מתכוננים לוועידת ריו

בעוד כשלושה שבועות תיפתח בריו דה ז'נירו וועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא, שזכתה לכינוי "ריו+20" – מכיוון שהיא מציינת עשרים שנה לוועידה היסטורית,  שהתקיימה אף היא בריו, ובה פורסמה "אג'נדה 21 ושלושה אמנות סביבתיות חשובות.

עוד אודות הוועידה תוכלו לקרוא בפוסטים קודמים שלנו: למשל כאן  וגם כאן.

מארגני הוועידה הכריזו שהיא צפויה להיות הוועידה הגדולה אי פעם – עם צפי להגעה של כ-50 אלף איש לעיר. לדברי המארגנים, כ-250 מנהיגים אישרו את הגעתם לוועידה, מהם נשיאים, ראשי ממשלה, נציגי שושלות מלוכה, שרים ועוד. בין השמות המפורסמים שהוזכרו בתקשורת, עלה שמם של הנשיא הרוסי פוטין, נשיא צרפת הטרי פרנסואה הולנד, נשיא דרום אפריקה, אקוודור, ספרד, ראשי ממשלת סין והודו ואחרים.

מישראל תצא גם תצא משלחת לא מבוטלת של נציגי משרדי ממשלה וארגונים עסקיים. הנשיא פרס הוזמן לוועידה באופן אישי על ידי שגרירת ברזיל בישראל, אך בשל התנגשות של תאריכי הוועידה בריו עם וועידת הנשיא השנתית, נאלץ לבטל את נסיעתו. גם ראש הממשלה נתניהו קיבל הזמנה אישית, אך טרם טרח להשיב אם בכוונתו להצטרף למשלחת. קואליציית דרכים לקיימות פנתה במכתבים אישיים לרוה"מ בנימין נתניהו, כמו גם לראש המועצה הלאומית כלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, ולנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בקריאה להצטרף ולהוביל את המשלחת הישראלית לריו.  כל השלושה  נשאו דברים נלהבים בזכות כלכלה ירוקה בחודש פברואר האחרון בוועידת הצמיחה הירוקה הראשונה. עם זאת, עד לכתיבת שורות אלה טרם התקבלו תשובות חיוביות במערכת…

ריו דה ז'נרו. ימי הוועידה הוכרזו כימי חופש כדי לעודד תושבים לצאת מהעיר ולהקל על העומסים הצפויים

בין הנציגים של המשלחת הרשמית לוועידה ישתתפו נציגי: המשרד להגנת הסביבה (שגם מלווה את כל שיחות ההכנה בשנה ומשהו האחרונות ומנצח על תהליך ההכנה הממשלתי), התמ"ת, החוץ, החקלאות, האוצר, עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי, מועצות אזוריות מגידו ותמר, הקק"ל, מקורות, נטפים, ורשות החשמל.

גם ארגוני הסביבה שולחים לוועידה נציגות מכובדת. חיים וסביבה המובילים את קואליציית "דרכים לקיימות" אירגנו בסיועם הנדיב של קרן היינריך בל, הקרן לסביבה ירוקה, מענק ROI ותמיכה משיכון ובינוי – 10 נציגים של ארגונים שונים שיצאו לריו, ללמוד ולהשפיע, לשמוע ולהשמיע. פוסט מיוחד יוקדש לחברי המשלחת בקרוב…

ההכנות לוועידה

בחודש אפריל נערך במשרד להגנת הסביבה מפגש הכנה לנציגים של כל הארגונים שישתתפו בוועידה. כאן תוכלו לקרוא את סיכום המפגש.

אמתכם הנאמנה, רכזת קואליציית "דרכים לקיימות" השתתפה במפגש והציגה את הערכות הקואליציה לוועידה. למעשה, ארגוני הסביבה עוסקים כבר למעלה מעשור בהכנסת עקרונות של פיתוח בר קיימא לשיח היומיומי, על ידי חיזוק הקשרים בין סביבה, כלכלה וחברה.

לחצו כאן למצגת שהוצגה במפגש ההכנה

במאי התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס "קיימות אתמול היום ומחר", בארגון המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף עם נציגי החטיבה הסביבתית של ה-OECD, מכון ירושלים, יזמי קלינטק והתאחדות התעשיינים. הכנס עסק בתחזיות בנושאי סביבה וקיימות לישראל לקראת וועידת ריו. גם לארגוני הסביבה האזרחיים הוקדש מושב מיוחד, בו הוצגו זוויות שונות של עבודת הארגונים וחזונם כלפי "כלכלה בת קיימא".

מושב ארגוני הסביבה בכנס קיימות אתמול היום ומחר. מגוון תחומי עשיה.
תודה לאוהד קרני על הצילום

בתחילת השבוע הבא, במסגרת יום הסביבה בכנסת, תיערך ישיבת הכנה אחרונה למשלחת הישראלית לריו.
נמשיך לעדכן…

קיימות. אתמול היום ומחר

כנס של המשרד להגנת הסביבה באוניברסיטת תל אביב הציג תחזיות עתידיות לקיימות בישראל מפי גורמים שונים הפועלים בתחום לקראת וועידת ריו העולמית לפיתוח בר קיימא. להלן כמה רשמים.

 הכנס נפתח במושב אופטימי ומרתק של ישומים כחול לבן בתחום הקלינטק, שסחפו את הקהל במצגות צבעוניות והבטחות לפתרון בעיות העולם: גידול אצות  כמקור לדלק, מזון ותוספי מזון, טיפוח חיידקים המטהרים שפכים ומייצרים על הדרך חשמל, והדברה ידידותית לסביבה – ללא כימיקלים – על ידי עוזרים קטנים על

6 ו-8,  כפי  שכונו על ידי המרצה – (טוב, בקיצור, חרקים ועכבישים). אין ספק ש"אומת הסטארטאפ" יכולה להציע לעולם כמה פתרונות שימושיים לאתגרים עולמיים שילכו ויחריפו: כיצד מנהלים משאבים (למשל מי שתיה), שומרים על קרקע פוריה ומקטינים תלות בדלקים פוסיליים מזהמים, ועדיין מספקים את צרכיהם של יותר ויותר בני אדם בכל שנה?

במושב הבא, נציגי החטיבה הסביבתית של ארגון ה-OECD הציגו את עיקרי הדו"ח שפורסם לא מזמן, המציג את התחזית הסביבתית שלהם לשנת 2050. תרחיש "עסקים כרגיל" אינו משמח, כצפוי. המשך מגמות גידול האוכלוסיה, עליה בצריכת המשאבים ותלות בדלקים פוסיליים מזהמים יהפכו את החיים קשים ביותר. אם המגמות תמשכנה, אנו צפויים לחצות את קו ה"אל חזור" מבחינת ריכוז גזי החממה באטמוספירה כבר בתוך כעשור. המשמעות היא שינויי אקלים קיצוניים שיהפכו אזורים שונים לבלתי אפשריים ליישוב אנושי. דוגמא נוספת: בנושא צריכת מי שתיה, מחברי הדו"ח צופים שללא שינויים בדפוסי הצריכה הנוכחיים, כמעט 40% מאוכלוסיית העולם תימצא במצוקה חריפה של מי שתייה עד שנת 2050.

 את הדו"ח המלא של ה-OECD תוכלו למצוא כאן.

הדוברים הדגישו את הצורך בשינוי מדיניות ברור, והזכירו ברוח דו"ח סטרן, שככל שהפעולות ינקטו מוקדם יותר, כך עלותן הכלכלית תהיה נמוכה יותר. עם זאת, לא התרשמנו במיוחד מסל ההצעות לשינוי המדיניות שהוזכרו בקצרה: ביניהם- הפיכת זיהום יקר יותר מאשר האופציות הידידותיות לסביבה בעיקר על ידי מיסוי ירוק, תמחור נכסי טבע ושירותי מערכת טבעיים, ביטול סובסידיות לדלקים פוסיליים, השקעה בטכנולוגיות קלינטק וכו'. חשוב להבהיר שכל האמצעים הנ'ל לא רק טובים אלא גם חיוניים, ושנשמח לראות את כולם מאומצים –ויפה שעה אחת קודם. עם זאת, לאור הקטסטרופות שתוארו בהמשך תרחיש "עסקים כרגיל", אנו תוהים אם הצעדים האלה מספקים כדי לשנות את התרחיש באופן משמעותי, או שלמעשה אין בהם בשורה של ממש, ומדובר בהמשך "עסקים כרגיל", רק בירקרק.

במושב הבא, נציגים של צוות החוקרים מטעם מכון ירושלים הציגו פירות תהליך מורכב ומרתק שעשו בחודשים האחרונים: ייצור חזון לקיימות לישראל לשנת 2030. כפי שהציגה ואלרי ברכיה, העומדת בראש הפרויקט, למספר '2030' אין משמעות ייחודית והוא יכול היה להיות גם 2050. חשיבות הפרויקט, שהוזמן על ידי אגף המדיניות במשרד להגנת הסביבה, הוא בעידוד חשיבה ארוכת טווח במציאות הכיאוטית הישראלית. לראשונה, כפי שהציגה גלית כהן, סמנכ"לית במשרד להגנת הסביבה האמונה על אגף המדיניות, יש שאיפה לעצור רגע ולחשוב קדימה על חזון רחב יותר, "עם כל תוכניות העבודה, אנחנו רוצים לדעת: לאן אנחנו הולכים? מה אנחנו רוצים להשיג?". נציגי המכון סיפרו על תהליך העבודה, במהלכו יצרו תסריטים שונים לישראל, כולם ריאליים ומבוססים על התפתחות מגמות שונות מתוך תסריט ה"עסקים כרגיל". לאחר מכן, פותחו חבילות של אסטרטגיות שונות והמלצות למקבלי החלטות – כיצד לעודד את החברה הישראלית לנוע לעבר חלק מהתסריטים הרצויים יותר.

 עוד אודות התהליך המרתק ותוצאותיו אתם מוזמנים לקרוא באתר קיימות 2030.

 לארגוני הסביבה הוקדש מושב עצמאי, תחת הכותרת: מושב החברה האזרחית: כלכלת המחר -  חזון כלכלה מקיימת בראי השיח העולמי.

את המושב הנחה נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, כפאנל שבו השתתפו: ד"ר אורלי רותם רונן – מנכ"לית מרכז השל לקיימות; עו"ד דנה טבצ'ניק מאדם טבע ודין; ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ידידי כדור הארץ המזרח התיכון; שגית פורת, רכזת אקדמית של המכון ע"ש אקירוב לעסקים וסביבה באונ' תל אביב ועורכת ראשית של פרויקט "כלכלת המחר"; ועינט קרמר, מנהלת ארגון טבע עברי.

מימין: נאור ירושלמי, אורלי רונן, דנה טבצ'ניק, יובל ארבל, עינט קרמר ושגית פורת. צילום: אוהד קרני

המושב היה קצר אך עמוס: בתוך כשעה הוצגו "טעימות" מתוך העשייה המגוונת של הארגונים בתחום הרחב של קיימות:

• סקירת מגמות בהתפתחות תפיסת הקיימות בישראל בעשור שחלף, מאז הוקמה קואליציית "דרכים לקיימות" בה חברים כל הדוברים הנ'ל (ד"ר אורלי רונן);
• פרויקט "כלכלת המחר", על אימוץ ישראל למגמה עולמית של שינויים מהותיים בכלכלה והפיכתה לבת קיימא (להבדיל מ"יירוק הכלכלה"…הוצג על ידי שגית פורת);
• עבודה של ארגון טבע עברי, המחברת בין סביבה ומקורות המסורת היהודית, ובודקת מה המקורות היהודיים יכולים להציע לעולם בשיח המתפתח על כלכלה בת קיימא (עינט קרמר);
• מחקר של ידידי כדור הארץ המזה"ת המראה כי ניהול משק מים בר קיימא יתרום למשק הישראלי מאות מקומות עבודה חדשים בטכנולוגיות סביבתיות ואחרות (ד"ר יובל ארבל)
• עמדות ארגוני הסביבה לגבי המצב הנוכחי ולקראת יציאת המשלחת הרשמית לריו: לדוגמא: אמנם חלה התקדמות גדולה בעשור שחלף בחקיקה הסביבתית בישראל, אך מצב האכיפה בכי רע, ויישום חוקים מרכזיים וחשובים, כמו חוק אוויר נקי, מעוכב על ידי הממשלה. מגמה של "צעד קדימה ושניים לאחור", שניכרת כמעט בכל תחומי השלטון וניהול המשאבים בישראל.

צילום: אוהד קרני

תודה גדולה לכל המשתתפים, ויישר כח על העשייה!

 ארגוני קואליציית "דרכים לקיימות" עובדים במרץ על סיום נייר העמדה המשותף לוועידת ריו+20. נמשיך ונעדכן.

מחברים את הנקודות ברחבי העולם

בשבת, ה-5 במאי, מאות אנשים ברחבי העולם השתתפו ביום פעילות נוסף שנועד להעלות את המודעות בין התופעות שכבר מתרחשות בשטח, לבין הכותרת המאיימת והאמורפית לעיתים "משבר האקלים".

גם בישראל צוין היום המיוחד במספר מוקדים שונים ברחבי הארץ. סורל ריטר, שארגנה את הפעילות בחוף הצוק סמוך למרכז, סיפרה שמטרת הפעילות היתה להמחיש את הסכנה של עלית פני הים – תופעה שכבר מתרחשת בשטח. "הגיעו כ-65 אנשים. ביניהם גם לא מעט ילדים שלקחו חלק בפעילויות ההסברה של שינויי האקלים".

קליפ קצר שמאגד תמונות מרתקות, מפתיעות ומרגשות מהפעילויות ברחבי העולם תוכלו למצוא כאן.

בשבת הקרובה מחברים את הנקודות – גם בישראל

ביום שבת הקרוב, ה-5.5.2012, ייערכו בכל רחבי העולם מאות פעילויות במסגרת יום פעילות בינלאומי שיזם ארגון 350. האירוע, "מחברים את הנקודות", נועד לעזור לממשלות ולמקבלי ההחלטות לראות את הקשר בין מדע האקלים והתרחישים המדוברים – ובין התופעות שכבר מורגשות בשטח, על ידי מליוני בני אדם, בכל רחבי העולם.

כל אירוע יהווה "נקודה" – ויתווסף לאתר ולדיווחים שיצטרפו מכל העולם.

גם בארץ יערכו מספר פעילויות – מצאו את הקרובה אליכם!

לאירוע בחוף הים באזור המרכז – לחצו כאן

 לאירוע ידידי כדור הארץ – המזרח התיכון, בים המלח – לחצו כאן

 לאירועי התנועה הירוקה בחיפה ובתל אביב – לחצו כאן

 לתפילה מיוחדת בכותל המערבי – לחצו כאן

 לאירוע בכרמל – לחצו כאן

 לאירוע בנצרת – לחצו כאן

לצפיה ברשימת האירועים המלאה מכל רחבי העולם, וכן לדיווחים לאחר יום הפעילות – לחצו כאן

למה "350"?

ריכוז פחמן דו-חמצני של 350 חלקיקים למיליון באטמוספרה שלנו הוא, על פי ההסכמה המדעית, הגבול הבטוח העליון להמשך קיום תנאי חיים סביבים על פני כדור הארץ. בריכוז הנוכחי של מעל 390 חלקיקי פחמן דו חמצני למיליון, אנחנו כבר מעל לטווח הבטוח ואם לא נרד במהירות עד פחות מ-350 במאה זו, אנו מסתכנים בהשלכות בלתי הפיכות כמו המסת הקרח בגרינלנד ואנטארקטיקה ועלייה דרסטית במפלס פני הים.

ארגון 350 הוא רשת ארגונים מקומיים ולאומיים מכל רחבי העולם, הפועל להעלאת המודעות לנושא משבר האקלים וקורא לממשלות לשנות את דרכי הפעולה ולפעול במהירות להפחתת פליטות גזי חממה, הגורמים לשינוי האקלים.

יום פעילות האקלים הבינלאומית הראשון, באוקטובר 2009, היה יום הפעולה העולמי הנרחב ביותר בכל הזמנים.

פרסומים חדשים: ILGBC על בניה ירוקה, גזי חממה וצמיחה ירוקה

מלבד סיקור כנסים וועידות, דיווח על תהליכים לאומיים ועולמיים – נשתדל להביא מידי פעם דיווחים רלוונטיים אודות פעילות ארגונים החברים בקואליציית "דרכים לקיימות". והפעם עדכון על פרסומים חדשים של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.

במסגרת פעילות המועצה הישראלית לבנייה ירוקה לקידום בנייה ירוקה בישראל עורכת המועצה דוחות מקצועיים שונים בנושאים רלוונטיים. במהלך החודשים האחרונים ערכה המועצה שני דו"חות מקצועיים בנושאים מרכזיים לפעילות הקואליציה:

 דוח בנייה ירוקה והתכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה
לסקטור הבנייה תפקיד מכריע במאמץ הגלובלי להקטין את פליטות גזי החממה כחלק מהמאבק בתהליך שינויי האקלים והשלכותיו. שינוי תפיסתי, פרקטי וטכנולוגי בהקשר למבנים יכול לתרום משמעותית להשגת יעדי הפחתה בהתאם להתחייבותה של ישראל בוועידת קופנהגן 2009 והחלטות ממשלה בנושא.

במחקר זה ריכוז של נתונים מהעולם לגבי הקשר בין סקטור הבנייה ושינויי אקלים, פוטנציאל ההפחתה של גזי חממה ע"פ גישת מחזור חיי הבניין (Life Cycle Approach) ודוגמאות נבחרות בעולם ליישום בנייה ירוקה, שהוכיחו יכולת הפחתה מוצלחת ומשמעותית של גזי חממה. המחקר מתמקד בהערכת פוטנציאל ההפחתה של סקטור הבנייה בישראל בהתבסס על הניסיון העולמי בתחום. לחצו כאן לקריאת הדו"ח.

צמיחה ירוקה
לאור האתגרים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים בשנת 2012 והלאה, נדרשים ממשלת ישראל וגופי המנהל הציבורי והתכנון, לפתח וליישם חשיבה כלכלית הכוללת אמצעים המקדמים צמיחה כלכלית תוך הגנה על משאבי הטבע והסביבה המתכלים, הפחתת פליטות גזי-חממה, זיהום אוויר ותופעות נוספות.

סקטור הבנייה מהווה ענף מרכזי במשק ומשמעותי לצמיחה כלכלית, כאשר סך ההשקעות בענף הבנייה בשנת 2010 היוו כ-7.5% מהתמ"ג. לפיכך בנייה ירוקה מהווה נדבך מרכזי בכל הֶקשר של צמיחה ירוקה ואסטרטגיית קיימות. נייר העמדה של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מפרט את התרומה של בנייה ירוקה כמנוע מחולל צמיחה בישראל על פי שלוש הקטגוריות שהציב המשרד להגנת הסביבה במסגרת התכנית הלאומית לצמיחה ירוקה: יצירת מנועים חדשים לצמיחה כלכלית, שימור והגנה על ההון הטבעי והסביבה ושיפור באיכות החיים ובמעמדה הבינלאומי של ישראל. לחצו כאן לנייר העמדה.

וועידת ריו: להשתתף מבלי לקום מהכסא

מאת: מאיה מילרד גבעון
בניגוד לוועידות אחרות המאורגנות על ידי האו"ם, בוועידת ריו לפיתוח בר קיימא, החברה האזרחית היא חלק קריטי מהתהליך. קבוצות גדולות שהוגדרו מתוך כלל הציבור מוזמנות לתהליך, משתתפות בכתיבה ועריכה של טיוטת המסמך שיחתם כהסכם בסוף הוועידה, ומעודדות להשמיע את קולן בתהליך שנמשך כבר כמה וכמה חודשים.

רוצים גם אתם לקחת חלק ולהשמיע את קולכם לקראת הוועידה?
הנה מספר דרכים להשתתף, מבלי לקום מהכיסא.

1/ לחברי קואליציית דרכים לקיימות
אנו בעיצומו של תהליך כתיבת נייר עמדה, על סמך חומרים שנאספו במשך תקופה ממושכת מחברי הקואליציה.  טיוטה תועבר לארגונים בהקדם, ועל סמך הטיוטה נקיים מפגש חשיבה ושיפורים. את נייר העמדה יציגו בריו נציגי משלחת ארגוני הסביבה לוועידה (מבטיחים פרטים בהמשך).

ארגונים לא ממשלתיים יכולים גם להרשם לאתר ולהביע בכתב את עמדתם על נושאי הוועידה. לשם כך צריך להרשם לאתר ולקבל סיסמא ואישור משתמש.

2/ לממהרים

יש לכם מה לומר אבל אין זמן או צורך בתיזה שלמה? רוצים לראות מה אנשים בכל העולם חושבים שצריך לעשות כדי שהעתיד שלנו יהיה טוב יותר (מבלי לקרוא מסמכים ארוכים ומעונבים)?
כאן אפשר לכתוב מסרים קצרים שמופיעים על "קיר" עצום שהולך ומתארך. אנשים שיתמכו בדעתכם יגרמו למסר שלכם לתפוס מקום רב יותר ולבלוט יותר על הקיר. אפשר גם להיכנס לקישור הזה ופשוט להצהיר שאתם תומכים ביישום של עקרונות פיתוח בר קיימא – ונקודה צבעונית קטנה תתווסף לסמן את מקומכם על מפת העולם.

ה"וול" המשותף הגדול בעולם? מתוך אתר הוועידה

3/ ליצירתיים

יש לכם חזון לעתיד בר קיימא? יש כאלה שיעדיפו להראות לאחרים תמונה, מאשר לדבר על זה. כאן אפשר להעלות את התמונה של החזון שלכם לעתיד מקיים, ולצפות בחזון של אחרים.

מתוך אתר הוועידה: תמונות שהתקבלו מרחבי העולם

4/ למשקיעים
אתר הוועידה מציע גם "conversation kit" - המתאימה לקבוצות, לילדים, בני נוער ובעצם, לכל מי שיש לו קצת זמן פנוי ורוצה להניע רעיונות ולפתח את השיח על "העתיד שאנחנו רוצים".  היוצרים מעודדים לשלוח אליהם חזון מפורט בנושאים שבהן תעסוק הוועידה, במילים, תמונות, סרטוני וידאו. העבודות הטובות, כך מבטיחים היוזמים, יוצגו און ליין ובוועידה עצמה.

הוידאו השבועי ומשב רוח שבדי

כשאדם חולה בסרטן, לשם הבראתו נדרש צוות של שלם של מומחים מסוגים שונים: רדיולוג, פתולוג, אונקולוג, לעיתים יועץ סוציאלי וכו'. אף אחד מהם לא יכול לרפא לבד את החולה, אך כולם יחד מובילים לאחוזי הצלחה טובים יחסית בריפוי מוחלט של החולה בסרטן. מכל אחד מהם נדרשת עבודה שונה בתכלית, אך כולם יכולים לעבוד יחד ולהגיע לאותה הצלחה לא פשוטה – ריפוי מוחלט של החולה – מכיוון שהם חולקים הבנה משותפת של המצב, ושל תיאור ההצלחה (מהו אדם בריא מסרטן).

היום נדרש מאיתנו, כחברה, להתגבר יחד על אתגרים חסרי תקדים, שכולם נובעים מכך שהמערכת שבנינו אינה בת קיימא. כדי להגיע לחברה מקיימת, אנחנו חייבים לפעול יחד, בשיתוף פעולה – אך לשם כך חשוב שכולנו נחלוק את אותו חזון ועקרונות פעולה. כיצד יוצרים את שיתוף הפעולה הזה ומניעים את החברה האנושית? איך יוצרים שפה משותפת שתאפשר לכולנו לעבוד יחד לקראת קיימות?

 

בתמונה: קרל הנריק רוברט

זו, בקצרה, המוטיבציה שהובילה את פרופ' קרל הנריק רוברט, רופא סרטן במקצועו, לעזוב את עבודתו ולהקדיש את חיין לפעילות לקיימות. רוברט, שכיום נחשב לאחד המובילים בתחום הקיימות בכל העולם, מספר בסרטון הזה בהומור ובקלילות כיצד התחיל במסעו לשינוי החברה, ומשתף את הקהל בבסיס התפיסה שלו, שכיום נמצאת בבסיס הפעולה של הארגון הבינלאומי "הצעד הטבעי", נחשבת לאחת המתקדמות בעולם.

מומלץ מאוד לצפיה לכל מי שפיספס את רוברט בביקורו בארץ (נאם בכנס סביבה 2050 ובכנס מעבר של מרכז השל ובי"ס פורטר).

 

לא זורקים מים לפח (פינת הוידאו השבועי)

הקצר-וידאו השבועי שלנו מוקדש הפעם ליום המים העולמי" המצוין בכל שנה ב-22 למרץ.

כשהאנושות לאט לאט לומדת מהי קיימות (בינתיים, בעיקר על דרך השלילה) – יכולת חשובה שמתגבשת היא לקשר בין דברים שבעבר נתפסו בעינינו כנפרדים. למשל? חברה, סביבה וכלכלה.
עוד דוגמא: מים, מזון ואנרגיה.

מאחר ורוב אוכלוסיית העולם תלויה בחקלאות אינטנסיבית מודרנית, כזו שדורשת הרבה מאוד אנרגיה ומים, מחסור במים פירושו מחסור במזון. כל אחד מאיתנו צריך לשתות בין 2-4 ליטר מים ביום – אבל כמות המים שאנחנו אוכלים (או במילים אחרות, כמות המים שנדרשת לגידול המזון שלנו) גדולה בכמה סדרי גודל ונעה בין 2,000 ל-5,000 ליטר לאדם ליום!!! אפשר להתייעל ולשמור על המים לא רק בהתקנת חסכמים ובמניעת בזבוז – אלא גם בצריכה חכמה יותר של מזון בסופר. אבל אם אתם רוצים לעשות אפקט משמעותי, הפחיתו את צריכת הבשר שלכם…

הנה שתיים וחצי דקות ששווה לראות ולהפיץ, ואחריהן תהיה עוד סיבה ממש טובה להתייעל בצריכת המזון שלנו ולא להשליך מים, כלומר אוכל, לפח…    לחצו כאן לצפייה

הוידאו השבועי: ריו – אינטרו לא לצעירים בלבד

כבר סיפרנו לכם שהאו"ם מעודד השתתפות רחבה של האוכלוסיה האזרחית בוועידת האו"ם לפיתוח בר קיימא שתיערך בחודש יוני הקרוב. אחת מהקבוצות הפעילות ביותר היא קבוצת ה"צעירים" (ילדים, נוער, וצעירים עד גיל 35).

אתר rio-plus-twenties הפיק "מדריך למשתמש" לקראת הוועידה – (מומלץ), וכן סרטון וידאו קצר ובו רקע לוועידה, קצת הסבר על הנושאים בהם היא תעסוק, וגם – קריאה נרגשת בסוף לפעולה.

מוזמנים לצפות, לכתוב לנו מה אתם חושבים, ולהעביר הלאה, לא רק לבני עשרים….
למעבר אל הוידאו – לחצו כאן.

100 ימים לריו+20

בעוד מאה יום בדיוק תיפתח בריו דה ז'נירו בברזיל וועידת האו"ם פיתוח בר קיימא. הוועידה צפויה להיות הגדולה ביותר אי פעם מבין וועידות האו"ם (צופים הגעה של כ-50 אלף איש מרחבי העולם לוועידה). מדוע היא מושכת עניין כה רב? במה היא תדון? מי משתתף?
להלן: ריו +עשרים – מדריך מקוצר במספרים 

1. וועידה אחת, קהל היעד: כולללללם

לכל המתבלבלים בין וועידות האו"ם שעוסקות במשבר האקלים (שגם אחריהן אנחנו עוקבים באדיקות וגם לוקחים חלק באופן קבוע)-  הוועידה הקרובה שייכת לגוף נפרד של האו"ם, ותעסוק, כפי שנרמז בכותרת הוועידה -"העתיד שאנחנו רוצים" (לא "הסביבה", לא "הכלכלה", "האקלים" וכו') – בראיה מערכתית, רחבה, חוצת תחומים, של עתידנו המשותף על פני כדור הארץ. מסיבה זו, הוועידה צפויה למשוך אליה לא רק בכירים בממשלות רבות, אלא גם אנשי עסקים, שלטון מקומי, תעשייה, חקלאים, חוקרים ואנשי אקדמיה, וכמובן – נציגים רבים של "החברה האזרחית" – כך שלמעשה, התוצאות שלה נוגעות, לפחות באופן תיאורטי, לכולנו. המפגש הזה  מציע הזדמנות מרתקת להחדרת תפיסות של עקרונות הקיימות (אג'נדה 21, שנוסחה בוועידת ריו הראשונה, אמורה לקבל משנה תוקף מחודש) – לתוך המיינסטרים וחיי היום-יום, בכל רחבי העולם.

2. שתי תמות מרכזיות

כפי שסיפרנו בעבר, הוועידה תתמקד בשתי התמות הבאות:

• כלכלה ירוקה בקונטקסט של פיתוח בר קיימא ומיגור העוני – כיצד ניתן להבטיח מענה לצרכי החברה, המשך פיתוח רווחה וצמיחה אך מבלי להמשיך ולהיות תלויים באופן מובנה בתהליכים הרסניים.
• "מסגרת ממוסדת לפיתוח בר קיימא" – מהם המוסדות ברחבי העולם שצריכים לדאוג ליישום עקרונות פיתוח בר קיימא, כיצד החברה האזרחית יכולה לקחת בהם חלק ולהשפיע עליהן וכו'..
  אנחנו נעסוק בכל אחת מהן יותר בעתיד הקרוב.

3.  שבעה נושאים קריטיים

מעבר לשתי התמות, הוגדרו לוועידה 7 תחומים "קריטיים", אליהם נדרשים להתייחס במסגרת הוועידה:

• תעסוקה
• אנרגיה
• ערים
• מזון
• מים
• אוקיינוסים
• אסונות טבע

עוד אודות שבעת המופלאים תוכלו לקרוא כאן.

4. תשע "קבוצות גדולות"

בניגוד לטענות הנשמעות רבות כלפי האו"ם, הוא רואה חשיבות עליונה בשיתוף האוכלוסיה האזרחית בתהליך לקראת ובמהלך הוועידה. בוועידת ריו בשנת 1992 הוגדרו תשע "מייג'ור גרופס" מתוך הציבור הרחב, שיש לדאוג עבורן לייצוג קבוע בוועידות לפיתוח בר קיימא. ואלה שמות:

• נשים
• בני נוער וצעירים עד גיל 35
• חקלאים
• תעשייה ועסקים
• רשויות מקומיות
• ארגונים אזרחיים (NGOs)
• קהילת המדע והטכנולוגיה
• עובדים וחברי איגודים מקצועיים
• קבוצות אוכלוסיה ילידות (indigenous)

לכל קבוצה מובטח ייצוג במהלך הוועידה ושמור מקום להתייחסות עניינית לטיוטת ההחלטה הנדונה. בנוסף, כל קבוצה מארגנת לעצמה מפגשים ואירועים לפני ובמהלך הוועידה. עוד אודות הקבוצות תוכלו לקרוא כאן.

5. מסמך אפס אחד
הוועידה עצמה תיערך שלושה ימים בלבד, במהלכם צפוי מרתון נאומים ושלושה שולחנות עגולים על מנת לאפשר תגובות אחרונות והתייחסויות להצהרה המשותפת. בסוף הוועידה צפויים המנהיגים לחתום על מסמך הצהרתי בעל תוקף פוליטי, שמטרתו לחזור ולחזק את המחויבות של המדינות לעקרונות של פיתוח מקיים – ובתוכם, לראשונה,  התייחסות לכלכלה  ירוקה. טיוטת ההסכם שייחתם כבר נידונה במשך חודשים ונמצאת בתהליכי גיבוש מתקדמים. אפשר לקרוא את הנוסח העדכני המלא כאן. את התגובות של נציגי 9 הקבוצות המרכזיות ניתן לקרוא כאן.