הדרך לאקלים שפוי עוברת בבנק

במקום להילחם בדרקון, למה לא פשוט לייבש לו את אספקת החמצן?

350.org

תעשיות הדלקים לייצור אנרגיה (פחם, נפט וגז) הן המקור העיקרי לפליטות גזי החממה שגורמות להתחממות כדור הארץ ושינויי האקלים. מדובר בתאגידי ענק, מהחזקים ביותר הקיימים, שמחזיקים חברות לובי ועו"ד ומושכים בחוטים של ממשלות בכל העולם. התאגידים הללו גם נהנים מסובסידיות שונות כגון הקלות במיסים והטבות פיננסיות עצומות. אחרי שנים של תהליך בינלאומי מדשדש ואוזלת יד גורפת של ממשלות, בכל העולם מתגבשת ההבנה שאם רוצים להמנע ממשבר אקלים קטסטרופלי, צריך להתחיל לנבוח על העץ הנכון: ישירות על תעשיות הדלקים הפוסיליים. ולמה לנבוח, אם אפשר לייבש לו את אספקת המים?

מגמה חדשה ומסקרנת מתהווה בחודשים האחרונים. ארגונים כמו 350 הכריזו מלחמה על תעשיות הנפט דרך קמפיין ממוקד שקורא למוסדות להסיט את ההשקעות שלהם מתעשיות הפחם והנפט המזהמות, ולאחרונה מצטברים סימנים שהאסטרטגיה הזו יכולה להוביל לתוצאות.

 בארצות הברית, 15 רשויות מקומיות קיבלו החלטה רשמית להסיט השקעות באנרגיות מזהמות. למשל -הרשות של פרובידנס, רוד איילנד, קיבלה החלטה ביוני האחרון על הסטת השקעות; ראש עיריית סיאטל מדבר בעד הסטת השקעות למען הדורות הבאים. בסן פרנסיסקו, מועצת הפיקח של הרשות קיבלה החלטה באפריל האחרון, להסיט השקעת פנסיה של ועדת הפרישה בסך 583 מליון דולר מתעשיות נפט.

עוד בארה"ב, בלמעלה מ-300 קמפוסים בארה"ב  מתנהל קמפיין של הסטודנטים מול הנהלת האוניברסיטאות להפסיק התקשרויות כלכליות עם חברות נפט ופחם. בינתיים, שש אוניברסיטאות ומכללות החליטו לעשות את הצעד, ביניהן אוניברסיטת סן פרנסיסקו, קולג' בניו-יורק חוגג שנה להסטת ההשקעות

גם לקהילות ומוסדות דת יש כח כלכלי משמעותי. כנסיית פיטספילד בארצות הברית הודיעה כי בחמש השנים הבאות תשנה את כל אפיקי ההשקעה שלה ותמנע מכל תמיכה באנרגיה מזהמת. קהילות דתיות נוספות מנסות ללכת בדרכה

source: 350.org

באנגליה, ארגון "פיפל אנד פלאנט" מעודד סטודנטים לחקור את הקשרים בין תעשיות הנפט והפחם למחקרים, תרומות והשקעות בתחוך האוניברסיטה שלהם.

אבל השינויים המהותיים ביותר מתרחשים במוסדות הפיננסים הגדולים. הבנק העולמי הודיע החודש שימנע מהשקעות בהקמת תחנות כח פחמיות "למעט בתנאים יוצאי דופן". השבוע, גוף ההשקעות הגדול בעולם, בנק ההשקעות האירופי (EIB) הודיע כי הוא מאמץ את מדיניות האנרגיה של האיחוד האירופאי, ויגביר בהתאם השקעות באנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית ורשתות חכמות.  במקביל, הבנק יאמץ מפתח פליטות פחמן (Emissions Performance Standard) שישמש כקריטריון בוחן להשקעה באנרגיות פוסיליות – הרף שנקבע הוא פליטות של עד 500 גרם פחמן דו חמצני לקוט"ש – פרויקטים שיגרמו לפליטות גזי חממה מעל לרף זה, לא ימומנו. לידיעה ליחצו כאן. 

350.org

לעומתם, בנק השיקום והפיתוח האירופאי (EBRD) השקיע 48 אחוזים מהונו (העומד על 6.7 מליארד יורו) בדלקים פוסיליים במהלך השנים 2006-2011. הבנק פירסם אף הוא מדיניות עדכנית להשקעות בתחום האנרגיה, אומר הרבה מילים יפות על אתגר האקלים ואמנם הכניס דרישות מחמירות יותר לביצוע פרויקטים בתחום תעשיות הדלקים הפוסיליים, אך בפועל ימשיך לתמוך בפרויקטים מזהמים של תעשיות פוסיליות. לידיעה לחצו כאן.  

הכסף מסובב את העולם? אין ספק שהדרך עוד ארוכה אך אנו מקווים שאנחנו בתחילתו של גל שילך ויתגבר. כשיותר ויותר מוסדות פיננסיים, מוסדות חינוף, השכלה ומחקר, קרנות פנסיה, בעלי הון ומשקיעים פרטיים יתחילו לשאול שאלות, לחבר בין הנקודות של השלכות משבר האקלים לתעשיות בהן מושקע כספם – ולבסוף גם להשקיע את כספם באופן מודע ואחראי, השינוי יכול להיות דרמטי ומהיר.