הֶקשר של צמיחה ירוקה ואסטרטגיית קיימות. נייר העמדה של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מפרט את התרומה של בנייה ירוקה כמנוע מחולל צמיחה בישראל על פי שלוש הקטגוריות שהציב המשרד להגנת הסביבה במסגרת התכנית הלאומית לצמיחה ירוקה: יצירת מנועים חדשים לצמיחה כלכלית, שימור והגנה על ההון הטבעי והסביבה ושיפור באיכות החיים ובמעמדה הבינלאומי של ישראל. לחצו כאן לנייר העמדה.