נגמרו סימני השאלה – AR5 IPCC

ביום שישי, ה-27 בספטמבר, פורסם דו"ח הערכת המצב החמישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים. בקול הברור ביותר שהקהילה המדעית תוכל להשמיע מתבררת התמונה המדאיגה. ומה לגבי השמועות וה"הדלפות" שפורסמו בשבועות האחרונים? פשוט מאוד: יש גורמים חזקים שעלולים להיפגע מהאמת. והם מ-פ-ח-ד-י-ם

ביום שישי האחרון פורסם ה- Assessment Report החמישי (ובקיצור AR5) של ה-IPCC. מדובר באחד האירועים המדעיים החשובים והמתוקשרים ביותר בעולם, שכן לדו"ח הייחודי, תוצר עבודה מפרכת של למעלה מ-800 מדענים מכל רחבי העולם, יש השלכות משמעותיות על מדיניות הממשלות – לא רק בקבלת ההחלטות בועידת האקלים העולמית שתתקיים בעוד כחודשיים, אלא גם בהתנהלות לגבי השקעות כספיות, פיתוח מקורות אנרגיה, הערכות סיכונים ועוד ועוד.

קדמו לפרסום הדו"ח מספר "הדלפות" ו"הדלפות לכאורה" מתוך הדו"ח, שביקשו בעיקר לעורר ספקות, להפריח שמועות ועל ידי כך לערער את אמינותו של הפאנל הבין ממשלתי ואת מסקנות הדו"ח.  לאחר עיון בתמצית הדו"ח החמישי, כמו גם בתגובות מקצועיות אליו מרחבי העולם, ניתן לקבוע בשקט שההדלפות האלה הן סערות בכוס תה, שמטרתן היתה להסיט את הדיון מהעיקר.

הדו"ח המדובר הוא לא פחות מהמסמך המדעי המקיף, המבוסס, והמדויק ביותר שפורסם אי פעם בנושא האקלים. אז למה לבזבז את הזמן בשיחות סרק על שמועות? בואו נתרכז בדבר האמיתי.

השורות התחתונות: אין פה כל הפתעה. מי שעוקב  אחר הדיווחים המדעיים לא יופתע מהדו"ח החמישי הקובע בקול צלול וברור – אולי באופן הברור ביותר שהקהילה המדעית יכולה להשמיע –  שינויי האקלים מתרחשים. הם מתרחשים כאן ועכשיו, והם נגרמים בעיקר בגלל פליטות גזי חממה שמקורן אנושי. נדרשות הפחתות מהירות וגדולות בפליטות גזי חממה, אבל זה לא יספיק – נדרשת גם הערכות כוללת ומסיבית לשינויים חריפים בשגרת החיים כפי שהכרנו אותה בעשרות ומאות השנים האחרונות.

לראשונה, ה- IPCC קובע רמה (מספר מדויק) של פליטות גזי חממה נוספות, אותו אסור לעבור אם רוצים למנוע התחממות הרסנית: עצירת ההתחממות הגלובלית על תוספת של עד שתי מעלות צלזיוס נוספות בטמפ' הממוצעת השנתית העולמית. החדשות הרעות: למרות שהרף הזה כבר מופיע באמנת האקלים מספר שנים, במגמה הנוכחית שלנו אנו צפויים להתחממות של בין 3-6 מעלות צלזיוס נוספות בממוצע השנתי העולמי (כלומר- מקומות מסוימים יתחממו הרבה יותר). החדשות הטובות: על פי הדו"ח, עמידה ביעד הזה, גם אם היא קשה ביותר, עדיין אפשרית.

המשמעות במספרים: נותר לנו לפלוט לאטמוספירה עד טריליון טון (אלף ג'יגה-טון) גזי חממה. מתוך הכמות הזו, חצי מהכמות כבר שוחררה לאטמוספירה. כלומר: חצי טרליון טון פחמן דו חמצני – זה מה שנותר (הרבה פחות מהפוטנציאל שקיים בעתודות הנפט והפחם הקיימות).
על פי הערכת הפאנל – רף זה, בקצב הנוכחי, יחצה עד שנת 2040.

 "התחממות מערכת האקלים הינה חסרת תקדים, ומאז שנות 1950, רבים מהשינויים הנצפים הינם חסרי תקדים לאורך עשרות עד אלפי שנים. האטמוספירה והאוקיינוסים התחממו, כמויות השלג והקרח הצטמצמו, מפלס מי הים עלה, וריכוז גזי החממה באטמוספירה עלה..  כל אחד משלושת העשורים האחרונים היה חם יותר –מבחינת טמפ' יבשתית- מכל העשורים הקודמים החל משנת 1850. בחצי הכדור הצפוני, התקופה שבין 1983-2012היתה ככל הנראה 30 השנה החמות ביותר ב-1400 השנים האחרונות" (IPCC, סיכום למקבלי החלטות, עמוד 2).

הדו"ח קובע (ממצאים חלקיים):

• ריכוז  גזי החממה באטמוסיפרה הולך ועולה, ונמצא כיום ברמה שלא הגענו אליה ב-800 אלף השנים האחרונות. מאז המהפכה התעשייתית חלה עליה של כ-40% בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה – בראש ובראשונה משריפת דלקים פוסיליים, ולאחר מכן עקב שינויים בשימוש קרקע – כריתת יערות. האוקיינוסים סופגים כ-30% מהפחמן הדו חמצני שנפלט לאוויר, וממתנים (בינתיים) את אפקט ההתחממות.
• קיים קשר ברור בין ריכוז גזי החממה ועליית הטמפ' העולמית הממוצעת, ונראה גם קשר ביניהם למחזורי שינוי בכיפות הקרח בקטבים וגודל הקרחונים.
• גזי החממה, שמקורם בפעילות אנושית, הם הגורם המוביל את שינויי האקלים העולמיים.
• ניכרת התחממות בטמפ' האוקיינוסים, וצמצום משמעותי בכיסוי הקרח בקטבים ובגרינלנד.
•  ניכרים שינויים במשקעים העולמיים. הצפי הוא שעונות המונסונים יתארכו, ושהפער בין העונות היבשות לרטובות יגדל, כמו גם הפער בין אזורים הסובלים כבר עכשיו ממחסור במשקעים לכאלה שסובלים מעודפים.
• אדמת הפרמפרוסט מתחממת מאז תחילת שנות 1980. ההתחממות הברורה ביותר נרשמה באלסקה, ב-3 מעלות צלסיוס.

מהמדע למדיניות
תזמון פרסום הדו"ח מן הסתם לא היה מקרי: בעולם מקווים כי פרסום הדו"ח ובו האמירה הברורה מאי פעם יזיז את מקבלי ההחלטות ויפעל לטובת קבלת הסכם עולמי חדש ושאפתני יותר בוועידת האקלים שתתקיים בנובמבר בפולין.

אצלנו, כזכור, לפני כחודש החליטה הממשלה להקפיא את התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה, בניגוד להגיון הכלכלי, סביבתי וחברתי של התכנית ולתועלות המוכחות שלה לאחר שנתיים ראשונות של יישום. אמנם חלקנו בתרומה העולמית לפליטות גזי החממה נמוך (פחות מחצי אחוז), אבל אנחנו נסבול לא פחות מכולם מהתוצאות (ואולי יותר מרבים אחרים, בשל מיקומנו המיוחד). האם הממשלה תוציא את הראש מהחול ותבחר להיות חלק מהפתרון – ולא חלק מהבעיה?

קישורים לקריאה נוספת:

IPCC-הערכת מצב חמישית – תקציר מנהלים
מהו ה-IPCC?
דיווח צפריר רינת בהארץ
YNET על פרסום הדו"ח 
סתמו את הפה לשוללי התחממות כדור הארץ – אופיר פינס